ינואר 30th, 2013רק אחוז אחד

לאחרונה התחלתי לעבוד בחברה שהפיתוח בא הוא בלעדי בוינדוס. אחרי הרבה שנים שלא נגעתי בכלל בוינדוס ורק שמעתי שבחים מחברים עליו ובמיוחד וינדוס 7 שסוף סוף הוציאו גרסה טובה… אז לצערי הרב אוכזבתי קשות, כמות הבעיות במערכת הזאת היא ארוכה מלהכניס לפוסט זה, אבל מצד שני, זה מאפשר לי להביט כמה טוב שבחרתי בלינוקס ולא רק מסיבות אידאולוגיות…

החלק העצוב שבלינוקס משתמשים רק אחוז 1% אחד מהעולם!

ומתוכו מיעוט ובמיעוט מפתחים אותו, אפילו אני כמפתח כל תרומתי היא בסה"כ בתיקון 3-4 באגים פרויקטים שוליים.

מעט מאוד אנשים עושים עבודה שאמורה להיות בלתי אפשרית. כדי להתמודד עם האינטגרציה מסביב נאלצו ממש להמציא את הגלגל:

א. הנדסה לאחור ריברס אנג'יניר של דרייברים סגורים רבים רק כדי שהוא יוכל לתפקד.
ב. הנדסה לאחור של פרוייקטי רשת שונים כמו התחברות לרשת, פרוטוקולים סגורים של מיקרוסופט כמו אקטיב דירקטורי, אקסצ'נג וכדומה.
ג. פורמטים סגורים רבים, כמו אופיס, קודקים וכו.
ד. פרוייקטים שאפתנים כמו WINE מאפשרים להריץ כמעט כל משחק פופולרי.
ב. מימוש מחדש של פרוייקטים ותוכנות רבות.

ולמרות שמדובר אפילו בפחות מהאחוז של האחוז עדיין הם אפילו לא עובדים כמקשה אחת.

* אין ניהול מרכזי וכל אחד עובד על מה שהוא רוצה.
* כמעט לכל פרויקט יש מספר פרויקטים תחליפים במקביל שעונים על אותו צורך או צרכים שונים.

וכל זה רק אחוז אחד!

תארו לכם אם היו שני אחוזים, שלושה אחוזים….

לינוקס הוא לא רק למתכנתים, הרי הם האחוז של האחוז ממנו.


פברואר 14th, 2012טובים השניים מהאחד

חברות מסחריות מחנכות אותנו למותגים, לכך שהם עושים הכי טוב, ואף אחד אחר לא. לכך שאנחנו לא צריכים לדאוג, כי הם עושים הכי טוב, להעריץ אותם, כמו סטיב ג'ובס ולא ייתכן שיהיה אף אחד טוב מהם, שמתחרים הם בהכרח חקיינים, וחיקוי הוא בהכרח רע. לכבול את המשתמשים אליהם, ולא להטריד אותם בזוטות כמו באילו דרכים לקחת מהם את זכויותיהם (הסכמים מעורפלים, WAZE) ולנצל את העובדה שאנשים פרטיים לא בהכרח בהכרח בוחרים משיקולים לוגיים עלות-תועלת.

חברות עסקיות לעומת זאת, למרות שגם לא בהכרח פועלים רק לפי שיקולי עלות-תועלת, כי בסה"כ גם הם בני אדם, יודעים להתגבר על מעטפת השיווק של החברות , בסה"כ הם בצד שלהם והם לא יכולים להתנהל כמו אנשים פרטיים, התפתחה בהרחבה תופעה המוכרת בשם "קוד פתוח". במקום להיות כבולים לחברות מסוימות, לרישיונות קושרים, וגחמות של חברה ספציפית כמו עליה בדמי הרישוי, סגירת מוצר וכדומה, התחילו לאסוף עוד חברות עם תחומי עניין דומים ואף גם מתחרות, והתחילו לפתח ביחד תחליף חופשי וחינמי שכל אחד יכול בלי לבקש רשות ,להעתיק, להפיץ, לשנות, לשפר, ואפילו למכור אבל בלי למנוע אפשרויות ההם.

