לינוקס וקוד פתוח מתקשים לצבור תאוצה בעיקר בגלל שרק מתכנתים באמת יכולים להעריך את היתרונות בכך. בעיקר בגלל האשליה שמכיוון שהקוד גלוי כל אחד יכול לתקן ולשפר אותו ולזעוק על בעיות אבטחה ובטיחות במערכות קריטיות. משתמש פשוט אין לו את הכישורים להבין את הקוד, או בהכרח מסביבתו אנשים שיכולים להבין, ולכן יתרונות אילו פחות ידברו אליו. אבל מה בדבר הגיקים המתכנתים?

זה לא פשוט לצלול לקוד!
יש משחק שאני משחק בו לעיתים רחוקות בשם זז,אולם כבר זמן רב יש בו באג שגורם לו לקרוס באמצע בספריה של libvorbisfile, הבעיה שאחרי שהוא גורס הוא גם יוצר בעיה עם הדרייבר החופשי של כרטיס המסך של אנטל שגורם לכל הOPENGL להפסיק לעבוד. אז כדי לתקן את הבאג אני צריך לצלול לתוך זז, הספריה, הדרייבר של כרטיס המסך, והקרנל עצמו?

הפרויקטים שלעצמם מורכבים, וכדי שבאמת יהיו משהו באשליה שניתן לתקן הכל, צריך להפוך למומחים בהכל, מהקרנל עד הפרונטד. כי כדי שהמשפט המפורסם "אם מספיק עיניים כל באג נהייה שטחי" צריך שיהיו באמת הרבה עניים כאילו, מומחים להכל באמת!

מי שהוא פתח את מכסה המנוע?
כמה מכם באמת פותחים ואו נכנסים לפיתוח של הפרויקטים שאתם אוהבים? כמה מתוך מתכנתי PHP/פייטון/פרל… שאוהבים את שפתם נכנסים לקוד המנוע, לראות איך הפרשים בעצם עובדים, ואף אולי לדבג ישירות דרכם.

כמה אנשי סיסטם צללו לקוד שעושה את הסיסטם? כמו DNSים, הקוד שמטפל בTCPIP וכו'

מערכות כמו וורדפרס תפסו תאוצה כי מאוד קל להיכנס ולהבין אותם. במקרים מורכבים הטיעון הזה הופך ליותר ויותר תאורטי, כי יש פחות ופחות אנשים שמסוגלים להתמודד. על כן כדי לעבור באמת את אחוז השימוש בלינוקס, צריך לטפח יותר ויותר אנשים למומחים באמת.


שולחן העבודה בלינוקס עבר טלטלה קשה בשנים האחרונות מאז שגנום 3 יצא ומפתחיו החליטו לייעד אותו רק למתכנת האוטופי. הפורק שעשו לו החברה ממינט השתפר במשך השנים ועכשיו הוא רץ טוב, ולא כבד כמו שהיה וגם הוספו לו תוספות מגניבות כמו דסקלטים על הדסקטופ ועוד פיצרים שימושיים טובים.

 



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין