אוגוסט 31st, 2011נפלאות הנאנו

Nano נראה לי תמיד עורך פשוט כל כך שלא הערכתי אותו הרבה. על כן שחבר שאל אותי פעם אם אפשר לשנות לו את הקיצורים, עניתי לו, כמובן! מורידים את הקוד משנים קצת ומקפלים. כצפוי התשובה הזאת איכזבה אותו (והוא כבר לא משתמש לינוקס דסקטופ).

לאחרונה, בעקבות ניסיונות לשפר את עולם הלינוקס, עשיתי זאת! הורדתי את הקוד של נאנו, שיניתי את הקיצורים בקוד, וקימפלתי מחדש. זה עבד להפליא! עכשיו נאנו מתנהג כמו כל אפליקציה.

המעשה נתן לי מוטיבציה, לשנות את הקיצורים של שאר התוכנות, ועבדרתי לוים. ואם כבר אני משנה את הקיצורים של וים, חשבתי, למה לא לעשות נאנו מבוסס וים, שהיתרונות לכך שיהיה צביעת תחביר.

צפריר הגיב בבלוג שיש לנאנו קובץ nanorc שבו ניתן לשנות את הקיצצורים. הפלה ופלא! לעורך הפשוט ביותר נאנו, יש גם קובץ קונפיגורציה. מה שמראה עד כמה הערכתי את אותו עורך.

הגדרת הקיצורים לפניכם:

bind ^S writeout all

bind ^O insert all

bind ^F whereis all

bind F3 searchagain all

צפריר השתמש בפרמטר האחרון של כל הגדרה בmain אולם ההבדל בינו לבין all הוא שהאחרון מגדיר בכל מקום שבו מופיע הקיצור ואילו הראשון רק במסך הראשוני.

מעיון בman nanorc מסתבר שלעורך הפשוט הזה יש עוד יכולות! כמו צביעת קוד (צריך בשביל לעשות/להוריד קובץ syntax) ואף אפשר לעשות קיצורים לדברים שימושיים כמו:

findbracket – מעביר את הסמן לסוגר/פותח המתאים לסוגר/פותח שהסמן נמצא עליו.

prevbuf,nextbuf – מאפשרים לערוך מספר קבצים

spell – בודק איות

חיפוש בביטויים רגולרים וכו.

מה שיכול להפוך אותו לעורך ממש מוצלח.

התחלתי לחפש באינטרנט לגבי קבצי תחביר לנאנו, ומסתבר שיש כבר הרבה. ולמעשה בברירת מחדל מותקנים במחשב קבצי תחביר של נאנו שרק מחכים שיטענו אותם ויוסיפו אותם ל~/.nanorc

include “/usr/share/nano/php.nanorc” לא עבד לי, קיבלתי שגיאה:

Error reading “/usr/share/nano/php.nanorc”: No such file or directory

אבל הקובץ הזה כן קיים. העתקתי את תוכנו, והפלא ופלא, יש לי צביעת קוד של PHP בנאנו!

הפוסט הזה הוא הראשון שנכתב במלאו בעורך הטקסט החדש שלי qedit


לאחר הגילוי המרעיש שQT תומך טוב בctrl+shift לשינוי כיווניות. יצאתי לחפש עורכים שמבוססים QT ולא על KDE כדי להנות מתמיכה זו. הורדתי מספר עורכים מאתר qt-apps.org אך משום מה, כל אילו שניסיתי, היו מיושרים רק לשמאל! כנראה הם הגדירו במיוחד כיווניות זו בלי לחשוב על משתמשים אחרים, למרות שלהם זה לא אמור לשנות דבר. התחלתי לחשוב שאולי לא כל הפקדים של QT תומכים בכיווניות הזאת וזה האחראי על טקסט "מעוצב" (צביעת קוד) לא כולל, וזה מוזר בהתחשב שכל השאר כן. על כן התחלתי פרויקט חדש בqtcreator שמבוסס על הדוגמה של QT של עורך טקסט עם צביעת תחביר ועל כן הפרויקט ברישיון BSD. הqtcreator הופך את התיכנות לממש כיף, הוא אפילו החליף לי אוטומטית נקודה בחץ, המבנה שלו טוב ונוח.