למשתמש הרגיל, זה אולי יראה כמו חיקוי תוכנה גרוע, אבל ככל שעובר הזמן ועוד חברות מצטרפות, המוצר מבשיל ובסופו של דבר עולה על מקבילו, כי טובים השניים מהאחד, וזה לא סתם פתגם, כי יש גבול עד כמה תאגיד ענק יכול להחזיק מהנדסים, וגם אם כן יש לו ניהול מרכזי, וכאשר מוצר שמפותח ע"י כל כך הרבה חברות ואנשים שהם גם הלקוחות שלו, הוא יקבל משוב ופיתוח בזמן אמת, והוא יענה על יותר צרכים של אנשים, כי במקומות שצריכים צרכים ספציפיים, רק כאן ניתן לקבל, בעוד שבמוצר קנייני, אפשר להיות רק תלויים בגחמות המפתחת המקורית. ובסביבה העסקית הקוד הפתוח פורח להפליא.

כאמור למשתמש הפשוט מחונך היטב לחשיבה אחרת, ובהקצנה לתרבות הI שחינכה אפל. וגם המשתמש הרגיל הוא פחות על הכוונת, ועל כן, הפירטיות אצלו חוגגת, ואם הוא היה צריך לשלם על כל מה שהוא משתמש, סביר להניח שגם אצלו שולחן העבודה החופשי היה פורח. במקום זאת הוא לומד שאם מוצר אחד הוא טוב בהרבה מהמוצר שקדם לא, לא צריך להיות אכפת משום דבר אחר(ויסטה לעומת וינדוס 7), וזכויות שונות שהוא מאבד לא מעניינות אותו, כי הרי הוא לא "פראנויד". וכמובן והכי חשוב כי לא אכפת לו! כי הוא מחונך לזה! בגלל זה המחאה החברתית לא הצליחה כי הרי גם המדינה לא באמת בעניין שהאזרח יהיה אכפת ומחונך, להפך, שיהיה צייתן ולא יעשה מהומות, וכמובן להתהדר בשוויון הזדמנויות למראית עין.

מחאה חברתית זה קודם זה כל לדעת שחשוב להיות אכפתי. לדעת לעבוד ביחד, ולא רק לחשוב על עצמינו.
אותה אכפתיות היא קריטית לדמוקרטיה, כי באותם שיטות הצדדים הלא דמוקרטים צוברים קולות, ראו ערך ש"ס. או למדינת משטרה.

והכי חשוב, אפל אולי עשו מוצרים מדהימים, אבל הם חברה אחת!, תראו לכם מה היה הכוח של ההמונים במקרה הזה. כאשר ללקוחות אכפת ובניהם יהיו מספיק בעלי רעיונות כמו סטיב ג'ובס ויותר טובים, כי הרי לא לכל אחד שיש רעיון טוב ואף הכי טוב, יכול לממש אותו במסגרת הנוכחית.

על כן, למי שחשוב הדמוקרטיה, איכות וטיב מוצריו, מוזמן לבחור, גם בשולחן עבודה פתוח!

לסקפטים מבניכם, בפוסט הבא אראה את אחד המוצרים בקוד פתוח העומדים בחזית ומשאירים או עומדים להשאיר אבק למתחריהם.

הבהרה:
אנדוראיד הוא אומנם קוד פתוח, אבל דוגמה ממש רעה, הוא לא נהנה מהאקולוגיה של קוד פתוח, ומכך שחברות מפתחות ביחד, אלא גוגל משחררת אותו רק שהיא סיימה לפתח בעצמה, ולכן גם קשה לפתח סביבה בריאה ממנו, ולכן הוא לא שונה הרבה ממוצרים קניניים אחרים.


אוקטובר 24th, 2011אפיון למצב tiling בKDE

כנס אייקון האחרון, שראוי לפוסט נפלא משלו, כלל פעם נוספת את דוכן אובונטו שלשמחתי הפך להיות דוכן כללי שמזמין אליו הפצות ופרויקטים אחרים, ההסברים הנחמדים שנתתי לעוברים ושבים הזכירו לי עד כמה האקולוגיה של לינוקס אינה רק מסתכמת בתרומות קוד ע"י מתנדבים, פתיחת באגים ותיעוד אלא גם מזמינה אליה אנשים אחרים, שיציגו את רעיונותיהם ויכנסו לדו שיח של איך דברים יהיו. ובאופן דמוקרטי מתנהל מסע יחסי ציבור לרעיונות שכל אחד מציג את רעיונו ומושך דעת קהל ומפתחים לכיוונו, לא בהכרח פוליטי אבל בהכרח חברתי ומאפשר לקיים דו שיח אמיתי. וגם אותו דו שיח מאפשר להקל ולהאיץ את עבודת הפיתוח שכאשר במקום שמישהו יפתח פרויקט סודי בביתו הוא יצרף עוד אנשים אליו. על כן התחלתי לאפיין רעיונות שהיו לי בראש תקופה ארוכה, לעשות להם יחסי ציבור ולקוות להגיע ללב המתכנתים. שום דבר מיוחד שמשתמש פשוט לא יוכל לבצע ולתרום לסביבה. על כן בתור התחלה התחלתי לאפיין משהו שלדעתי יעלה מאוד את חווית השימושיות כמו כן לצערי עדיין לא התפחתי מספיק בשביל להציג את הגרפיקה וההנפשות שעוברות לי בראש אז מקווה שההסבר יהיה מספיק טוב.

תיאור:

ניהול חלונות בתצורת Tiling בניגוד למצב בשולחנות העבודה המודרניים שהחלונות אינם עצמאיים אלא בהפשטה דבוקים אחד לשני.

מצב רגיל – חלונות בודדים

במצב רגיל שיש חלונות נפרדים על שולחן עבודה בדומה להיום. ניתן לסמן מספר חלונות ולחברם ביחד למצב טילינג. הם מוזזים כגוש אחד, נצמדים אחד לשני והגבולות הצמודים שלהם מתאחדים לאחד שמאפשר להגדיל חלון אחד על חשבון החלון השני. כמו כן יהיה קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל רוחב גוש הטילינג ולהזיז את שאר החלונות להיות צמודים מעלין או מתחתיו. קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל אורך הקבוצה ולהזיז את שאר החלונות מימינו ושמאלו.

לדוגמה:

סימון חלונות ע"י לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלונות הרצויים.

ניתוק חלון מקבוצה - לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלון הרצוי

הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה – לסימון חלון לתזוזה

סימון חלון בקבוצה - מטה + כפתור אמצעי

אם סימון חלון בקבוצה ניתן:

  • הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה או חלקה על חשבון אחרים ע"י שימוש בחצים או גרירה עם האצבע במחשבי מגע.
  • הגדלת חלון לגודל מלא, בדומה למצב הרגיל שעושים לו הגדלה למלא ע" אנטר, ושהוא חוזר הוא חוזר לקבוצה.

חלון אקטיבי בקבוצה או חלון שהעכבר עליו – יופיע קיצורים הרגילים שנמצאים כיום בשורת הכותרת בגבול העליון של החלון

  • מזעור של חלון יקבץ אותו לתוך הקבוצה ויראו רק את הכותרת
  • הגדלה היא הגדלה רגילה שחזרה ממנה תחזיר אותו לקבוצה

כפתורים לקבוצה – אפשרות להגדיל את כל הקבוצה לכל המסך או למזערה כאילו הייתה חלון בודד.

ACTIVITY

אפשרות להגדיר אקטיביטי שלם כtiling ושינויו לרגיל.

מסך וירטואלי באקטיביטי – אפשרות לסדר מחדש את כל החלונות למצב אקטיביטי כאשר כל פתיחת חלון חדש מכניסה אותו לתוך הקבוצה הגדולה שתופסת את כל המסך.

כאשר משנים את המסך הוירטואלי חזרה למצב רגיל, הוא יחזיר לאותו מצב כדי לעודד משתמשים לעבור בין המצבים ולא לתהות אח"כ איך החלונות מסודרים מחדש וגם להתחשב בכל שהמשתמש מיקם בעצמו חלונות במיקומים מסוימים לנוחיותו.

עכשיו נשאר רק לתרגם לאנגלית, להוסיף גרפיקה ולהתחיל לצבור יחסי ציבור


ספטמבר 22nd, 2011פרוייקט סודי.

