דצמבר 9th, 2009האתגר האמיתי של הקוד הפתוח – לא להיות סוג ב'
הרעיון של תוכנה חופשית וקוד פתוח אמור להיות טוב יותר למשתמש. המשתמש לא תלוי בספק יחיד, ויכול לפנות לגורמים אחרים כדי שישפרו את המוצר. אולם מכיוון שאנחנו לא חיים באידאל שכל אחד עושה את מה שהוא אוהב ונאלץ לעבוד למחיתו, קוד פתוח נאלץ להיות כלכלי. לצערי חלק מהסיבות העיקריות להרוויח מקוד פתוח, הן דווקא אילו שהופכות אותו לסוג ב'.
- גרסה קניינית עם יותר פיצרים – סיבה זאת גורמת באופן ישיר לקוד הפתוח להיות נחות, שכן מראש הוא יהיה פחות טוב מהגרסה הסגורה. דוגמאות: Virtualbox, Wine/Crossover, QT, מספר הפצות לינוקס מסחריות שיוצרות גרסאות סגורות ובדוקות יותר.
- רישוי כפול למוצרים קנייניים – מכירת רישיונות להפצה סגורה – מה שמאפשר לחברות אחרות לפתח מוצרים ולא להחזיר לקהילה את התוספות שיצרו.
- תמיכה – מודל שלכאורה נראה ממש טוב לתוכנה, שכן אפשר לשחרר את הכל, אולם מצד שני מעודד חוסר נחות למשתמש. הרי ככל שמשתמש תלוי יותר בשירותי התמיכה, כך המוצר פחות רווחי.
פיתוח תוכנה הוא תהליך ארוך שגורם למתכנתים שהרי לא מרוויחים ישירות על הקוד לחשוב בצורה פרקטית יותר:
- ספריות בלבד – יש שלל ספריות כל פעולה אפשרית כולל של יישומים גרפיים ובד"כ הם גם ברישיון קוד פתוח שלא תוכנה חופשית מה שמקל על אחרים לעשות תוכנות קנייניות טובות לאותן ספריות.
- פקודות בלבד – הפרקטיקה המינימלית, הפתרון הכי מהיר לכתיבת תוכנה, ויותר קל לבדוק פרמטרים מאשר להכין ממשק גראפי מתאים כמו imagemagic, אומנם זה טוב שהם קיימים לצורך כתיבת תסריטים, אבל זה לא פתרון לגרום למשתמשים ללמוד מליון פקודות לכל תוכנה על מנת לעבוד איתה…
- קבצי קונפיגורציה – בלי פקודות להגדרה, הדומה המוזרה שלי בעניין היא באפצ'י, יש פקודות להוריד או לעלות אתר, שזה בסה"כ יצירה ומחיקה של קישור סימבולי, אבל אין פקודה ליצירת אתר וירטואלי חדש…
- קיצורי מקשים, הממשק לא מושקע עד הסוף, צריך לדעת מלא קיצורים כדי להשתמש בתוכנה או לחילופן לחטט קשות בתפריטים כדי למצוא את אותה פעולה וגם זה לא בהכרח יהיה, דוגמה לכך היא בלנדר.
לעומת זאת, אם תעשו חיפוש לתוכנות קנייניות שיש ללינוקס, תמצאו תוכנה מעולה כמעט בכל תחום, ניהול אפצ'י, מיה לעומת בלנדר, vericad ועוד רבים וטובים.
איך לדעתכם קוד פתוח יפסיק להיות סוג ב'?
בהתחשב שבזמנים אילו מתרחשת סדרת ברוכים הבאים ללינוקס, אני מזמין את כולים לכתוב פוסטים על דעתכם לגבי תוכנה חופשית וקוד פתוח ואיך אתם רואים אותה…
דצמבר 9th, 2009 בשעה 23:32
אתה מוזמן לדרוש כסף על קוד פתוח. אתה יכול גם לשחרר את המוצר המסחרי שלך בתור רישיון קוד פתוח אם אתה רוצה.
העניין הוא שהרבה אנשים רואים את הקוד הפתוח בתור משהו שהוא חובבני (במובן הרע של המילה) בגלל שהוא כביכול בחינם. בפועל אבל כולנו יודעים שזה לא כך.
רק תזכור שעסק תמיד חייב לעשות כסף אחרת הוא לא יכול להתקיים, ובגלל זה יש דרכים מלאכותיות לטפל בזה.
דצמבר 10th, 2009 בשעה 9:00
מה רע במודל התמיכה? אם מישהו יודע לתמוך טוב יותר במשתמשים: שיעשה את זה. זה יוצר שוק.
הרבה פעמים מה שאתה כותב יהפוך להיות חלק ממוצר אחר. אפאצ'י הוא דוגמה למרכיב בסיסי של לא מעט מוצרים אחרים. לא הייתי רוצה ממשק ידידותי לאפאצ'י שמפריע לו להיות רכיב פשוט ועובד מהפצת לינוקס, לדוגמה.
דצמבר 10th, 2009 בשעה 10:16
"אתה מוזמן לדרוש כסף על קוד פתוח. אתה יכול גם לשחרר את המוצר המסחרי שלך בתור רישיון קוד פתוח אם אתה רוצה."
זה לא פרקטי, כי ישהו אחר יכול לפרסם את הקוד, וגם רשיון GPL אוסר מכירה של הקוד ואף מחייב את זמינותו…
בנוגע לתמיכה, ברור שזה טוב, רק הצגתי שבאותה מידה זה יכול להיות בעיתי…
בנוגע לאפצי, אני לא אומר שהוא יפסיק להיות פשוט, אבל שיעשו בנוסף ממשקים נפרדים, הרי כל שלב שהצגתי לא באחר ולא מחייב לבוא כיחידה אחת.
דצמבר 10th, 2009 בשעה 10:28
הבעיה היא לא קיומם של מודלים רוחיים אלא העובדה שאין ממש מודל שמאפשר ליצור תוכנה מוקצעת ושלמה מכל הנקודות שהצגתי.
כמובן שיש מקרים מיוחדים עם פתרונות יצירתיים, כמו פיירפוקס, שמרוויח ישירות מאחוזי השימוש שלו בגלל החיפושים בגוגל…
דצמבר 10th, 2009 בשעה 20:21
נדב מה הקשר בין לדרוש כסף על מוצר מול שחרור הקוד שלו ?!
יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים שמחליטים על רכישות בחברות, והם מעדיפים לשלם כסף על מוצר ושיהיה לו אבא מאשר משהו בחינם שאין כמעט אף אחד שמסוגל לתת לו תמיכה.
אם אתה בניגוד לרכישת רישיון שימוש, מוכר פיזית תוכנה ואתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה (בתור הלקוח), קל לך הרבה יותר לשבור את השוק של מיקרוסופט מהצורה שקיימת כיום, כי אתה דורש ממיקרוסופט ועוד כמה חברות להשוות תנאים או לתת תנאים טובים שהם לא מספקים כרגע. ואם באמת תצליח ליצור את ההיפ המתאים אתה אולי באמת תצליח לשנות משהו