יוני 20th, 2007שבוע הספר
אני לא קורא הרבה ספרים, למעשה מעט מאוד. יותר מיכך רוב הספרים שקראתי הפסקתי באמצע בספר, גם אם אני באמצע המתח (למשל ב"זה" של סטיבן קינג).
מהמעט הספרים שקראתי באופן מלא, כלולים הספר השני והשלישי של הארי פוטר, פרא של גבי ניצן (דיי אהבתי), וצופן דוינצ'י, שהייתי ממש מרותק ומודהם, שאף חלמתי באותו לילה שאני בתוך העלילה בסיפור בחיפוש אחריו, עד לרגע שבו כולם התחילו להפריך את הטענות…, כמובן גם ספרי החובה של
בשעורי ספרות בבית הספר הכריחו אותי לקרוא ספרים, ולמרות שבד"כ לא יצא לי לקרוא את כולם, מבניהם הייתי מרותק לספר בעל זבוב, למרות התוכן והמשמעות שלו, זה היה הספר הכי טוב שקראתי בתקופתו, וכל כך נכנסתי אליו וריתק אותי, שגם אותו חלמתי בלילה…
כמו כן, קראתי אותו מספר ימים לפני הבגרות ש"שיטת ההתכוננות המושלמת" היתה פשוט לקרוא את כל הסיפורים, ספרים ושירים, מה שלא במיוחד עזר וקיבלתי 65…
גם "סוד הגן הנעלם", למרות שהיה ספר מנוקד, דיי אהבתי, וקראתי לפעמים בשיעורים חופשיים בכיתה ט'.
בצבא, אחד החיילים שם, הכיר לי את האגודה למד"ב ופנטזיה, ולמרות שממש לא היה לי קשר לנושא, וזה נראה ממש מוזר בכלל להתקרב למד"ב, נתן לי את אחת החוברות שלהם, שמכילה הרבה סיפורים קצרים, שהיו דיי טובים (לצערי אני כבר שנה לא חבר שם, ולא מקבל חוברות, אם כי בחוברות הקודמות שקיבלתי נשארו עוד הרבה סיפורים קצרים לקרוא).
הספרים שריתקו אותי, השאירו תחושה וחוויה יותר מיכול תוכנית טלוויזיה או סרט שראיתי. אני כבר יותר מאבע שנים נוסע כמעת כל יום ברכבת, ועד עכשיו לא ניצלתי אותה לקריאה.
היום שחזרתי מהרכבת, פגשתי בדרך עוד מתחנת השלום (עזריאלי), מישהי שאמרה שהיא קוראת גם מדע בדיוני, הצגתי לה את החוברות שלהם, ואז היא קראה לי חנון… מסתבר שלקרוא מדע בדיוני זה בסדר, אבל לעשות פעילויות שקשורות למד"ב זה לא!
בהמשך השיחה, היא הגדירה את עצמה כפריקית, ולכן היא כן קוראת ספרים, ולכן היא לא בקטגוריה של חנון, אם כי היא כן הולכת למופע של רוקי, שלדבריה יש שם המון חנונים בתחפושות, אבל היא באה רק לצפות בחברים שלה מופעים (והם לא חנונים?), וגם המליצה לקרוא את "זה" (היתה בהלם שאמרתי שהפסקתי לקרוא באמצע), ואת "פרחים בעליית הגג" ו"עולם הטבעת".
לסיכום אני מתחיל משחק, לכבוד שבוע הספר (שכבר עבר), ששמו "איך גיליתי את הספר" ובו אתם מספרים דברים על ספרים, איך התחלתם לקרוא, מה אהבתם וכך הלאה…
אני מזמין למשחק את שלומי, מיטל, ארתיום, גנודלס, ובני
והזמנה פתוחה לכולם, לכל מי שרוצה להיכנס באמצע ואין לו סבלנות עד שיזמינו אותו, ויראה כהזמנה ממני.
נ.ב.
אני כבר אקנה מחשב רגיל זול, מהסיבה שעכשיו אוכל לנצל רכבות בשביל קריאת ספרים (בין היתר), ואז יש פחות צורך למחשב נייד.
הסיבה שאני כותב בלוג באמצע השבוע, כי יש כאן מצב נדיר של שקט, ההורים לא בבית, ומי שנשאר לא כאן, או ישן.
גנודלס, אתה צריך לעשות משהו עם הבלוג שלך, לא הבנתי בהתחלה לאן הוא נעלם ועוד חשבתי להסיר אותך, לבסוף גיליתי שהפוסטים נפלו היי שם למטה.
יוני 20th, 2007 בשעה 22:22
ספרים?
אני יותר בקטע של הורדה ושיתוף סרטים…
אבל אני אנסה לכתוב משהו, תודה על ההזמנה…
יוני 21st, 2007 בשעה 10:12
אמג! אתה אהבת את בעל זבוב?!?!?!??!? איך אפשר??? קראתי אותו אי-שם בכיתה ט'. זה היה סיוט. עוד 5 ימים יש לי בגרות בספרות עליו, אני לא הולכת לקרוא את הדבר המגעיל הזה שוב. כאילו ראש של חזיר על מקל?!? (אבל פיתחתי עם השנים כשרון לענות על שאלות על בעל זבוב בלי לקרוא אותו שוב)
ד"א, אני לא חושבת שאתה רוצה ללכת לרוקי. אני דיי בטוחה שאתה אפילו לא רוצה לעשות את זה. לא שהייתי שם, אבל אני מכירה אנשים שכן…
יוני 23rd, 2007 בשעה 12:45
על מה אתה מדבר?
נפלו לאן?
יוני 23rd, 2007 בשעה 13:06
בכך שצריך לגלגל הרבה עד שמגיעים לפוסטים עצמם, ואז שנכנסים רואים רק מסך ירוק וחושבים שהדף ריק.
יוני 23rd, 2007 בשעה 13:12
ראה תמונת מסך:
יוני 23rd, 2007 בשעה 13:12
http://img530.imageshack.us/img530/5561/gnudlesnr4.png
יוני 23rd, 2007 בשעה 13:18
מעניין… אצלי רואים מצויין… אני משתמש בפיירפוקס העדכני 2.0.0.4
ואין אצלי בעיות כאלה…
יוני 23rd, 2007 בשעה 13:20
אולי זאת בעיה בגרסא העברית של פיירפוקס.. כי אצלי הגרסא באנגלית…
יוני 23rd, 2007 בשעה 14:39
אין שום קשר לגרסא עברית או אנגלית זו אותו מנוע של פיירפוקס גקו.
הבעיה שאני עובד ברזולוציה של 600*800 ואז זה קורה, ברגע שמתחתי את החלון מעבר זה הסתדר.
תן לדיב שנמצאים הפוסטים רוחב קבוע שזה לא יקרה.
או יותר נכון, תדאג שהטקסט יכוון את עצמו בהתאם לגודל הדפדפן.
יוני 23rd, 2007 בשעה 16:08
סבבה, תיקנתי את זה… תודה.
יולי 11th, 2007 בשעה 14:33
אני חושב שיש כאן טעות יסודית…
אי אפשר לגלות ספר. או שחונכת מילדות לאהוב את זה — אז תאהב, או שלא, ואז שום דבר לא יעזור.
לא מגלים ספרים, אלא גדלים עליהם.