לא מזמן פרסמתי פוסט בשם "עברית שפה יפה" ובו הסברתי את המצב ה"קשה" בו נמצאתי במקום עבודה מלא רוסים. לכן קצת נפלתי בקטע הזה ומקום להשפיע שהם ידברו עברית, תוך התחשבות במיעוט העובדים הלא דוברי עברית, כי בסה"כ גם הם יכולים לתרום לשיחות הכלשהם שלהם, התחלתי משום מה גם ללמוד רוסית.

ללמוד שפה זה לא כיף! זה תהליך לא קל של שינון מילים וביטויים, למידת חוקי דקדוק מוזרים, למידת האלף בית בתוספת כל מיני הגיות מוזרות שלא תמיד המבטא שלנו והאוזן שהתרגלה אליו מאפשרים לבטא אותם.

אז בדרך המסורתית הזו, התחלתי ללמוד את האלף בית מהאתר הנחמד הזה, קצת אוצר מילים מיכאן, ואחרי זה סתם קראתי כל מיני דברים בד"כ כתבות מסוימות בחדשות גוגל ברוסית, העתקתם לתוכנה kwordquiz ושינונם בה.

תהליך ממש לא מהנה, כיף ודיי מתסכל, במיוחד שחושבים מה שיידרש עד שמגיעים לרמה של הבנה בסיסית (בשיחות רוסים), ובנוסף אין לי באמת צורך ללמוד רוסית, יש מספיק דברים מעניינים וכפים יותר ללמוד!

בכל זאת יכולתי להבין יותר בשיחות הרוסים, כי בסה"כ כבר למדתי באיזור ה70 מילים דרך התוכנה ועוד כמה עשרות מילים שחזרו הרבה ולא היה צריך לשנן, או שדמו מאוד למקבילה באנגלית, וזה גם יותר קל שהם מערבים פתאום מילים בעברית באמצע, אבל כמובן זה אפילו לא רבע הבנה, אלא רק בצורה כללית טובה יותר.

אז השלב הבא, הוא להתחיל לברר על דרכי לימוד טובות יותר, ולכן פתחתי שרשור באתר masterrussian.net בשם "איך אני יכול ללמוד רוסית בצורה כיפית/מעניינת?", ומבין כל ההמלצות שנתנו שם, אחת הייתה פשוט מושלמת!
היא ענתה על הכל, לימוד בכיף בלי תסכול.

אז מה הדרך המושלמת ללימוד שפה? מנגה כמובן!!!
מנגה פשוט מושלמת, מכיוון שהיא בעצם קומיקס, אין בה הרבה טקסט, והטקסט שנשאר, הוא בעיקר דיבורים, וככה מאפשר ללמוד שפה שימושית יותר. נוסף על כך, אתם נהנים מהסיפור שהמנגה מעבירה ולימוד שפה עובר לרקע, כ"תופעת לוואי" של ההנאה מהמגנה.

טוב למרות שזה עדיין קצת מתסכל, כי ההנאה בקריאה בשפה מוכרת למשל באנגלית תהיה טובה יותר, כי מהירות הקריאה יותר טובה, ובאמת המנגה היא במרכז ואז גם קוראים אותה בצורה טובה יותר ומהירה יותר.

כמובן איך נקרא מנגה ברוסית או בכל שפה שאנחנו רוצים ללמוד? נשלב אותה עם שפה מוכרת, במקרה הזה אנגלית, הורדתי גם את גרסאות הרוסית והאנגלית של המנגה ופתחתי במקביל, הצגתי אותם במסך מלא, הייתרון בכך שהם שומרים על מיקומי בועות הדבור, ולכן כל מה שהיה צריך זה ללחוץ על alt+tab מבלי להזיז את העניים בכלל! (כמובן שיש שינויים קטנים) ביצעתי החלפות גם בתוך משפטים כדי לבודד את המילים הבודדות ולזהות אותם, בדרך זו למדתי הרבה מילים חדשות ואפילו גם דקדוק, בלי לפגוע יותר מידי מהנאה, כמובן שאם הייתי קורא רק את האנגלית, זה היה עובר מהר יותר, והייתי נהנה הרבה יותר, אבל זה המצב…

קישורים נוספים:
הורדת מנגה ברוסית
צפייה במנגה באנגלית
הורדת מנגה באנגלית

והפורום

נ.ב.

מסתבר שבפורום יש גם הרבה רוסים מרוסיה, מה שמאלה את השאלה, למה שלא יעשו פורום כזה לעברית? יהיו בכלל ישראלים שיעזרו בו???


יום הסטודנט באוניברסיטה הפתוחה, הוא לא באמת יום אלא בעצם ערב, לכן באותו יום עבדתי כרגיל, רק הלכתי מוקדם יותר. לצערי הרב עקב בעיה קטנה בעבודה, התעכבתי כחצי שעה מהשעה בא תכננתי לצאת, ולכן גם נלחצתי להגיע.

האוניברסיטה הפתוחה נמצאת במקום מאוד לא נגיש בצומת רעננה צפון. אין רכבת לרעננה (למרות שיש רכבת לכפר סבא וחבל שלא ביררתי את האפשרות הזאת), הרבה אוטובוסים לא מגיעים עד צומת רעננה צפון אלא עד עד צומת רעננה (לא צפון).

כשהאוטובוס הראשון שנסע לרעננה הגיע, שאלתי את הנהג אם הוא מגיע לרעננה צפון, אבל הוא לא מגיע. לצערי הרב הוא סגר את הדלת שעליתי לשאול אותו, אז החלטתי לנסוע עד צומת רעננה לא צפון, ומשם לקחת עוד אוטובוס (טעות שנייה). בדרך לשם, האוטובוס עשה הרבה סיבובים בהרצליה, ואז בדרך הציע לי לרדת ולחכות לקו 4, כי ייקח לו עוד כ20 דקות להגיע לצומת רעננה רגיל ועדיף לי לרדת כאן (טעות שלישית).

השעה הייתה כבר רבע ל6 (ב6 ההופעה של נינט) שירדתי. חיכיתי וחיכיתי יותר מחצי שעה חבר שלי שנמאס לו לחכות בחוץ לי, במיוחד שלא ידוע מתי אגיע אם בכלל.. (כן היו לי ספקות), ביקש מהם להיכנס, והם אימתו אותי דרך הטלפון כדי לאשר כניסתו, והעיקר שלפחות מישהו ייהנה…

כמובן שאי אפשר לסמוך על נהגי אגד, ולבסוף שקו 4 הגיע, מסתבר שהוא בכלל לא מגיע לשום צומת רעננה, לא צפון, לא רגיל, ובזמן הזה, עברו מלא אוטובוסים שהגיעו לרגיל. אז בסופו של דבר עליתי על האוטובוס הראשון שנוסע לצומת רעננה. לא לקח הרבה זמן, ולמזלי הרב, שירדתי בצומת רעננה, כבר חיכה שם אוטובוס שנוסע לצומת רעננה צפון. איזה באסה להפסיד את נינט ויוני?

מסתבר, ולמזלי, אני לא המאחר היחיד, נינט גם הגיעה באיחור כיאה לסלב, והפסדתי רק שני שירים ראשונים של נינט. נינט כידוע שיחקה יותר מאשר היא שרה, והיא הביאה את המשחק גם לבמה. המופע של נינט ויוני נראה כמו מחזמר לילדים קטנים, כמו כן גם השירים. מסתבר שהלילה המושלם של יוני ונינט בבית של יוני, היה לגרד את הגב של נינט, ובסיום שהיא הלכה, הוא נזכר שהיא לא גירדה לו את הגב (כמו כן נינט ציינה לפרט שגם מגרד לה בחזייה ועוד מקומות…), טוב סיכמנו שזה היה מחזמר לילדים? וזה עוד לפני שמתייחסים לקטעי המשחק בין שיר לשיר…

לאחר מיכן הופיע ברי סחרוף, הוא נתן הופעה טובה, יותר ממה שחשבתי, אולם מצד שני, הוא לא פיזר את הלהיטים שלו טוב במופע, אז היו הרבה שירים שלא הכרתי, וגם חלקם לא הכי אהבתי, ראיתי כבר הופעה של ברי סחרוף ברוק העצמאות, והיא הייתה הרבה יותר טובה.

אחרי ברי סחרוף הודיעו על הפסקה לחצי שעה עד שמוש בן ארי יתחיל (היו עוד פעילויות למי שלא רצה את ההופעות המרכזיות, והיו גם הופעות קטנות במקומות אחרים במקום, לא של כאלה מוכרים/מפורסמים כמובן).
חבר שלי רצה לאכול אבל מכיוון שלא היה לו כסף הלכנו לחפש כספומט, לאחר הליכה לא הכי קצרה, הגענו לקיוסק, שבתוכו יש כספומט, נראה דיי מוזר שבקיוסק יש כספומט וגם הוא לא משויך לבנק מסוים, גם נגבתה עמלה גבוהה של חמישה שקלים.

כמו בכל אירוע, מחירי מוצרי המזון במקום יקרים מאוד, למשל מים עולים 8 שקלים, פנקייק 20 שקלים.., לכן מכיוון שהיינו בקיוסק, אני קניתי בקבוק מים בשישה שקלים (ומשום מה בקבוק מים קטן עולה חמש וחצי שקלים. למה שמישהו ירצה לקנות בקבוק קטן?), והמוכר הנחמד גם נתן לנו כוסות, חבר שלי קנה קורנפלקס מהסוג שממולא בווניל, ב24.

חזרנו לאוניברסיטה הפתוחה, וכמה שומרים נחמדים קיצרו לנו את הדרך שנכסנו בכניסה אחורית קרובה יותר להופעות, בדיוק לרגע שבו מוש בן ארי התחיל לחמם ולכוון את כל התזמורת הגדולה שלו, שכוללת שני כלי נשיפה, כלי קשת כלשהו, ושאר הכלים הסטנדרטים.

מסתבר שמוש בן ארי נהיה רוקיסט, רוב השירים שלו הם רוק, שחלקם כיוון לסגנון הסטלה, וסגנונו הייחודי. בגדול הוא לא היה כל כך מעניין, ובאיזשהו שלב, התחלנו להסתכל על התאורן שנמצא מלפנינו ועל העבודה שלו, שהיא יותר ממה שחשבתי.

הוא כל הזמן שינה את התאורה לפי הקצה והאווירה, וגם דאג שתשתנה מידי פעם שלא תהיה משעממת, וגם דיי בהתאם לשיר בתזמונים דיי טובים, מה שגורם לי לחשוב אם הוא תאורן של מוש בן ארי וכל זמר בא אם התאורן שלו, גם לתאורן יש שולחן עם המון כפתורים, אולם הרבה פחות מאחראי הצליל (אני לא חושב שתקליטן מתאים לתפקיד זה) ויש לו גם תוכנת מחשב שהוא עובד איתה.

בסופו של דבר, מוש בן ארי כן נתן כמה שירים טובים, ובסיום השיר האחרון גם הופיעו זיקוקים יפים, אולם זה היה הרבה פחות מרשים משנה שעברה, שבה הופיע זיקוקים מכיוונים שונים.

לא רק אנחנו ושאר הסטודנטים נהנו מהאירוע, גם כל הבנינים לידנו, יצאו למרפסות לצפות בכל האירוע.

יום הסטודנט השנה היה הרבה יותר יקר (מחירי כרטיסים) והרבה יותר גרוע משנה שעברה, אז מסקנה לא כל מה שעולה יותר שווה יותר…, שנה שעברה הופיעו מרי מסיקה, שהיתה מדהימה, ומשינה, שנתנו הופעה ענקית ומהממת וסגרו גם את הערב. אז זו היה חוויה שלא נשכחת…

הלכנו משם ב11 וחצי, הנחתי אין לי אוטובוס חזרה הביתה, אז נסעתי באוטובוס לתל אביב ומשם חזרה ברכבת ב1 או 2 בלילה, כבר לא זוכר, איזה כיף שיש רכבות כל הלילה? איזה מזל שיש את בן גוריון…

בניגוד לכל אחד אחר, שהיה הולך לישון אחרי ערב כזה, אני כמובן לא אבזבז את הלילה בשביל לישון, הרי זה עוד רגע נדיר בו הבית שקט לגמרי…
השעה 4:41 לרגע סיום כתיבת הפוסט, ולא אני לא מתכוון לישון!!! צריך לנצל את הזמנים הנדירים האלה כמה שיותר…

תוספת:

* תודה לאלון על תיקון השם של ברי סחרוף

* אחרי ההופעה של ברי סחרוף, מישהו הכין הצעת נישואים לחברתו ע"י סרטון קצר שהוקרן במסכים הגדולים ואחרי זה הפנו את המצלמות לעבר הקהל והזוג, לפי החיבוקים שם, אני מניח שהיא הסכימה.

מזל טוב לזוג החדש.


יוני 20th, 2007שבוע הספר

אני לא קורא הרבה ספרים, למעשה מעט מאוד. יותר מיכך רוב הספרים שקראתי הפסקתי באמצע בספר, גם אם אני באמצע המתח (למשל ב"זה" של סטיבן קינג).
מהמעט הספרים שקראתי באופן מלא, כלולים הספר השני והשלישי של הארי פוטר, פרא של גבי ניצן (דיי אהבתי), וצופן דוינצ'י, שהייתי ממש מרותק ומודהם, שאף חלמתי באותו לילה שאני בתוך העלילה בסיפור בחיפוש אחריו, עד לרגע שבו כולם התחילו להפריך את הטענות…, כמובן גם ספרי החובה של

בשעורי ספרות בבית הספר הכריחו אותי לקרוא ספרים, ולמרות שבד"כ לא יצא לי לקרוא את כולם, מבניהם הייתי מרותק לספר בעל זבוב, למרות התוכן והמשמעות שלו, זה היה הספר הכי טוב שקראתי בתקופתו, וכל כך נכנסתי אליו וריתק אותי, שגם אותו חלמתי בלילה…
כמו כן, קראתי אותו מספר ימים לפני הבגרות ש"שיטת ההתכוננות המושלמת" היתה פשוט לקרוא את כל הסיפורים, ספרים ושירים, מה שלא במיוחד עזר וקיבלתי 65…
גם "סוד הגן הנעלם", למרות שהיה ספר מנוקד, דיי אהבתי, וקראתי לפעמים בשיעורים חופשיים בכיתה ט'.

בצבא, אחד החיילים שם, הכיר לי את האגודה למד"ב ופנטזיה, ולמרות שממש לא היה לי קשר לנושא, וזה נראה ממש מוזר בכלל להתקרב למד"ב, נתן לי את אחת החוברות שלהם, שמכילה הרבה סיפורים קצרים, שהיו דיי טובים (לצערי אני כבר שנה לא חבר שם, ולא מקבל חוברות, אם כי בחוברות הקודמות שקיבלתי נשארו עוד הרבה סיפורים קצרים לקרוא).

הספרים שריתקו אותי, השאירו תחושה וחוויה יותר מיכול תוכנית טלוויזיה או סרט שראיתי. אני כבר יותר מאבע שנים נוסע כמעת כל יום ברכבת, ועד עכשיו לא ניצלתי אותה לקריאה.

היום שחזרתי מהרכבת, פגשתי בדרך עוד מתחנת השלום (עזריאלי), מישהי שאמרה שהיא קוראת גם מדע בדיוני, הצגתי לה את החוברות שלהם, ואז היא קראה לי חנון… מסתבר שלקרוא מדע בדיוני זה בסדר, אבל לעשות פעילויות שקשורות למד"ב זה לא!

בהמשך השיחה, היא הגדירה את עצמה כפריקית, ולכן היא כן קוראת ספרים, ולכן היא לא בקטגוריה של חנון, אם כי היא כן הולכת למופע של רוקי, שלדבריה יש שם המון חנונים בתחפושות, אבל היא באה רק לצפות בחברים שלה מופעים (והם לא חנונים?), וגם המליצה לקרוא את "זה" (היתה בהלם שאמרתי שהפסקתי לקרוא באמצע), ואת "פרחים בעליית הגג" ו"עולם הטבעת".

לסיכום אני מתחיל משחק, לכבוד שבוע הספר (שכבר עבר), ששמו "איך גיליתי את הספר" ובו אתם מספרים דברים על ספרים, איך התחלתם לקרוא, מה אהבתם וכך הלאה…
אני מזמין למשחק את שלומי, מיטל, ארתיום, גנודלס, ובני
והזמנה פתוחה לכולם, לכל מי שרוצה להיכנס באמצע ואין לו סבלנות עד שיזמינו אותו, ויראה כהזמנה ממני.

נ.ב.
אני כבר אקנה מחשב רגיל זול, מהסיבה שעכשיו אוכל לנצל רכבות בשביל קריאת ספרים (בין היתר), ואז יש פחות צורך למחשב נייד.

הסיבה שאני כותב בלוג באמצע השבוע, כי יש כאן מצב נדיר של שקט, ההורים לא בבית, ומי שנשאר לא כאן, או ישן.

גנודלס, אתה צריך לעשות משהו עם הבלוג שלך, לא הבנתי בהתחלה לאן הוא נעלם ועוד חשבתי להסיר אותך, לבסוף גיליתי שהפוסטים נפלו היי שם למטה.


יוני 16th, 2007עברית שפה יפה

עברית היא שפה חדשה, אומנם עתיקה, אולם חודשה לא מזמן, והרי השפה העברית של היום שונה מאוד מהשפה התנ"כית. כתוצאה מכך אין לה שורשים חזקים ותרבות עמוקה, כמו לשפות אחרות.

המדינה בתחילתה הייתה ציונית, ועקב כך, היה חשוב להם השפה העברית, והם פתחו אותה, ויצרו תרבות יפה, למרות שעברית לא הייתה שפת אמם.

לצערנו הרב, הציונות כבר מזמן נשכחה, וגלי העליה של היום הם לא אותם גלים שהיו בעבר, וגם יש עליהם פחות לחץ לדבר עברית. לא קשה להאשים אותם, מכיוון שאנחנו כבר לא כל כך ציונים, ואתם רואים איך ממשלתנו מתנהגת. כתוצאה מכך, כל עולה חדש לומד ומשתמש רק במה שצריך בעברית, ואת כל השאר כמו קריאת ספרים למשל, משאיר לשפת מקורו (סביר להניח שיהיו יוצאים מן הכלל).

מצד שני, אין לעולה החדש יותר מידי אפשרויות, כי גם הקהילה שאתו, שהוא נשאר בקשר אתה, עדיין תנסה כמה שיותר לשמור על שפה ותרבות המקור.

אז בזמנים כאלה שבארץ מדברים בהרבה שפות, לא יקרה כלום אם נחדש על הדרך עוד שפות, ובגלל זה גם יידיש מתחילה להתפתח, וגם הרוסית הפכה להיות כמעט כשפה שנייה.

בעבודה שלי, במחלקה שלי, רובם רוסים, מלבדי ועוד מישהו אחד, וכפי שאתם מבינים, הם מדברים בניהם ברוסית. זה דיי הפריע לי בהתחלה, כי הרי הם יודעים טוב עברית, אז למה שלא ידברו רק בעברית? כי הרי אין צורך, הרי עברית היא שפה משנית. עקב כך באיזה שלב החלטתי ללמוד רוסית. מסתבר שגם במחלקה אחרת, משהי אחרת נמצאה בדיוק באותו מצב שלי, וגם היא, בלי שום קשר אליי (גיליתי אחרי), החליטה להתעניין בלימודי רוסית.

בעבר למדתי ספרדית, ולמדתי בעיקר את הדקדוק, אולם אין לי מספיק אוצר מילים בשביל לנהל את השיחה הכי פשוטה, לכן הפעם החלטתי ללמוד בעיקר אוצר מילים, והדקדוק יבוא אח"כ או לבד. האתר שלמדתי בזמנו הוא:
http://studyspanish.com/

אז מאיפה לומדים רוסית?
חיפוש קטן בגוגל של russian tutorial הוביל אותי למדריך מצוין ללימוד האלף בית (ואפילו משוחרר תחת רשיון הGPL):
http://langintro.com/rintro/index.htm
והשלב השני הוא כמובן, לקרוא וללמוד אוצר מילים. נכנסתי לגוגל ניוז ברוסית, והתחלתי לקרוא ממנו תוך שימוש בgoogle translation tool לתרגום מילים, בנוסף התקנתי מנוע חיפוש לפיירפוקס שיתרגם מילים ברוסית, ואז כל מה שצריך זה לעבור למנוע ואז לסמן מילים וללחוץ עליהם לחיצה ימנית לתפריט ושם יש אפשרות לחפש את המילה במנוע החיפוש שהוגדר.

אולם יש בעיה קטנה, לקרוא חדשות, גם אם הם קשורים לטכנולוגיה או תרבות זה משעמם או יותר נכון להשקיע בתרגום של חדשות זה משעמם, ועד שקוראים משהו, הולכת ההנאה של הקטע.

היום משום מה, מסיבה כלשהי נזכרתי קצת באנימה, בעיקרון אני לא רואה אנימה,ואומנם ראיתי קצת בצבא ואת פוקימון בזמנו, היה לי קשה לקבל את זה, כי בסה"כ זה נראה כמו סרטים מצוירים לילדים (טוב בעיקרון זה מכוון אליהם). אז החלטתי להתחיל לראות, ולגוון קצת את החיים שלי. למרות שיצאתי בדעה קדומה עקב פוקימון שכל תכניות האנימה הם תחרויות שבסוף הגיבור מנצח את כולם, אבל מסתבר שזה לא כך, ויש מיכל סוג אפשרי, רק ההבדל שזה מצויר, אז ראיתי היום מספר תכניות בערוץ יאס אנימה, וזה דיי נחמד, גם השפה. עלתה מחשבה בי שאם אני אראה המון אנימה, האם אני אדע יפנית כמו שכל הבנות האלו שרואות המון טלנובלות יודעות בצורה שוטפת ספרדית. טוב אז זה לא כל כך הסגנון שלי (או שזה כן יקרה) ובכל זאת אין לי זמן לראות מלא יפנית.

אז מה מיוחד ביפנית?
יש לה תרבות מיוחדת מקורית (אנימה למשל) שכיף לצרוך אותה, ואז לימוד השפה יותר קל, ויש יותר מוטיבציה ללמוד אותה עקב כך.
לרוסים לעומת זאת, הם לא מיוחדים מספיק…

מחיפוש דומה בגוגל הגעתי לאתר המצוין הזה:
http://www.sf.airnet.ne.jp/ts/japanese/

מסתבר שיפנית גם נמצאת אחרי רוסיה במספר הדוברים שלה:
http://www.sf.airnet.ne.jp/ts/japanese/introduction.html
ראו סעיף 1.1.2

האמת שבערוץ האנימה, הוצגה כתוביות כפולות בעברית ורוסית, אז אחרי שקראתי מהר את הכתוביות בעברית, עברתי לקרוא את הרוסית, מכיוון שקצב הקריאה שלי ברוסית הוא משמעותית איתי יותר לא הספקתי הרבה, אבל כן יכולתי שהם דיברו לאט, ככה אפשר ללמוד שתי שפות במקביל… 🙂

ונחזור לעברית.
אז מה חסר לעברית כדי להיות מושכת?
היפנים לא המציאו את הקולנוע או את הדפוס, הם למדו זאת מהמערב, ושילבו בו את תרבותם. אנחנו גם צריכים איזה מקור תרבות שיחזק את השפה ויהיה כיפי, אולם עד אז, וכבר היום, שכחנו את הציונות כלי, וגם אם יהיה דבר כזה, הוא כבר על ההתחלה יתורגם לרוסית, יידיש וערבית.

נ.ב
איזה כיף לעבוד שהכול שקט, אני כבר ער רוב הלילה וכיף לעבוד ככה שאף אחד לא מפריע (ברגע כתיבה זו השעה 4:04)


המחשב הוא כלי מאוד שימושי ומי כמוכם יודעים זאת.

לצערי אין לי מחשב משלי, והמחשב שאני משתמש בו הוא של המשפחה שנמצא במרכז הבית. מחשב ישן פנטיום שלוש 933Mhz.

בעיקרון הוא דיי מספק את הצרכים שלי, אני לא גיימר, והמשחקים הכי כבדים שאני משחק בהם, וזה קורה ממש לעיתים רחוקות, רצים מצוין על הGEFORCE 2 שלי.

מצד שני הוא דיי מגביל אותי באפשרויות אחרות שאפשר לעשות אם המחשב, כמו וירטואליזציה ועוד.

יום שבת האחרון היה הכי סיוט, כל המשפחה שלי השטלתה על המחשב לכל היום, עקב עבודות שונות שהיו צריכים להכין, או סתם כדי להשתמש במחשב, בסופו של דבר קיבלתי את המחשב רק ברבע ל9 בערב, וב9 הפסקתי עקב כוכב נולד והתוכנית שאחריה כישלון או כישרון (ואיזה שרוט היה השרוט…). אחי שעשה בשכל וקנה מזמן מחשב משלו.

בנוסף על כך, כמעט כל יום שאני חוזר מאוחר מהעבודה, ומעוניין להשתמש במחשב לדברים שלי (ואמא שלי עד עכשיו לא מבינה למה אני צריך לשבת במחשב אם בעבודה כל היום הייתי ליד מחשב ), מגלה שהמחשב תפוס, ואני צריך לחכות לא מעט זמן, עד שיואילו בטובם לפנות את המחשב.

הבעיה השניה היא כתוצאה מיכך שהמחשב נמצא באמצע הבית, ברוב שעות היום והערב, דיי רועש בסביבתו, שומעים את הטלויזיה, מדברים בבית, מוזיקה מחדר אחר וכו', מה שמאוד מפריע להנות מהמחשב, עקב כך לא יצא לי לנצל כמעט את המחשב לצרכי בידור טובים יותר, כמו צפייה בסרטים ועוד. (האמת זו אחת הסיבות שלא כתבתי פוסטים עד עכשיו, כי חיכיתי לזמן שקט)

אז באמת הגיע לקנות מחשב, ועדיף מאוחר או אף פעם:

דיון על איזה מחשב לבחור בוואטאפ

ותודה ללולי על הGEFORSE 2 ועל הזיכרון.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F השכרת מכשירי קשר בלוגטוב