ההפתעה מדהימה! זה עובד כל כך יפה שנשאר לוינדוס מה לקנאות. בהתחלה הוא מחליט בצורה אוטומטית מה הכיווניות כמו שאר היישומים, אבל ברגע שקבעתם ידנית עם ctrl+shift הוא לא משנה את כל הכיווניות המסמך, אלא רק את השורה שאתם עליה, או השורות שסימנתם, ומשם כל שורה חדשה שיצרתם. עקב כך זה מאפשר יותר נוחות בעריכה, אם נוח לכם שחלק מהשורות יהיו מיושרות לשמאל.

הפוסט הזה תוכנן להתפרסם אתמול ביום שני, הדחייה ביום עקב נפילת הבלוג, אפשרה לי לתקן בעיה מעצבנת אחת שכשומרים הוא תמיד שאל היכן לשמור, אבל זה נפתר, ועכשיו באמת כיף לעבוד איתו.

אני מניח שבהמשך אכתוב אותו מחדש שלא מתבנית מוכנה כדי לא להיות צמוד לרישיון הBSD לטובת רישיונות כמו GPL.


אוגוסט 29th, 2011נפל לי הבלוג!

לא הסקתי את הלקח של הפעם הקודמת. ויותר גרוע אז מידי פעם עשיתי גיבויים לדטה בייס, הפעם השארתי לגורל. העבודה בזמנו על שחזור הגיבויים משהשמירה הקודמת הייתה קשה מאוד, והבלוג לא שוקם היטב מאז. המספרי פוסטים שונו, ונוצרו מלא קטגריות חדשות, קטגוריה לפוסט.

למזלי הרב, לפחות בניגוד לפעם הקודמת, היה גיבוי דטה בייס כמעט עדכני, שנזקו מסתכם במחיר של איבוד פוסט אחד. כמו שהבנתם, לא היה זה גיבוי שלי, למזלי עשה זאת בעל השרת. לא עשיתי אף גיבוי לדטה בייס בעצמי וגם לא שמרתי את הפוסטים במחשב אצלי אחרי עריכתם הסופית, אלא רק הטיוטות הראשונות נמצאות. אני גם לא מנוי לRSS של עצמי שהיה סוג של גיבוי. נכנסתי לגוגל רידר שלי, שלא נכנסתי איליו הרבה זמן, והבלוג היחידי שלי שהיה שם היה של הבלוג הישן שלי בבלוגלי זכרונו לברכה. לפחות דבר אחד כן יישמתי, זה להציג את כל הפוסט בRSS ולא חלק ממנו, כך אני יכול לבקש מיכם, אנשים יקרים, אפשר העתק של הפוסט האבוד שלי?

תגובות לפחות אני מקבל למייל שקורות, אבל עדיין עדיף מגיבוי של RSS למקרה שלא אחזיר מהמייל כמו שצריך.

כמו כן, איש הסיסטם ביקש ממני למצוא לי כלי שיעשה תמונת דיסק שיכול לעשות גיבויים ולשחזר בקלות. אשמח לשמוע הצעות.

רצוי גם למצוא תוסף catch לוורדפרס שיוכל להפעלי את הבלוג גם שהדטה בייס נופל, ויציג הודעה שאי אפשר לפרסם תגובות חדשות כי הדטה בייס נפל…

כמו כן, היה פוסט להיום, הוא אף נכתב בבוקר, אולם לצערי אגד היתחילו להיות בעיתיים לאחרונה והwifi שלהם לא מתפקד טוב.


לאחר שהצגתי את הבעיות הפשוטות שיכולות לשפר מאוד את הקידום של לינוקס. הגיע הזמן להתחיל לעבוד.
המטרה היא ליצור סט הגדרות שישמרו במקום מסוים במחשב, שיגדירו את כל הסביבה כך שתהייה אחידות בכל המערכת. ובנוסף מהגרים הרגילים להתנהגות תוכנות מסוימת, לא צריכים להתעצבן שדברים פועלים שונה ממה שציפו להם.

נכנסתי לקוד של Nano ומצאתי איפה מוגדרים הקיצורים, ושיניתי אותם לקיצורים רגילים. מעכשיו ctrl+s שומר, ctrl+f מחפש וכו'

בהמשך אעביר אותם לקובץ נפרד שיהיה אפשר להגדיר אותם בלי לקמפל מחדש את הקוד. העליתי את השינויים לפרויקט שיצרתי בgitorious בשם gnu-nano . הייתי צריך לבחור שם אחר כי זה לא נאנו רשמי…

חבר שלי ביקר אותי בסופ"ש והראה לי איך הפך את הvim שלו לIDE כמעט מושלם, ובין היתר הגדיר את ctrl+s לשמירה. זה עובד לו רק אם הוא עורך קובץ קיים או שנתן לו שם בהתחלה כי הקיצור הוא רק ל:w . עכשיו אני צריך לגלות מה הפונקציה שמסתתרת מאחורי :w וsave כדי שאני יוכל לעשות פונקציה שתעשה שמירה חכמה יותר, או לחילופין דרך לדעת אם יש שם לקובץ או לא. זה גם מעלה לי רעיון לעשות נאנו מבוסס וים. לשנות לוים את הקיצורים לאילו של נאנו, לראות איך עושים מסך הסבר קיצורים למטה, והיתרונות ברורים.. יש צביעת קוד, הזחה אוטומטית וכו'.
וים תומך בכיווניות/יישור לימין בעזרת :set rl אבל לא הצלחתי/אי אפשר למפות לctrl+shift

מגיב בשם שי, סיפר שQT תומכת בשינוי כיווניות ידני בעזרת ctrl+shift וכל מה שצריך זה לשנות הגדרה בqtconfig. אילו חדשות נפלאות לכל עולם הKDE וזה עובד מצוין אצלי למעט תוכנות שמימשו בעצמם את הכיווניות כמו kwrite,kate וkword. אז נשאר להיכנס אליהם לקוד ולהוסיף אפשרות לתת לQT לנהל כיווניות.

LibreOffice תומך מצוין בכיווניות ובctrl+shift כל עוד מוגדר לו בהגדרות Enable for complex text layout (CTL) בלשונית שפות.

ואחרי כל זה נשאר החלק העיקרי וכנראה המורכב מכול הGTK ואולי גם לצלול עמוק יותר לפקדים של X.


אוגוסט 26th, 2011גנום 3 JS PHP

גנום 3 היא סביבה מאוד גמישה, אבל למה בחרו דווקא בJS בתור השפה הגמישה, שתעודד את המוני מפתחי הווב להצטרף לפיתוח של גנום ולהרחיבו?

אומנם JS היא שפה גמישה, אולם היא גם חסרת פיצ'רים וספריות בסיס, מה שהופך אותה לבחירה תמוהה. גנום 3 תומכת בהרבה שפות, אך לא בשפה שהרבה מפתחי ווב משתמשים בה, נותנת הרבה יותר כלים וספריות ויותר מותאמת לעבודה בסביבה מונחית אובייקטים, הלא היא PHP.

כדי להתמודד אם חוסר ספריות בסיס מצידה של ג'אווה סקריפט, בגנום יצרו אוסף ספריות משלימות, שעל כן דורשות את למידתן, בדומה לXUL של מוזילה. אומנם למוזילה הלך טוב למרות סולם הלמידה הקשה ששמה, אך לגנום אין קהילה כל כך גדולה שיהיה לה אינטרס להשקיע כל כך שבאמת יהיו מלא הרחבות ואפליקציות. על כן אילו בחרה בPHP סולם הלמידה היה פשוט יותר, והרבה יותר אנשים היו תורמים ומצטרפים.


גם השנה לינוקס לא תהייה מובילה בשולחנות העבודה. אומנם קל להאשים את השיווק שלה שאכן מהווה תפקיד מרכזי, אך כנראה הקהילה לא גדולה מספיק כדי לתחזק שתי סביבות גרפיות עיקריות. אולם מעבר לכך הרבה בעיות פשוטות יחסית, אשר יכולים להוות לה קפיצה משמעותית עדיין צולעות.

