נהוג לחשוב על דביאן כהפצה שמרנית, שבודקת היטב את החבילות לפני שהן מעזות להיכנס לגרסה היציבה, וכמובן יש בה פחות באגים, כי המפתחים לוקחים את הזמן עד שתהייה מושלמת בלי קריסות או מערכת נתקעת.

לאחרונה התקנתי דביאן על המחשב שלי, לצד אובונטו, גרסה 6 היציבה והמיושנת שיצאה לא מזמן אך מהר מאוד התבדיתי. אומנם לא התקנתי בדרך המקובלת אלא בעזרת debootstrap אך זה אכן מייצג את ההפצה.

התחלתי להתקין את lxde שיהיה לי ממשק התחלתי בסיסי, יחד איתו הוא התקין את GDM2 הנוסטלגי, שמכיל הרבה ערכות נושא מגוונות ויפות שנעלמו בגרסאות שאחריו.

לאחר מכן התקנתי את הגנום, 2 בעיצוב מכוער, והפלא ופלא, מתחילות בעיות תלויות. בלי אף מאגר לא רשמי, גנום 2 דרש את gdm3 שמצידו התנגש עם GDM הטוב ודרש להסירו. הסכמתי לויתור וגנום הותקן בהצלחה, אבל רציתי את המראה היפה לעומת המראה הנורא של הגנום והתקנתי אותו מחדש תוך כדי הסרה של החדש, ואז הוא הסיר את החבילות הוירטואליות GNOME ועוד כמה, וסימן "ניתן להסרה" את רוב החבילות של הגנום… מה שבחוסר זהירות בשימוש עם אפטיטיוד לגרום להסרתם. הם היו צריכים לא להכניס מראש את GDM 2 או לחילופין, לדאוג שהיא תוכל לשבת לצד GDM3. כמו כן המחשב מסיבה כלשהיא הספיק להיות מוקפא, מה שלא קרה לי אף פעם באובונטו (בשימוש רגיל).

אני מניח שדביאן לא באמת יציבה בעיקר בשל מאפייניה, מפותחת ע"י מתנדבים בלבד עם בירוקרטיה כבדה מאוד שלא תבייש אף גוף ממשלתי. כמו כן הגרסאות ה"יציבות" ביום שחרורן מכילות תוכנות ישנות מאוד ביחס לסטנדרט החבילות היציבות העדכניות אצל הפצות אחרות, מה שגורם לכך שיש פחות אנשים שמשתמשים בה ורובם משתמשים בגרסאות פיתוח או שפרש להפצות אחרות. ולכן פחות באגים נפתחים ישירות עליה. בניגוד לאובונטו שאומנם בחודשיים הראשונים לשחרו יש אומנם קצת בעיות אבל אחרי זה עם התנפלות דיווחי הבאגים של כלל העולם, היא נהפכת ליציבה בהרבה (תוך הכחשה לבעיות ובאגים ארוכי תווח שהיו לי פעם באובונטו). גם הקשר שלהם עם המשתמשים ממש לא חברותי, אין מערכת באגים נורמלית, כמו באגזילה וכדומה, ועוד סוגי אתרי ווב 2 למינהם.

אני מניח שהיא הייתה הרבה יותר יציבה וטובה אם הם היו דואגים לחבילות קצת יותר עדכניות במועד השחרור, ולא לתת להם להתבשל כמה שנים עד שהם מגיעים להיות גרסה יציבה. להתפשר קצת ולהציע דיסק 1 במקום 8, ולהתקרב הרבה למשתמשים, עברו הימים של רשימות התפוצה.

אלו הם לכל היותר הסיבות להצלחה המסחררת של אובונטו, בסיס יציב, וקשר טוב עם המשתמשים, חבל רק שזו חברה מסחרית ולא הקהילה שיצרה דביאן שיכולה להתחבר למשתמשים.

ישנם כמובן הפצות קהילתיות כמו ארץ' שגם בקשר טוב עם המשתמשים, אך רובם קטנות ולא יכולות לספק משהו יציב כמו דביאן


פברואר 14th, 2012טובים השניים מהאחד

חברות מסחריות מחנכות אותנו למותגים, לכך שהם עושים הכי טוב, ואף אחד אחר לא. לכך שאנחנו לא צריכים לדאוג, כי הם עושים הכי טוב, להעריץ אותם, כמו סטיב ג'ובס ולא ייתכן שיהיה אף אחד טוב מהם, שמתחרים הם בהכרח חקיינים, וחיקוי הוא בהכרח רע. לכבול את המשתמשים אליהם, ולא להטריד אותם בזוטות כמו באילו דרכים לקחת מהם את זכויותיהם (הסכמים מעורפלים, WAZE) ולנצל את העובדה שאנשים פרטיים לא בהכרח בהכרח בוחרים משיקולים לוגיים עלות-תועלת.

