אני קצת בעיתי עם אוכל, יש הרבה מאכלים שאני לא אוכל, לא בגלל שאני לא יכול לאכול אותם, אלא בגלל שמסיבות כאלו ואחרות בילדותי לא אהבתי אותם ומאז פחדתי לנסות, כיום אותם מאכלים, אין לי מושג אם אני לא יאהב אותם כיום, אבל אני חושש לנסות…

לדוגמא הקפה, שלא צריך למצוא הרבה סיבות למה לא לאהוב אותו בילדות, בגלל שהוא מר. יצא לי כמה פעמים לנסות לשתות קפה בשנה האחרונה, הסקנה שאני יכול לשתות אותו, אבל גם אין לי בעיה לא לשתות אותו (טוב הוא מר).

ולנושא הראשי: שוקולד!

אז למה שמישהו לא יאהב שוקולד??? בסה"כ הוא מתוק, מה שנותן לו יתרון, אולם בילדותי לא אהבתי את הריח של ממרח השוקולד, מה שגרם לי לא לאיהוב שוקולד בכלל!

יותר נכון, אכילת השוקולד התמקדה לעיתים רחוקות בשוקולד מריר ובהמשך הוגדר לשוקולד "מוצק" בלבד, לכן חלק מעוגות השוקולד העדפתי לא לאכול…

אתמול חברים שלי החליטו ללכת לאכול במקס ברנר, מקום שהגדירו שכולו שוקולד, בהתחלה חשבתי שזה יהיה חנות ובה הרבה סוגי שוקלדים שונים שאפשר לקנות, עטופים וכו…, וכמובן אפילו לא חשתי על סוג השוקולדים שהם לא במצב צבירה מוצק. מסתבר שזו מסעדה שהמנות שלה מכילות שוקולד. המקום שם נראה דיי טוב, חום (לא בדיוק כמו אובונטו), והשירות שם מהיר וטוב..

היינו שם ארבעה, ששניים מתוכינו צמחוניים, בד"כ אני מעדיף לאיכול איתם גם אוכל לא בשרי, בסה"כ יש מספיק אוכל טוב, ולכן אני לא מרגיש בנוח לאיכול לידם בשר. חבר שלי החליט להזמין מנה בשרית, וקצת לחץ עלי להזמין ביחד, ובסוף הזמנו בנפרד, ובסוף הוא לא הזמין מה בשרית!!! הזמנתי סלט עם רצועות עוף, ומכיוון שהיה משהו בסלט שלא אהבתי אכלתי רק את העוף, המלצרית שאלה איך היה האוכל, וכתוצאה מיכך החלפתי למנה שלו, שהיה פנקייק עם שוקולד וגלידת שוקולד, היה ממש טעים…

זו הפעם הראשונה שבאמת אכתי כמו שצריך שוקולד, וזה היה כל כך מדהים, עד שכל כך נהניתי, והתחושה הטובה נמשכה כל יום למחרת. אין לי עוד מילים לתאר תחושה זו…

מקס ברנר עצמו כמסעדה, הוא מקום מצוין. השירות שם מהיר(וכשה למצוא מקומות כאלו), מושקע, יפה, וטפריטים מצוינינים, לבנתיים זו המסעדה הכי טובה שהייתי בה…

נ.ב.
מעניין כל כמה זמן אפשר לאכול שם בלי לחטוף סכרת…
סוף סוף התחלתי לנצל את הנסיעות למשהו מועיל, ולא לשולה מוקשים…
תכונת ה של קומפיז מאוד עוזרת בנסיעות עם המסך המבריק של הנייד שלי.

ופיצה סבארו היא לא משהו….