נתחיל מהבעיה המקומית שלנו, כיוון השפה הלא סטנדרטי. רוב המתכנתים כותבים רק בשפות בכיוון אחד, ולכן בעיות כיווניות זרות להם. ועל כן, למה לא להתחשב בהם? אני לא יודע של מי הרעיון להחליט שאין צורך שהמשתמשים יתעסקו בכיווניות ובמקום זאת, נממש אלגוריתמים מסובכים שידעו לבד מה הכיווניות שאותו המשתמש צריך. ההוכחה לכך שהם מסובכים לאותם מתכנתים זרים ניתן למצוא בגרסאות האחרונות של KDE. בעורכי הטקסט שלהם, האלגוריתמים לא עובדים והיישור הוא רק לשמאל. שלומי פיש הראה לי איך מגדירים בkate לעבוד בכיווניות אוטומטית לפי הטקסט. הפעולה כרוכה בכניסה להגדרות לבחור לשונית מראה ולהגדיר: Dynamic word wrap. מעבר לכך שזה מוחבא, זה גם לא ברור. בדומה להתחשבות של גוגל אשר לאחר תחנונים רבים, הועילה בטובה להוסיף כפתור כיווניות והחביאה את האפשרות בהגדרות. כמו כן, גם אם הם היו מצליחים להמשיך לתחזק את האלגוריתמים בצורה טובה, הם רחוקים ממושלמים. למשתמש אין שליטה על הכיווניות בצורה פשוטה. אם הוא מעוניין לכתוב מימין אבל שהמילה הראשונה תהייה באנגלית אז או שהוא יוסיף משהו בעברית לפני או שיוסיף תווי בקרה כמו RLM מה שכמובן לא ידוע למשתמש הפשוט. במקום זאת, למה לא בנוסף לאמץ את השיטה של מוזילה/מיקרוסופט, כפתור שקובע בלי תחכום מה הכיווניות, ואם כבר עדיף את זה של מיקרוסופט כדי שלמהגרים יהיה יותר קל. יהיה אפשר למצב כיווניות אוטומטי למי שרוצה, אבל לפחות הבסיס צריך להיות קיים.

בעיה פשוטה נוספת הוא חוסר אחידות בנושא הקיצורים. אומנם הפרויקטים השונים לא מחויבים לכך, אבל לפחות בהפצות היו דואגים לשנות אותם שיהיו אחידים. ישנם אפילו מקרים אבסורדיים שלתכניות באותה סביבה יש קיצורים שונים מבלבלים למשל gedit ו geany כשלראשון ctrl+d מוחק שורה, ובשני משכפל שורה! וזה לא נחמד לגלות שהשורה שרציתם לשכפל פתאום נמחקה… ואם כבר אולי כדאי לשנות את הקיצורים של תוכנות מסוף שיהיו תואמות כמו נאנו.

הקליפבורד בלינוקס הוא נושא מורכב יותר. אם נתעלם מהעובדה שיש שני סוגים, אחד של גלגלת ואחד רגיל, הוא לא ממומש בצורה אחידה ולא תמיד העתקה והדבקה עובדת. למה לא לעשות את זה ברמה הרבה יותר פשוטה? לעשות לוח גלובלי ליוזר שהכל יעבור רק דרכו, כך שאם תסמן פקודה שאתה מוצא באינטרנט תוכל לעבור לtty1 ולהדביק בקלות או אפילו לעשות אינטגרציה עם vim זה יכול להיות ממש מגניב.

נעבור לבעיות קצת יותר גדולות. ממשקי ניהול  בלינוקס. לבינתיים אף סביבה לא בנתה מספיק כלי ניהול שימנעו מהמשתמש הפשוט לגשת לתיקיית /etc . דוגמה שכיחה לכך ניתן למצוא בריבוי מסכים, וזו בעיה נפוצה במיוחד אם יש לפטופים שרוצים לעבוד עם עוד מסך חיצוני או חיבור לטלוויזיה. האפשרויות בגנום מוגבלות והרבה מקרים אי אפשר להימנע מלהיכנס להגדרות לא גרפיות. לעומת זאת בKDE נותנים כלי מצוין לכך שמגדיר כל צורה אפשרית, אבל גם לסביבה הזו אין מספיק כלים לשאר הדברים, אפילו אין עדיין אפשרות לאזן בין רמקול ימין לשמאל. מתכנתים מטבעם מעדיפים לפתח את הדברים הנוחים להם וזה יותר מטיש להכין ממשקים טובים יותר. גנום 3 נותן פלטפורמת פיתוח מאוד גמישה, אבל בגלל מיעוט מתכנתים שמקדישים לזה עניין, הוא סובל מפשטות ייתר. לחילופן הרצון של KDE לתת מספיק גמישות למשתמש, לא עומד בדרישות המתכנתים שיש להם ועקב כך יש להם מלא באגים. כאן ניתן לציין את מנדריבה וסוזה שעשו ממשקי ניהול ממש יפים, אם הם היו יכולים לקחת על עצמם לעשות מעטפת טובה יותר על הסעיפים הקודמת שהצגתי היה ממש פתרון מושלם. אם כי כדאי שהקהילה גם תכוון לכיוון זה על מנת להקל על הפצות לתת סביבות טובות יותר.