חברות עסקיות לעומת זאת, למרות שגם לא בהכרח פועלים רק לפי שיקולי עלות-תועלת, כי בסה"כ גם הם בני אדם, יודעים להתגבר על מעטפת השיווק של החברות , בסה"כ הם בצד שלהם והם לא יכולים להתנהל כמו אנשים פרטיים, התפתחה בהרחבה תופעה המוכרת בשם "קוד פתוח". במקום להיות כבולים לחברות מסוימות, לרישיונות קושרים, וגחמות של חברה ספציפית כמו עליה בדמי הרישוי, סגירת מוצר וכדומה, התחילו לאסוף עוד חברות עם תחומי עניין דומים ואף גם מתחרות, והתחילו לפתח ביחד תחליף חופשי וחינמי שכל אחד יכול בלי לבקש רשות ,להעתיק, להפיץ, לשנות, לשפר, ואפילו למכור אבל בלי למנוע אפשרויות ההם.

למשתמש הרגיל, זה אולי יראה כמו חיקוי תוכנה גרוע, אבל ככל שעובר הזמן ועוד חברות מצטרפות, המוצר מבשיל ובסופו של דבר עולה על מקבילו, כי טובים השניים מהאחד, וזה לא סתם פתגם, כי יש גבול עד כמה תאגיד ענק יכול להחזיק מהנדסים, וגם אם כן יש לו ניהול מרכזי, וכאשר מוצר שמפותח ע"י כל כך הרבה חברות ואנשים שהם גם הלקוחות שלו, הוא יקבל משוב ופיתוח בזמן אמת, והוא יענה על יותר צרכים של אנשים, כי במקומות שצריכים צרכים ספציפיים, רק כאן ניתן לקבל, בעוד שבמוצר קנייני, אפשר להיות רק תלויים בגחמות המפתחת המקורית. ובסביבה העסקית הקוד הפתוח פורח להפליא.

כאמור למשתמש הפשוט מחונך היטב לחשיבה אחרת, ובהקצנה לתרבות הI שחינכה אפל. וגם המשתמש הרגיל הוא פחות על הכוונת, ועל כן, הפירטיות אצלו חוגגת, ואם הוא היה צריך לשלם על כל מה שהוא משתמש, סביר להניח שגם אצלו שולחן העבודה החופשי היה פורח. במקום זאת הוא לומד שאם מוצר אחד הוא טוב בהרבה מהמוצר שקדם לא, לא צריך להיות אכפת משום דבר אחר(ויסטה לעומת וינדוס 7), וזכויות שונות שהוא מאבד לא מעניינות אותו, כי הרי הוא לא "פראנויד". וכמובן והכי חשוב כי לא אכפת לו! כי הוא מחונך לזה! בגלל זה המחאה החברתית לא הצליחה כי הרי גם המדינה לא באמת בעניין שהאזרח יהיה אכפת ומחונך, להפך, שיהיה צייתן ולא יעשה מהומות, וכמובן להתהדר בשוויון הזדמנויות למראית עין.

מחאה חברתית זה קודם זה כל לדעת שחשוב להיות אכפתי. לדעת לעבוד ביחד, ולא רק לחשוב על עצמינו.
אותה אכפתיות היא קריטית לדמוקרטיה, כי באותם שיטות הצדדים הלא דמוקרטים צוברים קולות, ראו ערך ש"ס. או למדינת משטרה.

והכי חשוב, אפל אולי עשו מוצרים מדהימים, אבל הם חברה אחת!, תראו לכם מה היה הכוח של ההמונים במקרה הזה. כאשר ללקוחות אכפת ובניהם יהיו מספיק בעלי רעיונות כמו סטיב ג'ובס ויותר טובים, כי הרי לא לכל אחד שיש רעיון טוב ואף הכי טוב, יכול לממש אותו במסגרת הנוכחית.

על כן, למי שחשוב הדמוקרטיה, איכות וטיב מוצריו, מוזמן לבחור, גם בשולחן עבודה פתוח!

לסקפטים מבניכם, בפוסט הבא אראה את אחד המוצרים בקוד פתוח העומדים בחזית ומשאירים או עומדים להשאיר אבק למתחריהם.

הבהרה:
אנדוראיד הוא אומנם קוד פתוח, אבל דוגמה ממש רעה, הוא לא נהנה מהאקולוגיה של קוד פתוח, ומכך שחברות מפתחות ביחד, אלא גוגל משחררת אותו רק שהיא סיימה לפתח בעצמה, ולכן גם קשה לפתח סביבה בריאה ממנו, ולכן הוא לא שונה הרבה ממוצרים קניניים אחרים.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין