האם שמעתה על פרויקט BioBricks של קבוצה מ-MIT?
http://bbf.openwetware.org

לאומרות שזה לא התחום שלי, יצא לי לקרוא עליהם בספר "The Public Domain: Enclosing the Commons of the Mind"
זמין כאן: http://www.thepublicdomain.org ברישיון CC-BY-NC-SA

ספר די ערוך אך מרתק (לאומרות שאני גם לא סטודנט משפטים) שעוסק בעניין קניין רוחני ובכלל זה ביצירה ותוכנה חופשית.
כתוב בצורה שניתנת להבנה גם ע"י בני אדם רגילים (לא עו"ד).

החוקרים שהתחילו את BioBricks חששו שהתחום החדש יחסית והמבטיח של ביוטכנולוגיה ינעל ויחסם ע"י גורמים שונים דרך פטנטים על דברים בסיסיים ביותר בתחום (למשל פטנטים על גנים אנושיים) וכך יגרום להאטת הפיתוח וימנע מאנשים שרוצים לעסוק בתחום את הכניסה עליו.

לכן הם רצו ליצור מאגר של חומרי גלם ויחידות בסיס ביולוגיות שהרישיון שלו יאפשר לכל אחד בין אם הוא חברה מסחרית או אדם פרטי שחוקר דברים במוסך שלו בסוף שבוע להשתמש בהם ללא מגבלות ובעיות רישוי.

לאחר התייעצות עם כמה פרופסורים למשפטים הם הגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה היא לשחרר את החומר לרשות הציבור (Public Domain) כדי להימנע מבעיות Copyright ופטנטים.

הם גם עורכים תחרויות לסטודנטים ומדענים צעירים לפיתוח דברים שונים בהתבסס על היחידות המסופקות וכמובן שגם המחקרים האלה פתוחים.

בקיצור צעד קטן (ואולי גדול) בכיוון של מדע פתוח.

דרישה מוקדמת ליכולת לשנות היא הכרה סבירה של התחום. בד"כ נושאים שנמצאים בחזית המחקר דורשים לימוד שהוא מעבר לתואר ראשון כדי להבין מספיק טוב מה קורה שם. אתה צריך להבין את החישובים (לדוגמה) כדי לדעת איך לשנות אותם או איך לבצע אותם יותר ביעילות.

לגבי הקורס באלגוריתמים: העולם יוכל לשרוד בלי עוד מימוש של סריקת BFS או של חיפוש מסלול קצר ביותר. בקורסים של אלגוריתמים ושל מבני נתונים לומדים כלים חשובים בתכנות. מתנסים בד"כ גם במימוש של חלקם. אבל הרעיון הוא להתמודד בעצמך עם הבעיה ולא לקבל את התשובה מן המוכן.

בקורסים יותר מתקדמים בוחנים לעומק בעיות סיבוכיות, מנתחים סיבוכיות בצורה מעשית ומעניינת יותר ועוד. אבל לזה מגיעים מאוחר יותר, כשיש כבר רקע בסיסי וכשחומר הבסיס של אלגוריתמים ומבני נתונים יכול לשמש כמסד לקורסים אחרים (לדוגמה: מערכות קבצים).

שוב: סמינר זו דרך לימוד נחמדה לקבוצות קטנות. היא דורשת הרבה יותר השקעה מצד כולם. בד"כ התוצאה היא שכל אחד לומד רק את החומר שהוא העביר ולא משכיל מספיק מההרצאות של האחרים (לא נבחנים על זה). אתה לא יכול לארגן סמינרים לקורסי מבוא המוניים של מעל לחמישים סטודנטים.

נסה כתרגיל פשוט לקחת את חומר הקורס (לפי הסילבוס) ולראות איך מעבירים אותו שלא בדרך המקובלת של הרצאות ותרגולים.

"לאוניבריסטאות, אין אינטרס לעשות את זה.
היוקרה של האוניבריסטאות נובעת מהעובדה שמחקרים חייבים לרשום את שמה של האוניברסיטה על שער העבודה, וככה לצבור יוקרה."

אין כאן בעיית יוקרה, ברוב עם לא כל הרישיונות החופשים נדרש לציין את יוצרי העבודה/מחזיקי הזכויות וכו', אתה לא יכול לטעון שעבודה היא שלך אם עשית שינוי של אחוז, מצד שני אם אתה משתמש בעשרה אחוז מהעבודה, תוכל לצטט במסגרת שימוש הוגן ועדיין לטעון שהעבודה שלך.

"נראה לי שאתה לוקה בחוסר הבנה בסיסי של עבודת המערכת. כדי לבקר משהו צריך קודם כל להבין אותו. יש לך כאן גם כמה הצעות מוצלחות, אבל הרוב פשוט לא מועיל. נסה לשבת לשיחה ידידותית עם אחד המרצים על הנושא."

כן אני בהחלט לוקה, ויש לי עוד לחקור בעניין, וזה בטח עדיף על הפוסט הקודם… אני בהחלט אחפש עוד מחקרים בענין ועוד, עקב היות האתר בלוג, עדיף לדעתי לפרסם התקדמות בחלקים מאשר לחקות עד שאגיע לרמה כלשהיא של ביצוע מחקר מספיק מקיף ואגעה לרמת כתיבה אקדמית סבירה.

כמו הצגה של הרעיונות שלי כאן אפילו עוד יותר לוקה בחסר ותורחב בהמשך שנותנת פתרון לרוב טענותיך ובשלב מסוים אציג אותם טוב יותר…

4. אתה יכול לטעון באופן דומה מה הטעם לשלוח פאטצ' לפרויקטי תוכנה שדורשים מערך מחשוב מיוחד, עדיין הם יכולים לקבל פאצים גם מכאלה שאין, כאלה שמראים שהאלגוריתם עובד ולכן זה אמור לעבוד בסביבה המיוחדת וכו'. אין לך אולי אפשרות לערוך ניסויים במעבדה מיוחדת שנמצאת במקום ספציפי בחו"ל, אבל באופן דומה, תוכל לעלות טענה.דרך מוכחת תאורתי שכדאי להם לנסות וכו', הרי אף אחד לא מתחיל ניסוי בלי מטרה או סיבה כלשהיא…

3. לא אמרתי שצריך לעשות פרויקטי תוכנה, אבל בהחלט יש כאן מקום וגם קיימים מחקרים תאורטיים וחישובים וכו', באותה מידה שכרגע תלמידים פותרים מטלות תאורטיות על דף ניר

2. האם רק בוגרי תואר ראשון מורשים לשלוח פאטצים של שינויי אלגוריתמים לפרוייקטי תוכנה מתקדמים כדוגמת זיהוי הדיבור? סביר להניח שמי ששלוח פאטצים מסוג זה יש ידע אקדמי מתאים, אומנם זה לא דרישה, אבל גם אם מישהו למד רק קורס אלגוריתמים אבל חובב של התחום ועוקב אחריו, עדיין יכול לעזור. דוגמה יותר טובה היא בתחום התלת מימד שיש יותר חובבים כאלה, שלא בהכרח יש להם תואר, אבל עקב התעניינותם הם מקרים את שפת המונחים שם ואת האלגוריתמים ובאותה מידה יכולים לתרום משהו.

אפשר נגיד בקורס אלגוריתמים (הדוגמה נלקחת כי זה מה שאני לומד כרגע) לתת לקבוצות להכיר תוכנה לבחון אלגוריתמים בשימוש בה, ולנסות לעשות רדוקציות למקרים אחרים, וכך להרחיב את השימוש שלה, או ליעל אותה…

אתה מבלבל כאן בין כמה דברים שונים:

1. שימור עבודות: רוב מוחלט של התרגילים שמוגשים במסגרת אקדמית לא ראויים להשמר. עבודות יותר מורכבות, כגון עבודות סיום, או עבודות שמוגשות כחלק מסמינרים, נשמרות במקרים רבים. צריך גם לזכור שעבודות של תואר ראשון אינן חדשניות במיוחד לרוב.

2. עבודה שיתופית: יש צורת לימוד שבה שבמקום ללמוד חומר פורמלי לומדים בכל שיעור לפי הרצאה של סטוטנט אחד או שניים. היא נקראת "סמינר". את הרוב המוחלט של מקצועות הלימוד אתה לא יכול ללמוד כך.

צריך לא מעט ידע בסיסי כדי שלמחקר שלך תהיה משמעות ולכן אין טעם לגשת לזה לפני שאתה עמוק בתוך התואר הראשון. צורת לימוד נפוצה אחרת היא "מעבדה" שבה לומדים איך לחקור מחקר אמפירי. אולם לפחות בשלבים הבסיסיים מעבדות מפגישות את התלמיד עם ידע בסיסי.

נקודה אחרת היא חומר הלימוד. אפשר לטעון שחומר הלימוד צריך להיות חופשי. אבל איפה זה יעזור עם ה"בזבוז"? MIT שחררה את כל חומר הלימוד שלה ברשת. האם זה עזר לה לכתוב חומר לימוד יותר ביעילות? יש כאן שיקולים נכבדים של זכויות יוצרים. זה נושא מעניין כשלעצמו, אבל הטענה שלך שצריך פשוט לזרוק את כל הלימודים ולהחליפם בסמינרים מרדדת אותו.

3. פרוייקטי תוכנה: רוב ה"פרוייקטים" שכותבים במהלך התואר בקורסים השונים לא ממש מעניינים את העולם. פרוייקטי הסיום לקראת סוף התואר הראשון כבר מתחילים להיות מעניינים. כמוכן צריך לזכור שלמדעי המחשב המחשב יש חפיפה חלקית למדי עם תכנות. אתה רוצה שבקורס בחישוביות יגישו פרוייקט בתכנות מכונת טיורינג?

4. "מחקר בקוד פתוח" – מה הטעם "לשלוח פאטצ'" למחקר אם אין לי את היכולת לשחזר אותו אצלי? את התיקונים שאני שולח אני בד"כ בודק אצלי. נראה לי שהצלחת להתעלם ממשהו שנקרא "דיון אקדמי" – יש דיונים בתוצאות של מחקרים. כך היה מאז ומעולם.

נראה לי שאתה לוקה בחוסר הבנה בסיסי של עבודת המערכת. כדי לבקר משהו צריך קודם כל להבין אותו. יש לך כאן גם כמה הצעות מוצלחות, אבל הרוב פשוט לא מועיל. נסה לשבת לשיחה ידידותית עם אחד המרצים על הנושא.

לאוניבריסטאות, אין אינטרס לעשות את זה.
היוקרה של האוניבריסטאות נובעת מהעובדה שמחקרים חייבים לרשום את שמה של האוניברסיטה על שער העבודה, וככה ליצבוק יוקרה.
אתה חייב לעשות את זה, כיוון שבתקנון כתוב שזכויות היוצרים שייכות לאוניברסיטה ולא לך, לכן, אפילו עם עשית עבודה, אתה לא יכול לשחרר אותה בצורה חופשית – כי לא אתה בעל הזכויות עליה, אלא רק בהחלתה מערכתית של האוניברסיטה של לשחרר הכל באופן חופשי.

אגב, כסטודנט, לרוב אני מעדיף מבחן מעבודה…
אסף.