לאחרונה התחלתי לעבוד בחברה שהפיתוח בא הוא בלעדי בוינדוס. אחרי הרבה שנים שלא נגעתי בכלל בוינדוס ורק שמעתי שבחים מחברים עליו ובמיוחד וינדוס 7 שסוף סוף הוציאו גרסה טובה... אז לצערי הרב אוכזבתי קשות, כמות הבעיות במערכת הזאת היא ארוכה מלהכניס לפוסט זה, אבל מצד שני, זה מאפשר לי להביט כמה טוב שבחרתי בלינוקס ולא רק מסיבות אידאולוגיות... החלק העצוב שבלינוקס משתמשים רק אחוז 1% אחד מהעולם! ומתוכו מיעוט ובמיעוט מפתחים אותו, אפילו אני כמפתח כל תרומתי היא בסה"כ בתיקון 3-4 באגים פרויקטים שוליים. מעט מאוד אנשים עושים עבודה שאמורה להיות בלתי אפשרית. כדי להתמודד עם האינטגרציה מסביב נאלצו ממש להמציא את הגלגל: א. הנדסה לאחור ריברס אנג'יניר של דרייברים סגורים רבים רק כדי שהוא יוכל לתפקד. ב. הנדסה לאחור של פרוייקטי רשת שונים כמו התחברות לרשת, פרוטוקולים סגורים של מיקרוסופט כמו אקטיב דירקטורי, אקסצ'נג וכדומה. ג. פורמטים סגורים רבים, כמו אופיס, קודקים וכו. ד. פרוייקטים שאפתנים כמו WINE מאפשרים להריץ כמעט כל משחק פופולרי. ב. מימוש מחדש של פרוייקטים ותוכנות רבות. ולמרות שמדובר אפילו בפחות מהאחוז של האחוז עדיין הם אפילו לא עובדים כמקשה אחת. * אין ניהול מרכזי וכל אחד עובד על מה שהוא רוצה. * כמעט לכל פרויקט יש מספר פרויקטים תחליפים במקביל שעונים על אותו צורך או צרכים שונים. וכל זה רק אחוז אחד! תארו לכם אם היו שני אחוזים, שלושה אחוזים.... לינוקס הוא לא רק למתכנתים, הרי הם האחוז של האחוז ממנו.