לאחר שרעיונות לפוסטים נגמרו, צץ לי רעיון בראש לעשות פרויקט אחר, אמיתי, ומורכב יותר. עקב סיבות מסוימות שיוצגו שהפרויקט הסתיים, הפרויקט נכתב בC. עקב התקפה (שכנראה מוצדקת) על שאלה טיפשית שאומנם ידעתי את תשובתה, אבל לא רציתי (מוכן נפשית) להתמודד עם תוצאותיה. על כן החלטתי לעשות את הפרויקט בלי להידרש מעזרה מאף אחד, ונראה שזה הולך מצוין וכך מעלה את רמת ההתמודדות שלי והידע.

את הפרויקט אני עושה בזמני בנסיעות הארוכות באגד. יש לכך חסרונות גדולים, שעות שבהן אני מותש אחרי יום עבודה ולא בהכרח ערני, או לחלופין מוקדם בבוקר שאני רחוק מלהיות ערני. האינטרנט של אגד רחוק מלהיות מושלם ובהרבה נסיעות הוא לא עובד, ושהוא כן עובד, הWIFI מוריד שעות מזמן הסוללה (לא צוחק, מסתבר שהוא באמת עד ככה משמעותי) וכבר קרה לי כמה פעמים שאני נתקע בלי סוללה. הניד, דלל, גם לא מיטיב ומתחמם נורא, ולכן אני צריך להקפיא את עצמי במזגן רק כדי שהוא לא יתחמם לחום בלתי נסבל, ומספר פעמים נאלצתי לסגור אותו כי לא הפעילו מיזוג, או שהמיזוג היה חלש מידי.

אתגר נוסף הוא השפה. ידעתי עקרונית את היסודות של C, פוינטרים ומחרוזות אולם אחרי שהורגלתי שנים לשפות דינמיות, עדיין היה קשה להקל את התפיסה הזו שהמחשב הוא רק מכונה, ואין דברים קסומים שעועוברים כמו גלים בים מצד לצד דרך כל מיני שוברי גללים שעושים בהם פעולות (בדומה למה שקורה בבאש למשל).

לאט לאט, אני מתחבר לשפה, ומשלים בקלות עם העובדה שצריך לטפל בדברים הכי בסייסים, צורות הכתיבה השונות של פוינטרים *(struct.ptr) ל ,struct->ptr הטיפול המיוחד במחרוזות, sprintf היא לא כמו בPHP אחרת היא היתה צריכה להקצות זיכרון לכך שצריך לשחרר אח"כ ולכן לא עשו אותה כך. גם sizeof לא ייתן את גודלה וכנראה stlen עושה לולאה עד שנתקל ב\0

אומנם יכולתי לעשות גרסה פשוטה יותר של הפרויקט ובלי צורך בהקצאות זיכרון (משלי) ומחרוזות מיוחדות. אבל אז אני יורד מהאתגר להתמודד עם C וזה גם חצי C :)

גם נושא השימוש בתיעוד התקדם עם התוכנית, בעוד שבהתחלה לא מצאתי איך נקראים קבצי הMAN, קבצי הHEADER שימשו תיעוד כמעט מצוין (עוד חלק יפה של C). כמו כן לאחת הספריות לא נארזו קבצי man באובונטו (ולמה לא עוברים לINFO?).

חלק נוסף במהלך הפרויקט הוא ליצור תיעוד למבנה שלו, כדי שיהיה פונקציונלי,  שמיש, ושאנשים ירצו להשתמש בו. לבינתיים תוכנת הספגטי מתקדמת מהר יותר.

ניפגש בהמשך :D


גם השנה לינוקס לא תהייה מובילה בשולחנות העבודה. אומנם קל להאשים את השיווק שלה שאכן מהווה תפקיד מרכזי, אך כנראה הקהילה לא גדולה מספיק כדי לתחזק שתי סביבות גרפיות עיקריות. אולם מעבר לכך הרבה בעיות פשוטות יחסית, אשר יכולים להוות לה קפיצה משמעותית עדיין צולעות.

נתחיל מהבעיה המקומית שלנו, כיוון השפה הלא סטנדרטי. רוב המתכנתים כותבים רק בשפות בכיוון אחד, ולכן בעיות כיווניות זרות להם. ועל כן, למה לא להתחשב בהם? אני לא יודע של מי הרעיון להחליט שאין צורך שהמשתמשים יתעסקו בכיווניות ובמקום זאת, נממש אלגוריתמים מסובכים שידעו לבד מה הכיווניות שאותו המשתמש צריך. ההוכחה לכך שהם מסובכים לאותם מתכנתים זרים ניתן למצוא בגרסאות האחרונות של KDE. בעורכי הטקסט שלהם, האלגוריתמים לא עובדים והיישור הוא רק לשמאל. שלומי פיש הראה לי איך מגדירים בkate לעבוד בכיווניות אוטומטית לפי הטקסט. הפעולה כרוכה בכניסה להגדרות לבחור לשונית מראה ולהגדיר: Dynamic word wrap. מעבר לכך שזה מוחבא, זה גם לא ברור. בדומה להתחשבות של גוגל אשר לאחר תחנונים רבים, הועילה בטובה להוסיף כפתור כיווניות והחביאה את האפשרות בהגדרות. כמו כן, גם אם הם היו מצליחים להמשיך לתחזק את האלגוריתמים בצורה טובה, הם רחוקים ממושלמים. למשתמש אין שליטה על הכיווניות בצורה פשוטה. אם הוא מעוניין לכתוב מימין אבל שהמילה הראשונה תהייה באנגלית אז או שהוא יוסיף משהו בעברית לפני או שיוסיף תווי בקרה כמו RLM מה שכמובן לא ידוע למשתמש הפשוט. במקום זאת, למה לא בנוסף לאמץ את השיטה של מוזילה/מיקרוסופט, כפתור שקובע בלי תחכום מה הכיווניות, ואם כבר עדיף את זה של מיקרוסופט כדי שלמהגרים יהיה יותר קל. יהיה אפשר למצב כיווניות אוטומטי למי שרוצה, אבל לפחות הבסיס צריך להיות קיים.

בעיה פשוטה נוספת הוא חוסר אחידות בנושא הקיצורים. אומנם הפרויקטים השונים לא מחויבים לכך, אבל לפחות בהפצות היו דואגים לשנות אותם שיהיו אחידים. ישנם אפילו מקרים אבסורדיים שלתכניות באותה סביבה יש קיצורים שונים מבלבלים למשל gedit ו geany כשלראשון ctrl+d מוחק שורה, ובשני משכפל שורה! וזה לא נחמד לגלות שהשורה שרציתם לשכפל פתאום נמחקה… ואם כבר אולי כדאי לשנות את הקיצורים של תוכנות מסוף שיהיו תואמות כמו נאנו.

הקליפבורד בלינוקס הוא נושא מורכב יותר. אם נתעלם מהעובדה שיש שני סוגים, אחד של גלגלת ואחד רגיל, הוא לא ממומש בצורה אחידה ולא תמיד העתקה והדבקה עובדת. למה לא לעשות את זה ברמה הרבה יותר פשוטה? לעשות לוח גלובלי ליוזר שהכל יעבור רק דרכו, כך שאם תסמן פקודה שאתה מוצא באינטרנט תוכל לעבור לtty1 ולהדביק בקלות או אפילו לעשות אינטגרציה עם vim זה יכול להיות ממש מגניב.

נעבור לבעיות קצת יותר גדולות. ממשקי ניהול  בלינוקס. לבינתיים אף סביבה לא בנתה מספיק כלי ניהול שימנעו מהמשתמש הפשוט לגשת לתיקיית /etc . דוגמה שכיחה לכך ניתן למצוא בריבוי מסכים, וזו בעיה נפוצה במיוחד אם יש לפטופים שרוצים לעבוד עם עוד מסך חיצוני או חיבור לטלוויזיה. האפשרויות בגנום מוגבלות והרבה מקרים אי אפשר להימנע מלהיכנס להגדרות לא גרפיות. לעומת זאת בKDE נותנים כלי מצוין לכך שמגדיר כל צורה אפשרית, אבל גם לסביבה הזו אין מספיק כלים לשאר הדברים, אפילו אין עדיין אפשרות לאזן בין רמקול ימין לשמאל. מתכנתים מטבעם מעדיפים לפתח את הדברים הנוחים להם וזה יותר מטיש להכין ממשקים טובים יותר. גנום 3 נותן פלטפורמת פיתוח מאוד גמישה, אבל בגלל מיעוט מתכנתים שמקדישים לזה עניין, הוא סובל מפשטות ייתר. לחילופן הרצון של KDE לתת מספיק גמישות למשתמש, לא עומד בדרישות המתכנתים שיש להם ועקב כך יש להם מלא באגים. כאן ניתן לציין את מנדריבה וסוזה שעשו ממשקי ניהול ממש יפים, אם הם היו יכולים לקחת על עצמם לעשות מעטפת טובה יותר על הסעיפים הקודמת שהצגתי היה ממש פתרון מושלם. אם כי כדאי שהקהילה גם תכוון לכיוון זה על מנת להקל על הפצות לתת סביבות טובות יותר.