מתי כבר תהייה הפצה שתחרוט על דגלה לעשות אינטגרציה מלאה או לו היה מישהו כמו סטיב גובס, שהיה נותן את טעמו האישי בכל פרט קטן, ודואג שתהייה אחידה וטובה.


סטולמן, מי שהיה בין יוזמיו של רעיון התוכנה החופשית (IBM היו הראשונים), עשה מהומה רבה שהעדיף לקבל את תנאיו של ארגון אחד לא להופיע בפני ארגון אחר, גרם לדממת אלחוט בנוגע למיקום הרצאתו בארץ. לא שאני תומך בעמדתו, אבל על פרטי ההרצאה שמעתי ממש במקרה.  כל אתרי הקהילה הגדולים סירבו לפרסם את האירוע לרבות וואטסאפ ועמותת המקור. היו לי התלבטויות אם לבוא אך מה שהכריע את הכף שאכן היה לו תרומה חשובה ואף פספסתי את הפעם הקודמת שבה היה.

למעשה, בזמנו לא ידעתי על עובדת נוכחתו בארץ. אני הייתי פעיל אקטיבי בוואטסאפ מ2003 בעוד שהוא הופיע ב2003 (חשבתי ש2005, תיקנו אותי). עד לא מזמן, לוח האירועים של וואטסאפ היה פעיל, והספקתי לבדוק בכל חודשי 2005 ולא מצאתי זכר להרצאה שלו. כמו כן חיפשתי בחדשות וואטסאפ ו(כנראה גם בפורמים), אך לא מצאתי…

אני לא יודע מה היו השיקולים של וואטסאפ אז אבל לפי מה ששמעתי גם אז הוא עשה תרגיל לא יפה. הוא העז לפספס את הטיסה, והיגיע יומיים אח"כ והחזיר הביתה אולם שלם של אנשים מאוכזבים.

סטולמן אומנם יצר קהילה סביבו, אבל לא הסיק איך הוא אמור לטפח אותה כך שתהייה יותר מתנועת נישה, אחרת למה הוא נלחם?

הצדיק זאת, עודד קורן, שהעביר הרצאה שנועדה להיות תחליף להרצאה של סטולמן, ואכן הייתה הרבה יותר טובה, אולם העובדה שהייתה בתאריך אחר, לא באמת היוותה תחליף, וגם חבל שמעט מאוד אנשים הגיעו אליה.

עודד עקב אחרי כל או רוב תכתובות המיילים של פרויקט הגנו ולינוקס והראה עד כמה הניהול של סטולמן פגע ביעדיו ופגע בגנו.

סטולמן היה אדם קשה לשינויים, מה שמסביר למה הוא אנטי כל כך הרבה דברים. הוא העדיף לעבוד בצורת אוף ליין שכל אחד בונה את כל הרכיב בשלמותו בלי לשתף אף אחד, עד שהוא מוכן, לעומת לינוס שעשה את כל הפיתוח אונליין על גבי הרשת. ב2007 עוד ביקשו ממנו לעבור לפיתוח אונליין והוא סירב ולא ראה בכך שום צורך (אולי ניסה לחכות בכך את ביל גייטס שהסתפק במעט זיכרון ובכל זאת הגיע לגדולות). על כן פרויקט גנו התקדם בקצב לאט מאוד ומודל הפיתוח לא איפשר לו לגדול כמו שצריך כמו שעבודה גדולה ומשותפת מאפשרת.

לו רק היה לינוס מתחיל במקומו את פרויקט הגנו


לכל איש מחשבים יש תוכנות שהוא אוהב ומשתמש, אולם לפעמים תוכנות נעלמות בדרך ונשכחות. תוכנות שהיו שימושיות או כיפיות אבל מסיבות מסוימות הן ננטשו אם ע"י החברות או ע"י מפתחיהם ולא תוחזקו יותר, וחלקם אף כבר לא נתמכים בסביבות של היום.

לו רק היה בית קברות לתוכנות נשכחות שבא ניתן למצוא תוכנה שעבד עליה הקלח, לאמצה ולהחיותה. בדומה לספרים גם לתוכנות יש גישה רגשית, ופונקציונליות שאהבנו שהייתה פעם לא בהכרח תהייה בחלופות היום.

