האקדמיה במצבה הנוכחית עובדת במתכונת לא הכי יעילה. הסטודנטים לומדים במשך כמה שנים חומר קיים במסגרת תואר ראשון, ומעטים מהם ממשיכים להמשך.

במקום זאת ניתן ללמד את אותם תכנים בצורה פרודוקטיבית יותר שתתרום קצת יותר לחברה. אני אציג מגמות שקורות היום, הרעיון שלי ואיך הוא יכול לעזור רבות לקוד הפתוח ולתרבות החופשית.

מגמות כיום

  • שימור עבודות – כאלו שייעלמו אחרי שסטודנט קיבל עליהם ציון. ליאור קפלן שהיה באקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009, כתב בין היתר על כתיבה לויקיפדיה בתור מטלה אקדמאית שהוצג בהרצאה של עופר איתן.
  • עבודה שיתופית – אפשרות של סטודנטים לעבוד על פרויקטים משלהם ולערוך את של אחרים (כמו ויקי)
    1. wikiversity – פרויקט של ארגון ויקימדיה שמוקדש למשאבי למידה, פרויקטים לימודיים ומחקר לכל הרמות מגן עד חוקרים מקצועיים באקדמיה על בסיס ויקי כמובן שכל אחד יוכל להצטרף.
    2. במספר אוניברסיטאות נעשה שימוש בויקי ללמידה שיתופית לדוגמה באוניברסיטת חיפה
  • פרויקטים תוכנה פתוחה באקדמיה – לא מעט אוניברסיטאות יוצרות, מתחזקות ונעזרות למחקריהם בפרויקטי תוכנה פתוחה שהציבור יכול להשתתף בהם, לדוגמה התוכנה Sphinx לזיהוי דיבור

אז איך אפשר לשפר את ה"בזבוז" באקדמיה?

במקום שיעורים פורמליים של חומר קבוע, הם יעבדו על פרויקטים ומחקרים כאשר המרצה דואג שהמטלות שקשורות לחומר של התואר וכך בסופו של דבר הסטודנטים ידעו את החומר שהיה מועבר בצורה פורמלית. הסטודנטים עקב כך יעבדו על מחקרים אמיתיים ואולי אף יגלו דברים חדשים, ופרויקטים על דברים קיימים.

למרצה יש רשימת תכנים שהוא צריך להעביר והוא צריך לשלב בצורה עקיפה בעבודתם. הציונים על סמך איכות עבודתם, הגשת מטלות וכו'.

ברוב האוניברסיטאות יש כמות רבה של סטודנטים לכל מרצה, אז אפשר לפתור את הבעיה שכולם יעבדו על משהו דומה, זה אומנם בזבוז מקומי, אבל עדין עדיף ברמה כללית. לחלופין, המתרגלים יעבדו ישירות עם קבוצת סטודנטים שהמרצה רק ינחה וידריך את המתרגלים וכו'

גם במחקרים הכי חדשים נדרש ידע "ישן" שנלמד כיום בתואר ראשון, ו"שחיה" באותו מחקר ניתן לשלב לימוד זה. המטרה כאן היא לא בהכרח שקבוצת סטודנטים לתואר ראשון יגיעו לתוצאות מחקר מדעי מתקדם וחדשני ואף הם לא חייבים להגיע לתוצאות שמישות בכלל, אולם עדיין יש להם פוטנציאל להגיע לכך ואף לעזור במעט

דוגמאות:

פרויקטי תוכנה וכך תרומה לקוד פתוח

כמו בכל התעשייה, גם בקוד פתוח יש תמיד עבודה על אותם דברים, אם זה מימוש בסביבות אחרות וכו', לכן ניתן ליישם את כל מדעי המחשב בעבודה על פרויקטי תוכנה, אם זה ניתוח ולמידת האלגוריתמים שם, מימוש חלקים בתוכנות אחרות שנדרשת חשיבה אלגוריתמית לממש אותם והרשימה ממשיכה.

כמו כן, אין כאן הגבלה למדעי המחשב, גם שאר חוגי המדעים יכולים להיכנס בקטגוריה זו, אפילו אם הם לא נדרשים ליכולות תכנות, למשל תיעוד צמחים ורשימת תנאים למצבים מסוימים שקשורים לצמח בתוכנה יעודית לכך וכו'…

ואם זה יהפוך לנפוץ באוניברסיטאות, אז בהחלט יהיה קידום משמעותי לאיכות והיקף השימוש בקוד הפתוח.

מקצועות דורשי מעבדות כמו מדעי החיים, כימיה וכו'

נעשה רדוקציה למדעי המחשב, במקום עבודה על פרויקטי מחשב, יהיו מעבדות, ולימוד שלא דורש מעבדה יוכל להתבצע בדומה למדעי הרוח והחברה דרך מחקרי משותפים של ויקי וכו'

אם כבר משתמשים בויקי לצורכי לימוד לקורסים הומנים, למה לו לעשות משהו דומה למדעים?

מחקרים פתוחים בדומה לקוד פתוח

המחקר יתועד באינטרנט, כלל הציבור שחושב שהוא יכול לתרום משהו, יכול לשלוח פאטץ. אם פרויקטי תוכנה גדולים יכולים להתמודד עם אפשרות של הצפה של פאטצים לא טובים מציבור לא מיומן, גם מחקרים פתוחים יכולים. זה יכול להועיל גם למחקרי פיזיקה לדוגמה שדורשים מתקנים מיוחדים שמספרם ספור בעולם ע"י כך שאנשים יכולים לעקוב על הממצאים, להציע ניסוים, לעבד את התוצאות וכו'

אם מישהו יודע על קיומם של מחקרים מדעיים מסוג זה, מוזמן לציין בתגובות (יכולת החיפוש שלי בגוגל לא עזרה כאן, וייתכן שיש בויקברסיטי, רק אני צריך לחפור יותר לעומק…)