מתי כבר תהייה הפצה שתחרוט על דגלה לעשות אינטגרציה מלאה או לו היה מישהו כמו סטיב גובס, שהיה נותן את טעמו האישי בכל פרט קטן, ודואג שתהייה אחידה וטובה.


סטולמן, מי שהיה בין יוזמיו של רעיון התוכנה החופשית (IBM היו הראשונים), עשה מהומה רבה שהעדיף לקבל את תנאיו של ארגון אחד לא להופיע בפני ארגון אחר, גרם לדממת אלחוט בנוגע למיקום הרצאתו בארץ. לא שאני תומך בעמדתו, אבל על פרטי ההרצאה שמעתי ממש במקרה.  כל אתרי הקהילה הגדולים סירבו לפרסם את האירוע לרבות וואטסאפ ועמותת המקור. היו לי התלבטויות אם לבוא אך מה שהכריע את הכף שאכן היה לו תרומה חשובה ואף פספסתי את הפעם הקודמת שבה היה.

למעשה, בזמנו לא ידעתי על עובדת נוכחתו בארץ. אני הייתי פעיל אקטיבי בוואטסאפ מ2003 בעוד שהוא הופיע ב2003 (חשבתי ש2005, תיקנו אותי). עד לא מזמן, לוח האירועים של וואטסאפ היה פעיל, והספקתי לבדוק בכל חודשי 2005 ולא מצאתי זכר להרצאה שלו. כמו כן חיפשתי בחדשות וואטסאפ ו(כנראה גם בפורמים), אך לא מצאתי…

אני לא יודע מה היו השיקולים של וואטסאפ אז אבל לפי מה ששמעתי גם אז הוא עשה תרגיל לא יפה. הוא העז לפספס את הטיסה, והיגיע יומיים אח"כ והחזיר הביתה אולם שלם של אנשים מאוכזבים.

סטולמן אומנם יצר קהילה סביבו, אבל לא הסיק איך הוא אמור לטפח אותה כך שתהייה יותר מתנועת נישה, אחרת למה הוא נלחם?

הצדיק זאת, עודד קורן, שהעביר הרצאה שנועדה להיות תחליף להרצאה של סטולמן, ואכן הייתה הרבה יותר טובה, אולם העובדה שהייתה בתאריך אחר, לא באמת היוותה תחליף, וגם חבל שמעט מאוד אנשים הגיעו אליה.

עודד עקב אחרי כל או רוב תכתובות המיילים של פרויקט הגנו ולינוקס והראה עד כמה הניהול של סטולמן פגע ביעדיו ופגע בגנו.

סטולמן היה אדם קשה לשינויים, מה שמסביר למה הוא אנטי כל כך הרבה דברים. הוא העדיף לעבוד בצורת אוף ליין שכל אחד בונה את כל הרכיב בשלמותו בלי לשתף אף אחד, עד שהוא מוכן, לעומת לינוס שעשה את כל הפיתוח אונליין על גבי הרשת. ב2007 עוד ביקשו ממנו לעבור לפיתוח אונליין והוא סירב ולא ראה בכך שום צורך (אולי ניסה לחכות בכך את ביל גייטס שהסתפק במעט זיכרון ובכל זאת הגיע לגדולות). על כן פרויקט גנו התקדם בקצב לאט מאוד ומודל הפיתוח לא איפשר לו לגדול כמו שצריך כמו שעבודה גדולה ומשותפת מאפשרת.

