הגעתי היום לעבודה, אחרי חופשת מחלה של שבוע וחצי שיכולתי עוד לסחוב כי הרגל לא החלימה, אבל הם דיי לחצו שאחזור מהסיבה הפשוטה כי הם לא רוצים שאמשיך.

לפני כן הם שלחו אותי ועוד מישהי לפרוייקט ביוקנעם, כתוצאה מיכך היו להם חסרים מתכנתים בתל אביב, אולם כצפוי שנגמר הפרוייקט יש פתאום עודף של מתכנתים…

למי שיש עבודה בשבילי, מזמן להציע…

אני הולך ליצור דף של קורות חיים (כנראה מחר או היום בערב).

נ.ב.

לצערי הם הודיעו לי רק אחרי שהגעתי ובדרך קניתי חופשי שבועי ברכבת, לכן אתם מוזמנים לתת לי ראיונות שאוכל לנצל אותו…


מרבית הפצות הלינוקס פועלות ע"י הקפאת גרסאות, כשמשוחררת גרסא חדשה של ההפצה, הגרסא יותר לא מקבלת עדכוני תוכנות חדשות אלא רק תיקוני באגים קריטים, לעומתם יש הפצות כמו ARCH למשל (לצערי זו הדוגמא היחידה) שבה ההפצה מתקדמת כשיוצאות גרסאות חדשות תוך שמירה על יציבות, כלומר עדכונים מתקבלים, כל עוד אין באים באגים של אבטחה ושמישות.

במאמר זה, אסביר מדוע לדעתי השיטה של גרסאות יציבות אינה טובה למשתמשי לינוקס בשולחן העבודה.

אובונטו, ההפצה שמיועדת לשולחן העבודה, ומתיימרת לפתור את באג מספר #1 שלה: "וינדוס תופסת אחוז עיקרי מנתח השוק(בשולחן העבודה)", עובדת בשיטה הנפוצה של הקפאות גרסאות הפצה. אז מה בעצם ההשלכות של שיטה זו?

אחרי השדרוג של אובונטו לגרסא החדשה, נתקלתי בבעיה שלא ניתן לשנות את עומת התאורה של המסך, והוא נתקע על תאורה נמוכה. קיים על כך באג באובונטו, ואף מדורג ברמה קריטיות הגבוהה ביותר. מסתבר שהבעיה הזו קיימת רק בKDE, ובעצם שינוי עוצמת המסך אינו אמור להתרחש ברמת התוכנה, וצריך להגדיר משהו כדי שזה יעבוד ברמת החומרה ולכולם. אבל… הבאג שונה כמיועד לגרסא הבאה של אובונטו…

מסתבר שהכללים להכללת עדכונים בגרסא יציבה, הם כל כך נוקשים, ומוגבלים מאוד למקרים הבאים:
– באגים שתחת סיבות מעשיות יוצרים סיכוני אבטחה.
– באגים שיוצרים נסיכה מגרסאות קודמות של אובונטו.
– באגים שתחת סיבות מעשיות גורמים לאיבוד מידע של המשתמש.

למעט החבילות הקרנל, app-install-data-commercial, tzdata וחבילות במאגר היוניברס, שלכל אחד מהם יש את הכללים משלו.

כפי שאתם רואים, אין כאן מקום לבאגים בשמישות בכלל!

המחשבה שעומדת מאחורי החוקים הנוקשים האלה, היא מכיוון שאובונטו מיועדת גם למשתמשים שאין להם כמעט ידע בלינוקס, צריכים לשמור על היציבות כמה שיותר על מנת לא להפריע בעבודה היום יומית שלהם.

כל זאת זה טוב ויפה אבל זה חייב להיות ככה?

למחשב יש יותר סבלנות מבין אדם ובעצם יש לו סבלנות אינסופית, לא אכפת לו אם יש באג בתוכנית שיקח לו לעבוד עוד שנייה, לכן יציבות כמו שאובונטו מציעים בהחלט מתאימה לשרתים. אולם בניגוד למחשב, באגים בשמישות הם מאוד חשובים, ויכולים להיות גם מאוד מעצבנים וכן אכפת לאנשים מהם. במקרה זה הם הצטרכו לסבול במשל כחצי שנה עד שקנוניקל יועילו בטובם להוציא גרסא חדשה.

הפצה מתגלגלת, בדומה לArch לא בהכרח יכולה להיות לא יציבה, היא עדיין תעבור בדיקות, ובניגוד לדביאן טסטינג למשל, המפתחים מודעים שיש משתמשים רגילים בהפצה שלא רוצים הפתעות, ולכן דיי דואגים שמה שיכנס כן יהיה יציב. ככה גם באגים בשמישות נפתרים, וגם יישומים מתעדכנים שבדרך מכניסים פיצ'רים נוספים שאמורים להקל על המשתמשים.

לצערי Arch אינה מיעדת לשולחן העבודה של המשתמש הממוצע, למרות שהיא הפצה מתגלגלת ודיי יציבה, היא משאירה את כל ההגדרות למשתמש, וכך מצריכה ממנו רמת ידע מסוימת. היא לא מגדירה חלק מהדברים, ורק מודיעה למשתמש שצריך.

לסיכום: כנראה שאין עדיין הפצה טובה למשתמש הביתי…



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F השכרת מכשירי קשר בלוגטוב