ישנם אנשים שהשקיעו רבות להשיג ולהפיח חיים בתוכנה שנאבדה. אציג לדוגמה את IK שהיה לו זיכרון טוב ומתוק בנוגע לתוכנה ישראלית וחלוצה בזמנה בשם qtext, שיכולתה הנפלאה בניהול כיווניות של שפות מנוגדות קסמה לו. לצערו הרב תוכנה זו הייתה קניינית וסגורה, ועל כן לא יכל להתאימה לסביבה של היום.

גיבורנו לא אמר נואש, ויצא למסע לדרום הארוך לנסות לחלצה, כדי שיוכל לקנות את הקוד שלה שיוכל להמשיך לתחזקה. אך אויה, המפתח המקורי אמר שהקוד כבר לא אצלו, והפנה אותו לקיבוץ שבה החברה הייתה שייכת, אולם גם שם לא ידעו מה עלה בגורלה…

לאחרונה גיליתי שתוכנה שאהבתי להשתמש פעם,d4x, ננטשה בעבר, ומכיוון שהיא כבר לא רצה בהפצות הלינוקס של היום היא הוסרה. ראיתי באינטרנט תוכנה פשוטה לניהול שרת אפצ'י והוספה והסרה בקלות של אתרים, אך לצערי היא יועדה לאובונטו ובגלל באג מסוים באובונטו בפייטון מגרסה מסוימת היא הפסיקה לעבוד. מצאתי אומנם טלאי שעוקף את הבעיה ואכן התוכנה עבדה אולם המתכנת המקורי דחה אותו בגלל הדרישה להפעיל את התוכנה עם סודו.

יהיה מעניין לעשות מיזם שבו יהיה ניתן לעלות תוכנות נטושות, וחוויות של אנשים שנורא אהבו אותן ומאוד רוצים שיחזרו וכך תוכל לקרוץ למתכנתים שיוכלו להחיות את אותן תוכנות.

בתודה לכל מי שאי פעם יציל תוכנה
מבית קברות לתוכנות נטושות.

נ.ב.

לא יזיק עורך נורמלי שמתמודד טוב עם כיווניות בלינוקס. מה שמזכיר לי עוד תוכנה בשם kedit שאינה והייתה מעולה בכיווניות בKDE וכמובן שאני מתגעגע אליה ועכשיו אין אף תוכנה לסביבה זו שיודעת להתמודד טוב עם כיווניות.


אוגוסט 22nd, 2011אוגוסט פנגווין 2011

לצערי השנה, בניגוד לשנים קודמות, לא הזמנתי אף אחד לאוגוסט פנגווין. הייתי דיי אדיש ונזכרתי מאוחר. אומנם עברו עלי הרבה שינויים לאחרונה אבל בכל זאת חבל כי לעומת זאת אשתקד הזמנתי עד כעשרה איש ורובם הגיעו! וזה היה עוד במקום רחוק, ברחובות, ולא במקום קרוב ליד הבית. מצד שני, נהנתי יותר בכנס כי לא הייתי צריך להיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים…

להפתעתי הרבה, ועל אף שהסיבה השניה שלא מיהרתי להזמין אנשים היא כי התוכניה נראתה משעממת, היתה מהנה וטובה במיוחד! מכוון שהיו שני אולמות הרצאות נאלצתי לוותר על הרצאות שרציתי להיות וכאן אפשר לציין שהיו שני תיעודים בכנס: הקלטת וידאו של המסלול הטכני והתמלול של עומר זק. הנחתי שמשום שהוא היה באולם הכללי הגיוני שיהיה תיעוד של הכל, וידאו בטכני, ומילולי בכללי. אך לצערי הוא דילג באמצע להרצאה הטכנית כף שכמה הרצאות נשארו ללא תיעוד. צילום וידאו אולי מורכב לארגן, אבל אפשר אולי לפעם הבאה להקליט רק את הכל, כי גם ככה המצגות מועלות אח"כ.

ההרצאות שקדמו לפיצול גם היו טובות, אומנם יצאתי יותר החוצה אבל כן היה נחמד להכיר כמה דברים חדשים. לפחות עכשיו אני יודע מה העלות של תלמידי הכוללים לקופת המדינה (כמעט מליארד שקל)

ההרצאה שמצאתי הכי מעניינת היתה של "חיפוש עברי בקוד פתוח", נחמד שעושים פרוייקטים כאילו, רק חבל שבג'אווה… :(

נתראה בכנס של שנה הבאה…



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין