הבלוג של נדב ויניק

תקציר

בעולמנו המתקדם, ידע ניתן להשגה בקלות רבה, ועקב כך גם יכולת הלמידה של האנשים כיום השתפרה בהתאם. האקדמיה עדיין פועלת במתכונת של לימודים מאלף עד תו ופחות מחשיבה את יכולתו של הפרט להשיג בעצמו מידע. אני מעוניין לשנות תפיסה זו ולאפשר מסלול נוסף לאנשים שרוצים לעזור למחקר ולאפשר להם להתקדם אחרי שהראו יכולות ולא כי למדו מספר מסוים של קורסים ובכך להפריד את תואר ראשון מתארים מתקדמים. כמו כן המבנה הנוכחי של האקדמיה מפסיד את יכולת החשיבה של התלמידים שכן המחקר מגיע בתארים מתקדמים ולכן המדע מפסיד הרבה "חוקרים קטנים" שילכו "סוף סוף" לעבודה בתחומם בחוץ.

מבוא

פעם כשאדם רצה ללמוד תכנים אקדמיים, דרכו הייתה בעיקר דרך אנשים או מוסדות ספציפיים, במיוחד שהפצת המידע הייתה הרבה יותר בעייתית ונשענה על ספרים ובמיוחד לפני המצאת הדפוס שאז הם הועתקו ידנית.

כיום עם המצאת האינטרנט והתקדמות התקשורת, המידע הפך קל מאוד להפצה, וכיום לכל אחד יש פוטנציאל להגיע בעצמו לכמות כמעט אינסופית אשר אלפי מונים מיכולתו לספוג, אולם עדיין האקדמיה עדיין אינה מנצלת את יכולתו של הפרט לקלוט בעצמו את המידע ומכירה ביכולתו לפתח את כישורי המחקר והלמידה שלו.

כבר כיום יש קהילות ענק של אנשים שהגיעו להישגים רבים לצורך עיסוקם ועניינים, דוגמאות בולטים מכך הם למשל קהילת הקוד הפתוח שאומנם חלקה המסוים עבר השכלה אקדמאית עדיין רבים אחרים הצליחו להשתלב בה, כמו כן רבים אחרים הגיעו בכוחות עצמם לניסיון וידע רב והשתלבו היטב בחוץ בלי שום למידה פורמלית, אולם אין זה אומר שבגלל זה הם יודעים פחות. אני יכול לקחת את עצמי כדוגמה שבהרבה מקומות היה לי יתרונות רבים על כאלה עם תארים מבחינת תנאים או עצם הקבלה לעבודה והעובדה שהם למדו באקדמיה לא אומרת שיש להם ידע באותו תחום ספציפי יותר ממני.

המבנה של האקדמיה כיום הוא "בזבזני" מבחינת פוטנציאל המחקר אשר מבוצע בעיקר בתארים מתקדמים ובעל חלק קטן מהתואר הראשון. במקום לתת לסטודנטים להיכנס למחקר משלב קטן, ללמוד אותם לחקור וכך לעלות את התקדמות המדע, הם גורמים להם ללמוד בצורה פסיבית בעיקר דברים קיימים במשך כמה שנים ובעלות לא פשוטה שתגרום לרובם לרצות לסיים ולעבוד בחוץ ובכך להפסיד יכולת מחשבתם לקידום מחקרים.

תואר ראשון לא צריך לשמש מסנן לזכות לעסוק במחקר ואף לא צריך לאסור זאת בכלל. תואר ראשון טוב למי שיכולת הלימוד העצמית שלו פחות טובה, והוא עדיין צריך מסגרת פורמלית, אבל למה למנוע ממי שכן מסוגל?

קורסים

קורסים הם דרך מלאכותית מידי לתחום מידע, מידע לא נעול לקורסים ולא בהכרח יש צורך לדעת בשביל להתעסק במשהו מסוים את כל החלק שהוחלט להגדיר בקורס, וייתכן שאותו דבר ידרוש חלקים מסוימים מתוך קורסים שונים ואף בכלל מעבר למה שאותה אוניברסיטה מציעה. ידע הוא לא תלוי בקורסים, זה רק דרך נוחה לחלק אותו, ואין סיבה לתלות יכולת לימודית במספר מסוים של קורסים.

לא באמת צריך את כל הקורסים בשביל תארים מתקדמים, הרי כבר כיום סטודנטים יכולים להמשיך לתחומים אחרים גם אם הם שונים לחלוטין לגמרי. לדוגמה ידידה שלי בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדמ"ח רצתה להמשיך לתואר שני בספרות, ולפחות בבר אילן היא נדרשה להשלים רק חצי תואר, באוניברסיטה הפתוחה הרבה פחות. אז מדוע לא לאפשר מראש ללמוד רק את החלק הזה? וכמו כן יש את התארים הדו חוגיים שמראש לומדים בכל חוג פחות תארים מאשר תואר בנושא אחד.

כמו כן איך אפשר להגדיר ידע שאותו אחד למד בעצמו? אין הרי איזה מדד שאומר שמה שבן אדם יודע שווה ערך לX קורסים. ולכן השיטה של לימוד פסיבי של קורסים כהוכחה יחידה אינה מוצדקת לימינו (ואולי גם בעבר)

ציונים

כמו כן המדד העיקרי של קורסים הוא ציוני מבחנים, מבחנים הם דרך נוחה לכמת ידע, אולם הם רחוקים מחסינות לבעיות כמו מצב הנבחן, לחץ וכדומה או העתקות, ומהצד השני אף לימוד לטווח קצר שיספיק לאותו מבחן ויעלם אחר כך.

לעומת זאת בעבודות וראיונות/הרצאות אישיות יותר קשה להיפגע מבעיות כאילו, למרות שזה עדיין לא מושלם כמו בעיות לחץ ועייפות, עדיין זה יותר מוגן, כמו לחץ שנובע ממספר תרגילים שיש לפתור בזמן נתון.

כמובן שאי אפשר לעשות ראיון אישי לכל אחד, ובדיקת עבודות ייחודיות של כל אחד לוקחת משמעותית יותר זמן, לא ניתן לעשות זאת לכולם, אבל אין זו סיבה למנוע מאפשרות זאת. ולתת אפשרות מיוחדת, למי שהצליח לעמוד באתגר משימתי מסוים, או הצליח להפגין ידע אישי מסוים.

לפני הרבה שנים קראתי על בית ספר בארה"ב שלא מחלק ציונים בכלל, ומקסימום המורה יכול לתת מכתב לא רשמי על הערכתו, וזה אפילו לא מנע מתלמידים שרצו להתקבל לאוניברסיטאות (אם כי זה דוגמה בעייתית כי בטח הם נדרשו לעבור את המקביל של הפסיכומטרי שלנו)

פתרונות אפשריים

מכיוון שלדעתי תואר ראשון אינו מסנן טוב למחקר, הנה כמה הצעות שיכולות להיות בנוסף:

• תואר ראשון מחקרי שהוא מראש בנוי רק על סדנאות ולא על קורסים ומחקר, בדומה קצת למה שקורה בישיבות (אם כי לא הייתי בעצמי וזה בערך ממה שהבנתי)
• לאפשר לסטודנטים מצטיינים בסדנאות של תואר ראשון לעבוד לסדנאות מחקר בהיקפים גדולים יותר שעל פיהם לאפשר להם להתקדם הלאה.
• תחרויות, או מטלות שונות שדורשות עבודה עצמית והצגת יכולות לימוד שישמשו קרש קפיצה לאותם סדנאות בלי צורך להיות כפופים לאותם קורסים.
• הצגה של הישג אישי, פרויקט שעשיתם לוועדה מיוחדת שתבחן אותו ותיתן אישורה לסטודנט חוקר

מה הלאה?

נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה כדי להגיע לאותם סדנאות, ובהמשך גם אשלח מכתבים לכל מיני מוסדות אקדמיים ואם יהיו הישגים מיוחדים אז יהיה יותר קל להשיג אולי אישורים מיוחדים להתקדמות.

מכיוון שאני כנראה לא גאון, אני לא צריך להוות דוגמה אישית שתלויה בהצלחתי. אתם גם מוזמנים להצטרף ולעזור.
לנסות להקים מן קבוצות למידה/מחקר ולנסות להגיע להישגים בדומה לישיבות (בהנחה שהם דוגמה מתאימה).

והכי חשוב צריך את תמיכתכם על מנת להשפיע. תכתבו על כך בבלוגים שלכם, תעזרו להקים קהילה ועוד

סיכום

תואר ראשון או פסיכומטרי אינם צריכים להיות מדדים יחידים להוכחת יכולת למידה, התקשורת התפתחה רבות, והעולם הפך לנאור יותר כאשר המידע נמצא במרחק לחיצה אחת. מתואר ראשון אפשר לעשות מסלול ישיר לתואר שלישי, באותה מידה צריך לעשות מסלול למחקר ישיר, לכאלה שיודעים ללמוד לבד ולא זקוקים ללמידה קלסית, ואף יכולים לדעת יותר. מידע הוא לא תחום בקורסים, אלא חופשי, ולכן כימותו לקורסים אינה צריכה להיות הדרך היחידה למדוד ידע ויכולת אישית. בשביל המחקר היכולת החשובה היא הלימוד העצמי ויכולת היצירה והשימוש באותו מידע, אין משמעות לכמה ידע צריך ללמוד לצורך השגת יכולות אילו, וזה אישי לכל אחד ואחת.

והכי חשוב, המדע יוכל להתקדם הרבה יותר מהר, אם אנשים יעשו מחקרים כדרך לימוד ולא רק לימוד פסיבי.