לו רק היה לינוס מתחיל במקומו את פרויקט הגנו


לכל איש מחשבים יש תוכנות שהוא אוהב ומשתמש, אולם לפעמים תוכנות נעלמות בדרך ונשכחות. תוכנות שהיו שימושיות או כיפיות אבל מסיבות מסוימות הן ננטשו אם ע"י החברות או ע"י מפתחיהם ולא תוחזקו יותר, וחלקם אף כבר לא נתמכים בסביבות של היום.

לו רק היה בית קברות לתוכנות נשכחות שבא ניתן למצוא תוכנה שעבד עליה הקלח, לאמצה ולהחיותה. בדומה לספרים גם לתוכנות יש גישה רגשית, ופונקציונליות שאהבנו שהייתה פעם לא בהכרח תהייה בחלופות היום.

ישנם אנשים שהשקיעו רבות להשיג ולהפיח חיים בתוכנה שנאבדה. אציג לדוגמה את IK שהיה לו זיכרון טוב ומתוק בנוגע לתוכנה ישראלית וחלוצה בזמנה בשם qtext, שיכולתה הנפלאה בניהול כיווניות של שפות מנוגדות קסמה לו. לצערו הרב תוכנה זו הייתה קניינית וסגורה, ועל כן לא יכל להתאימה לסביבה של היום.

גיבורנו לא אמר נואש, ויצא למסע לדרום הארוך לנסות לחלצה, כדי שיוכל לקנות את הקוד שלה שיוכל להמשיך לתחזקה. אך אויה, המפתח המקורי אמר שהקוד כבר לא אצלו, והפנה אותו לקיבוץ שבה החברה הייתה שייכת, אולם גם שם לא ידעו מה עלה בגורלה…

לאחרונה גיליתי שתוכנה שאהבתי להשתמש פעם,d4x, ננטשה בעבר, ומכיוון שהיא כבר לא רצה בהפצות הלינוקס של היום היא הוסרה. ראיתי באינטרנט תוכנה פשוטה לניהול שרת אפצ'י והוספה והסרה בקלות של אתרים, אך לצערי היא יועדה לאובונטו ובגלל באג מסוים באובונטו בפייטון מגרסה מסוימת היא הפסיקה לעבוד. מצאתי אומנם טלאי שעוקף את הבעיה ואכן התוכנה עבדה אולם המתכנת המקורי דחה אותו בגלל הדרישה להפעיל את התוכנה עם סודו.

יהיה מעניין לעשות מיזם שבו יהיה ניתן לעלות תוכנות נטושות, וחוויות של אנשים שנורא אהבו אותן ומאוד רוצים שיחזרו וכך תוכל לקרוץ למתכנתים שיוכלו להחיות את אותן תוכנות.

בתודה לכל מי שאי פעם יציל תוכנה
מבית קברות לתוכנות נטושות.

נ.ב.

לא יזיק עורך נורמלי שמתמודד טוב עם כיווניות בלינוקס. מה שמזכיר לי עוד תוכנה בשם kedit שאינה והייתה מעולה בכיווניות בKDE וכמובן שאני מתגעגע אליה ועכשיו אין אף תוכנה לסביבה זו שיודעת להתמודד טוב עם כיווניות.


אוגוסט 22nd, 2011אוגוסט פנגווין 2011

לצערי השנה, בניגוד לשנים קודמות, לא הזמנתי אף אחד לאוגוסט פנגווין. הייתי דיי אדיש ונזכרתי מאוחר. אומנם עברו עלי הרבה שינויים לאחרונה אבל בכל זאת חבל כי לעומת זאת אשתקד הזמנתי עד כעשרה איש ורובם הגיעו! וזה היה עוד במקום רחוק, ברחובות, ולא במקום קרוב ליד הבית. מצד שני, נהנתי יותר בכנס כי לא הייתי צריך להיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים…

להפתעתי הרבה, ועל אף שהסיבה השניה שלא מיהרתי להזמין אנשים היא כי התוכניה נראתה משעממת, היתה מהנה וטובה במיוחד! מכוון שהיו שני אולמות הרצאות נאלצתי לוותר על הרצאות שרציתי להיות וכאן אפשר לציין שהיו שני תיעודים בכנס: הקלטת וידאו של המסלול הטכני והתמלול של עומר זק. הנחתי שמשום שהוא היה באולם הכללי הגיוני שיהיה תיעוד של הכל, וידאו בטכני, ומילולי בכללי. אך לצערי הוא דילג באמצע להרצאה הטכנית כף שכמה הרצאות נשארו ללא תיעוד. צילום וידאו אולי מורכב לארגן, אבל אפשר אולי לפעם הבאה להקליט רק את הכל, כי גם ככה המצגות מועלות אח"כ.

ההרצאות שקדמו לפיצול גם היו טובות, אומנם יצאתי יותר החוצה אבל כן היה נחמד להכיר כמה דברים חדשים. לפחות עכשיו אני יודע מה העלות של תלמידי הכוללים לקופת המדינה (כמעט מליארד שקל)

ההרצאה שמצאתי הכי מעניינת היתה של "חיפוש עברי בקוד פתוח", נחמד שעושים פרוייקטים כאילו, רק חבל שבג'אווה… :(

נתראה בכנס של שנה הבאה…


דרופל 7 סוף סוף שוחררה ואתמול חגגנו מסיבה לכבודה. במסיבה חולקו פליירים לדרופל 7 עם כל מיני נקודות תמוהות במה חדש בדרופל 7:

שיפורי ביצועים ותמיכה בNOSQL

הורדתי את דרופל 7 בציפייה לאפשרות החדשה ואז למרבה ההפתעה בשלב הדטה בייס היה רק אפשרות לmysql.
חיפשתי בגוגל לגבי "התכונה החדשה" ומצאתי שזה מאופשר ע"י מודולים חיצוניים. אבל שנכנסתי אליהם אז:

תמיכה בבסיסי נתונים חדשים

אכן, בהחלט נוספה תמיכה במסדי נתונים חדשים. בשלב הדטה בייס מצוין שאפשר להשתמש בMariaDB שהיא בעצם פיצול של MySQL ולכן תואמת אליו.

ועכשיו – גם על שרתי חלונות

זו מערכת שכתובה בPHP שהוא קרוס פלטפורם. דרופל גם בגרסאות קודמות עבד על וינדוס.

אז מה כן חדש?

מקווה לגלות בקרוב.


דצמבר 15th, 2010מבוא לקהילה

לקהילה ישנם הרבה יתרונות. היא מאפשרת לחזק את הקשרים, לתת הערכה בקהילה, תעזור לכם למצוא עבודה וכו'. תארו לכם שאתם עונים על שאלה של הבוס לעתיד שלכם?

יתרונות להשתתף בפורמים ובIRC:

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה ששאלתם שאלה:

  • לימוד מפתרון בעיות של אחרים בצורה מענינת יותר
  • ריבוי שאלות מאפשר בחירה בשאלה המענינת ביותר לאותו עוזר.
  • אנשים מקדישים חלק מזמנם לתמיכה בפורמים, כך שם תופיע להם שאלה מענינת הם ישמחו לענות עליה כי ירגישו שניצלו את הזמן טוב יותר.
  • מאפשר לחזק אנשים בתוך הקהילה, אם בזכות זה שענו על השאלה שלך אז הם ניהיים מוכרים יותר.
  • מקדם את עצמיכם בתוך הקהילה, מראה שהתמודדתם עם בעיות ואת מורכבותם ומראה את יכולתכם.
  • מאפשר לשתף ידע יותר טוב, אם עוד אנשים יתקלו בבעיה, וגם תיעוד לעצמיכם שתתקלו בבעיה בעתיד וכך תחסכו זמן לכולנו.

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה שעניתם על שאלה:

  • הכרה בתוך הקהילה
  • לימוד דברים מבעיות של אחרים גם שהסביבה שלכם מוגבלת או שונה ביחס אליהם.
  • מענה של תשובות טובות או על שאלות מורכבות נותן הערכה בקהילה וכך מאפשר להשיג קשרים טובים יותר.

יתרונות להעביר הרצאה

  • חשיפה אישית מול אנשים.
  • חשיפה אישית מול שאלות של אנשים מה שמעלה את הערכתכם שעניתם טוב.

לסיכום:

לקהילה יש יתרונות רבים לכל אורך דרככם לכן, אין מה לפחד ממנה ויש יתרונות רבים בהשתתפות בה.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין