דצמבר 15th, 2010מבוא לקהילה

לקהילה ישנם הרבה יתרונות. היא מאפשרת לחזק את הקשרים, לתת הערכה בקהילה, תעזור לכם למצוא עבודה וכו'. תארו לכם שאתם עונים על שאלה של הבוס לעתיד שלכם?

יתרונות להשתתף בפורמים ובIRC:

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה ששאלתם שאלה:

  • לימוד מפתרון בעיות של אחרים בצורה מענינת יותר
  • ריבוי שאלות מאפשר בחירה בשאלה המענינת ביותר לאותו עוזר.
  • אנשים מקדישים חלק מזמנם לתמיכה בפורמים, כך שם תופיע להם שאלה מענינת הם ישמחו לענות עליה כי ירגישו שניצלו את הזמן טוב יותר.
  • מאפשר לחזק אנשים בתוך הקהילה, אם בזכות זה שענו על השאלה שלך אז הם ניהיים מוכרים יותר.
  • מקדם את עצמיכם בתוך הקהילה, מראה שהתמודדתם עם בעיות ואת מורכבותם ומראה את יכולתכם.
  • מאפשר לשתף ידע יותר טוב, אם עוד אנשים יתקלו בבעיה, וגם תיעוד לעצמיכם שתתקלו בבעיה בעתיד וכך תחסכו זמן לכולנו.

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה שעניתם על שאלה:

  • הכרה בתוך הקהילה
  • לימוד דברים מבעיות של אחרים גם שהסביבה שלכם מוגבלת או שונה ביחס אליהם.
  • מענה של תשובות טובות או על שאלות מורכבות נותן הערכה בקהילה וכך מאפשר להשיג קשרים טובים יותר.

יתרונות להעביר הרצאה

  • חשיפה אישית מול אנשים.
  • חשיפה אישית מול שאלות של אנשים מה שמעלה את הערכתכם שעניתם טוב.

לסיכום:

לקהילה יש יתרונות רבים לכל אורך דרככם לכן, אין מה לפחד ממנה ויש יתרונות רבים בהשתתפות בה.


המקור מצליחה בעיקר בארגון אוגוסט פינגווין ופעילויות מול הממשלה, אולם כשהדבר מגיע לדברים אחרים העמותה די מדשדשת ואולי זה אומר שזה גם מגבלות יכולתה.

אז מה דעתכם על פתיחת עמותה חדשה שתתמקד בקידום מודעות אצל אנשים, ע"י אירועים קטנים והקמת דוכנים לציבור הרחב וככה לעשות קידום משמעותי  להפצת תוכנה חופשית להמונים.

כל חבר שיצטרף יקבל גם חומרי פרסום שיוכל לפרסם ולשווק, וגם תעזור לאנשים בעלי יוזמות קטנות לקדם דברים.

אוגוסט פינגווין מיועד יותר לפנים הקהילה, ובזירה העסקית  תוכנה חופשית מפותחת למדי, החלק  העיקרי שנשאר לקדם  זה תוכנה חופשית לשולחן העבודה ובאמת מודעות לחופש לקהל הרחב.

מניסיון גם במסיבת התקנה בירושלים וגם בדוכן בכנס אייקון, גם אנשים חדשים שלא שמעו על לינוקס לפני הצטרפו למקור , ואז אפשר להשתמש בכסף לעשות עוד אירועים ודוכנים וחומרי שיווק.

והמטרה שהיא תפעל כך בשיטתיות כמושכן כך המקור מצליחה להתמיד באוגוסט פינגווין למרות שהוועד שלה מתחלף תדיר.

ולכן העמותה תתן מענה לתחומים אחרים שהמקור לא  יכולה לספק שכן הן הם לא בתחום העיקרי של פעילותה.


לאחרונה תחומי העניין שלי בקידומם התרחבו מתחום התוכנה החופשית לאקדמיה חופשית שעל שניהם אציג מחשבות שלי לעשות בכיוון כאן.

בתור אחד שחשוב לו החופש שלו לגבי מוצריו, אני גם חושב איך לעזור כדי שלי ולכן גם לאחרים יהיה יותר טוב, אומנם תרמתי קצת בדיווחי באגים שבזכותי חלקם תוקנו, ואף תיקני והוספתי פיצרים במספר תוכנות בKDEEDU שהסתכמו בחופשת מחלה אחת… ולאחרונה אני רוצה להיכנס קצת יותר לעומק, ומידי פעם אלמד ואעשה דברים אחרים.

יש לי מספר רעיונות לפרוייקטים שיהיו נחמדים שיהיו ויוכלו לשפר רבות לדוגמה: ככל שיקלו את קלות הפיתוח, כך יהיו יותר תוכנות, ולכן כדאי שיהיה תכנות ויזואלי…  qt designer מתקדם רבות (כמו כל QT וKDE) על פני גלייד ומאפשר לחבר אירועים/אותות של פקדים לסלוטים של אחרים, ובקלות יכולתי לעשות כפתור שמדליק ומכבה לחילופין לד. אפשר להרחיב את זה למשהו יותר פרקטי, אם היו פקדי מודולים שיהיה אפשר לשלוח להפ פרמטרים וכו'. ככה שבלי תכנות מסובף ורק עם עיצוב אפשר לעשות תוכנות ממש טובות. ואף יהיה יותר יעיל אם יהיה איזה אתר אנטרנט שהעורך יהיה מסונכרן איתו שיהיה אפשר לעלות אליו דברים ולקבל תוספות כמו פקדים נוספים וכו'…

העתיד נמצא בווב, אז אולי דווקא כדאי להשקיע שם, יש הרבה טכנולוגיות שצריך להשקיע מבחינת פיתוח בשביל לקדם כמו SVG, פרוייקטים פנימיים בפיירפוקס כמו jetpack שזו דוגמה מצוינת למה חשובה פשטות, עצם העובדה שהחלטתי לא ללמוד עד שאוכל ליצור פלאגין בשל בפיירפוקס בגלל מורכבות של XUL, לא אומרת שאני מתכנת גרוע… (לכל אילו שחושבים שהדרך צריכה להיות קשה כדי שלא יהיו מתכנתים עצלנים…)

גם יש לי רצון להיכנס לvala ולהרחיב אותה, בסה"כ היא פיתרון ממש טוב לכתוב קוד שירוץ טוב לעומת קלות פיתוח, וזה יכול לתת מענה מעניין לדוט נט.

התחלתי ללמוד (שוב) C יש כמעל אלף דפים בPDF של המדריך של libc ועוד כ70 דפים במדריך של gnuc אבל לא נורא, הכל עניין של זמן, ואם גישה כזו אין לי בעיה לפתוח פרוייקט הזוי שלא אציין אותו כאן עד שיהיה בו טיפה משהו.

ומתישהו, אולי…,

אוכל לישון.

ונמשיך לאקדמיה:

בפוסטים הקודמים כנראה לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב, אחרת הם לא היו מקבלים התנגדויות. אם נראה קהילה אקדמית מתפתחת כמו קהילה של תוכנה חופשית אפשר להתאים בקלות את המודל. וכדי להקל את יכולת ההסבר הלא יעילה שלי אציג דוגמה למשהו שיכול לקרוא בפועל.

נוסיף לויקיורסיטי, אפשרות להציע על אמינות של גרסה, וגם מדרג של אנשים בזכות האמינות וממדים אחרים כמו ניסיון בתחום ועוד וככה לאפשר לתת הערכות לאנשים על פי יכולתם ותרומתיהם… ואז ניתן לראות אילו אנשים עמודים בסטנדרטים מסוימים, כמו איכות ודיוק, והם כבר יכולים לבוא עם ידע נרחב בנושא מסוים, ומשם הם יכולים להגיע למקומות מוסדיים יותר כמו אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכו'.

לחילופין, ואניברסיטאות יכולות לעשות מבחני הסמכה וכו' (אם כי אני יותר בעד הפסקה הקודמת, לא שיש לי בעיה להשיג ציונים)


הרעיון של תוכנה חופשית וקוד פתוח אמור להיות טוב יותר למשתמש. המשתמש לא תלוי בספק יחיד, ויכול לפנות לגורמים אחרים כדי שישפרו את המוצר. אולם מכיוון שאנחנו לא חיים באידאל שכל אחד עושה את מה שהוא אוהב ונאלץ לעבוד למחיתו, קוד פתוח נאלץ להיות כלכלי. לצערי חלק מהסיבות העיקריות להרוויח מקוד פתוח, הן דווקא אילו שהופכות אותו לסוג ב'.

  1. גרסה קניינית עם יותר פיצרים – סיבה זאת גורמת באופן ישיר לקוד הפתוח להיות נחות, שכן מראש הוא יהיה פחות טוב מהגרסה הסגורה. דוגמאות: Virtualbox, Wine/Crossover, QT, מספר הפצות לינוקס מסחריות שיוצרות גרסאות סגורות ובדוקות יותר.
  2. רישוי כפול למוצרים קנייניים – מכירת רישיונות להפצה סגורה – מה שמאפשר לחברות אחרות לפתח מוצרים ולא להחזיר לקהילה את התוספות שיצרו.
  3. תמיכה – מודל שלכאורה נראה ממש טוב לתוכנה, שכן אפשר לשחרר את הכל, אולם מצד שני מעודד חוסר נחות למשתמש. הרי ככל שמשתמש תלוי יותר בשירותי התמיכה, כך המוצר פחות רווחי.

פיתוח תוכנה הוא תהליך ארוך שגורם למתכנתים שהרי לא מרוויחים ישירות על הקוד לחשוב בצורה פרקטית יותר:

  1. ספריות בלבד – יש שלל ספריות כל פעולה אפשרית כולל של יישומים גרפיים ובד"כ הם גם ברישיון קוד פתוח שלא תוכנה חופשית מה שמקל על אחרים לעשות תוכנות קנייניות טובות לאותן ספריות.
  2. פקודות בלבד – הפרקטיקה המינימלית, הפתרון הכי מהיר לכתיבת תוכנה, ויותר קל לבדוק פרמטרים מאשר להכין ממשק גראפי מתאים כמו imagemagic, אומנם זה טוב שהם קיימים לצורך כתיבת תסריטים, אבל זה לא פתרון לגרום למשתמשים ללמוד מליון פקודות לכל תוכנה  על מנת לעבוד איתה…
  3. קבצי קונפיגורציה – בלי פקודות להגדרה, הדומה המוזרה שלי בעניין היא באפצ'י, יש פקודות להוריד או לעלות אתר, שזה בסה"כ יצירה ומחיקה של קישור סימבולי, אבל אין פקודה ליצירת אתר וירטואלי חדש…
  4. קיצורי מקשים, הממשק לא מושקע עד הסוף, צריך לדעת מלא קיצורים כדי להשתמש בתוכנה או לחילופן לחטט קשות בתפריטים כדי למצוא את אותה פעולה וגם זה לא בהכרח יהיה, דוגמה לכך היא בלנדר.

לעומת זאת, אם תעשו חיפוש לתוכנות קנייניות שיש ללינוקס, תמצאו תוכנה מעולה כמעט בכל תחום, ניהול אפצ'י, מיה לעומת בלנדר, vericad ועוד רבים וטובים.

איך לדעתכם קוד פתוח יפסיק להיות סוג ב'?

בהתחשב שבזמנים אילו מתרחשת סדרת ברוכים הבאים ללינוקס, אני מזמין את כולים לכתוב פוסטים על דעתכם לגבי תוכנה חופשית וקוד פתוח ואיך אתם רואים אותה…


נובמבר 28th, 2009אקדמיה וקוד פתוח

האקדמיה במצבה הנוכחית עובדת במתכונת לא הכי יעילה. הסטודנטים לומדים במשך כמה שנים חומר קיים במסגרת תואר ראשון, ומעטים מהם ממשיכים להמשך.

במקום זאת ניתן ללמד את אותם תכנים בצורה פרודוקטיבית יותר שתתרום קצת יותר לחברה. אני אציג מגמות שקורות היום, הרעיון שלי ואיך הוא יכול לעזור רבות לקוד הפתוח ולתרבות החופשית.

מגמות כיום

  • שימור עבודות – כאלו שייעלמו אחרי שסטודנט קיבל עליהם ציון. ליאור קפלן שהיה באקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009, כתב בין היתר על כתיבה לויקיפדיה בתור מטלה אקדמאית שהוצג בהרצאה של עופר איתן.
  • עבודה שיתופית – אפשרות של סטודנטים לעבוד על פרויקטים משלהם ולערוך את של אחרים (כמו ויקי)
    1. wikiversity – פרויקט של ארגון ויקימדיה שמוקדש למשאבי למידה, פרויקטים לימודיים ומחקר לכל הרמות מגן עד חוקרים מקצועיים באקדמיה על בסיס ויקי כמובן שכל אחד יוכל להצטרף.
    2. במספר אוניברסיטאות נעשה שימוש בויקי ללמידה שיתופית לדוגמה באוניברסיטת חיפה
  • פרויקטים תוכנה פתוחה באקדמיה – לא מעט אוניברסיטאות יוצרות, מתחזקות ונעזרות למחקריהם בפרויקטי תוכנה פתוחה שהציבור יכול להשתתף בהם, לדוגמה התוכנה Sphinx לזיהוי דיבור

אז איך אפשר לשפר את ה"בזבוז" באקדמיה?

במקום שיעורים פורמליים של חומר קבוע, הם יעבדו על פרויקטים ומחקרים כאשר המרצה דואג שהמטלות שקשורות לחומר של התואר וכך בסופו של דבר הסטודנטים ידעו את החומר שהיה מועבר בצורה פורמלית. הסטודנטים עקב כך יעבדו על מחקרים אמיתיים ואולי אף יגלו דברים חדשים, ופרויקטים על דברים קיימים.

למרצה יש רשימת תכנים שהוא צריך להעביר והוא צריך לשלב בצורה עקיפה בעבודתם. הציונים על סמך איכות עבודתם, הגשת מטלות וכו'.

ברוב האוניברסיטאות יש כמות רבה של סטודנטים לכל מרצה, אז אפשר לפתור את הבעיה שכולם יעבדו על משהו דומה, זה אומנם בזבוז מקומי, אבל עדין עדיף ברמה כללית. לחלופין, המתרגלים יעבדו ישירות עם קבוצת סטודנטים שהמרצה רק ינחה וידריך את המתרגלים וכו'

גם במחקרים הכי חדשים נדרש ידע "ישן" שנלמד כיום בתואר ראשון, ו"שחיה" באותו מחקר ניתן לשלב לימוד זה. המטרה כאן היא לא בהכרח שקבוצת סטודנטים לתואר ראשון יגיעו לתוצאות מחקר מדעי מתקדם וחדשני ואף הם לא חייבים להגיע לתוצאות שמישות בכלל, אולם עדיין יש להם פוטנציאל להגיע לכך ואף לעזור במעט

דוגמאות:

פרויקטי תוכנה וכך תרומה לקוד פתוח

כמו בכל התעשייה, גם בקוד פתוח יש תמיד עבודה על אותם דברים, אם זה מימוש בסביבות אחרות וכו', לכן ניתן ליישם את כל מדעי המחשב בעבודה על פרויקטי תוכנה, אם זה ניתוח ולמידת האלגוריתמים שם, מימוש חלקים בתוכנות אחרות שנדרשת חשיבה אלגוריתמית לממש אותם והרשימה ממשיכה.

כמו כן, אין כאן הגבלה למדעי המחשב, גם שאר חוגי המדעים יכולים להיכנס בקטגוריה זו, אפילו אם הם לא נדרשים ליכולות תכנות, למשל תיעוד צמחים ורשימת תנאים למצבים מסוימים שקשורים לצמח בתוכנה יעודית לכך וכו'…

ואם זה יהפוך לנפוץ באוניברסיטאות, אז בהחלט יהיה קידום משמעותי לאיכות והיקף השימוש בקוד הפתוח.

מקצועות דורשי מעבדות כמו מדעי החיים, כימיה וכו'

נעשה רדוקציה למדעי המחשב, במקום עבודה על פרויקטי מחשב, יהיו מעבדות, ולימוד שלא דורש מעבדה יוכל להתבצע בדומה למדעי הרוח והחברה דרך מחקרי משותפים של ויקי וכו'

אם כבר משתמשים בויקי לצורכי לימוד לקורסים הומנים, למה לו לעשות משהו דומה למדעים?

מחקרים פתוחים בדומה לקוד פתוח

המחקר יתועד באינטרנט, כלל הציבור שחושב שהוא יכול לתרום משהו, יכול לשלוח פאטץ. אם פרויקטי תוכנה גדולים יכולים להתמודד עם אפשרות של הצפה של פאטצים לא טובים מציבור לא מיומן, גם מחקרים פתוחים יכולים. זה יכול להועיל גם למחקרי פיזיקה לדוגמה שדורשים מתקנים מיוחדים שמספרם ספור בעולם ע"י כך שאנשים יכולים לעקוב על הממצאים, להציע ניסוים, לעבד את התוצאות וכו'

אם מישהו יודע על קיומם של מחקרים מדעיים מסוג זה, מוזמן לציין בתגובות (יכולת החיפוש שלי בגוגל לא עזרה כאן, וייתכן שיש בויקברסיטי, רק אני צריך לחפור יותר לעומק…)


ספטמבר 23rd, 2009להוריד את המחקר לעם

תקציר

בעולמנו המתקדם, ידע ניתן להשגה בקלות רבה, ועקב כך גם יכולת הלמידה של האנשים כיום השתפרה בהתאם. האקדמיה עדיין פועלת במתכונת של לימודים מאלף עד תו ופחות מחשיבה את יכולתו של הפרט להשיג בעצמו מידע. אני מעוניין לשנות תפיסה זו ולאפשר מסלול נוסף לאנשים שרוצים לעזור למחקר ולאפשר להם להתקדם אחרי שהראו יכולות ולא כי למדו מספר מסוים של קורסים ובכך להפריד את תואר ראשון מתארים מתקדמים. כמו כן המבנה הנוכחי של האקדמיה מפסיד את יכולת החשיבה של התלמידים שכן המחקר מגיע בתארים מתקדמים ולכן המדע מפסיד הרבה "חוקרים קטנים" שילכו "סוף סוף" לעבודה בתחומם בחוץ.

מבוא

פעם כשאדם רצה ללמוד תכנים אקדמיים, דרכו הייתה בעיקר דרך אנשים או מוסדות ספציפיים, במיוחד שהפצת המידע הייתה הרבה יותר בעייתית ונשענה על ספרים ובמיוחד לפני המצאת הדפוס שאז הם הועתקו ידנית.

כיום עם המצאת האינטרנט והתקדמות התקשורת, המידע הפך קל מאוד להפצה, וכיום לכל אחד יש פוטנציאל להגיע בעצמו לכמות כמעט אינסופית אשר אלפי מונים מיכולתו לספוג, אולם עדיין האקדמיה עדיין אינה מנצלת את יכולתו של הפרט לקלוט בעצמו את המידע ומכירה ביכולתו לפתח את כישורי המחקר והלמידה שלו.

כבר כיום יש קהילות ענק של אנשים שהגיעו להישגים רבים לצורך עיסוקם ועניינים, דוגמאות בולטים מכך הם למשל קהילת הקוד הפתוח שאומנם חלקה המסוים עבר השכלה אקדמאית עדיין רבים אחרים הצליחו להשתלב בה, כמו כן רבים אחרים הגיעו בכוחות עצמם לניסיון וידע רב והשתלבו היטב בחוץ בלי שום למידה פורמלית, אולם אין זה אומר שבגלל זה הם יודעים פחות. אני יכול לקחת את עצמי כדוגמה שבהרבה מקומות היה לי יתרונות רבים על כאלה עם תארים מבחינת תנאים או עצם הקבלה לעבודה והעובדה שהם למדו באקדמיה לא אומרת שיש להם ידע באותו תחום ספציפי יותר ממני.

המבנה של האקדמיה כיום הוא "בזבזני" מבחינת פוטנציאל המחקר אשר מבוצע בעיקר בתארים מתקדמים ובעל חלק קטן מהתואר הראשון. במקום לתת לסטודנטים להיכנס למחקר משלב קטן, ללמוד אותם לחקור וכך לעלות את התקדמות המדע, הם גורמים להם ללמוד בצורה פסיבית בעיקר דברים קיימים במשך כמה שנים ובעלות לא פשוטה שתגרום לרובם לרצות לסיים ולעבוד בחוץ ובכך להפסיד יכולת מחשבתם לקידום מחקרים.

תואר ראשון לא צריך לשמש מסנן לזכות לעסוק במחקר ואף לא צריך לאסור זאת בכלל. תואר ראשון טוב למי שיכולת הלימוד העצמית שלו פחות טובה, והוא עדיין צריך מסגרת פורמלית, אבל למה למנוע ממי שכן מסוגל?

קורסים

קורסים הם דרך מלאכותית מידי לתחום מידע, מידע לא נעול לקורסים ולא בהכרח יש צורך לדעת בשביל להתעסק במשהו מסוים את כל החלק שהוחלט להגדיר בקורס, וייתכן שאותו דבר ידרוש חלקים מסוימים מתוך קורסים שונים ואף בכלל מעבר למה שאותה אוניברסיטה מציעה. ידע הוא לא תלוי בקורסים, זה רק דרך נוחה לחלק אותו, ואין סיבה לתלות יכולת לימודית במספר מסוים של קורסים.

לא באמת צריך את כל הקורסים בשביל תארים מתקדמים, הרי כבר כיום סטודנטים יכולים להמשיך לתחומים אחרים גם אם הם שונים לחלוטין לגמרי. לדוגמה ידידה שלי בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדמ"ח רצתה להמשיך לתואר שני בספרות, ולפחות בבר אילן היא נדרשה להשלים רק חצי תואר, באוניברסיטה הפתוחה הרבה פחות. אז מדוע לא לאפשר מראש ללמוד רק את החלק הזה? וכמו כן יש את התארים הדו חוגיים שמראש לומדים בכל חוג פחות תארים מאשר תואר בנושא אחד.

כמו כן איך אפשר להגדיר ידע שאותו אחד למד בעצמו? אין הרי איזה מדד שאומר שמה שבן אדם יודע שווה ערך לX קורסים. ולכן השיטה של לימוד פסיבי של קורסים כהוכחה יחידה אינה מוצדקת לימינו (ואולי גם בעבר)

ציונים

כמו כן המדד העיקרי של קורסים הוא ציוני מבחנים, מבחנים הם דרך נוחה לכמת ידע, אולם הם רחוקים מחסינות לבעיות כמו מצב הנבחן, לחץ וכדומה או העתקות, ומהצד השני אף לימוד לטווח קצר שיספיק לאותו מבחן ויעלם אחר כך.

לעומת זאת בעבודות וראיונות/הרצאות אישיות יותר קשה להיפגע מבעיות כאילו, למרות שזה עדיין לא מושלם כמו בעיות לחץ ועייפות, עדיין זה יותר מוגן, כמו לחץ שנובע ממספר תרגילים שיש לפתור בזמן נתון.

כמובן שאי אפשר לעשות ראיון אישי לכל אחד, ובדיקת עבודות ייחודיות של כל אחד לוקחת משמעותית יותר זמן, לא ניתן לעשות זאת לכולם, אבל אין זו סיבה למנוע מאפשרות זאת. ולתת אפשרות מיוחדת, למי שהצליח לעמוד באתגר משימתי מסוים, או הצליח להפגין ידע אישי מסוים.

לפני הרבה שנים קראתי על בית ספר בארה"ב שלא מחלק ציונים בכלל, ומקסימום המורה יכול לתת מכתב לא רשמי על הערכתו, וזה אפילו לא מנע מתלמידים שרצו להתקבל לאוניברסיטאות (אם כי זה דוגמה בעייתית כי בטח הם נדרשו לעבור את המקביל של הפסיכומטרי שלנו)

פתרונות אפשריים

מכיוון שלדעתי תואר ראשון אינו מסנן טוב למחקר, הנה כמה הצעות שיכולות להיות בנוסף:

  • תואר ראשון מחקרי שהוא מראש בנוי רק על סדנאות ולא על קורסים ומחקר, בדומה קצת למה שקורה בישיבות (אם כי לא הייתי בעצמי וזה בערך ממה שהבנתי)
  • לאפשר לסטודנטים מצטיינים בסדנאות של תואר ראשון לעבוד לסדנאות מחקר בהיקפים גדולים יותר שעל פיהם לאפשר להם להתקדם הלאה.
  • תחרויות, או מטלות שונות שדורשות עבודה עצמית והצגת יכולות לימוד שישמשו קרש קפיצה לאותם סדנאות בלי צורך להיות כפופים לאותם קורסים.
  • הצגה של הישג אישי, פרויקט שעשיתם לוועדה מיוחדת שתבחן אותו ותיתן אישורה לסטודנט חוקר

מה הלאה?

נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה כדי להגיע לאותם סדנאות, ובהמשך גם אשלח מכתבים לכל מיני מוסדות אקדמיים ואם יהיו הישגים מיוחדים אז יהיה יותר קל להשיג אולי אישורים מיוחדים להתקדמות.

מכיוון שאני כנראה לא גאון, אני לא צריך להוות דוגמה אישית שתלויה בהצלחתי. אתם גם מוזמנים להצטרף ולעזור.
לנסות להקים מן קבוצות למידה/מחקר ולנסות להגיע להישגים בדומה לישיבות (בהנחה שהם דוגמה מתאימה).

והכי חשוב צריך את תמיכתכם על מנת להשפיע. תכתבו על כך בבלוגים שלכם, תעזרו להקים קהילה ועוד

סיכום

תואר ראשון או פסיכומטרי אינם צריכים להיות מדדים יחידים להוכחת יכולת למידה, התקשורת התפתחה רבות, והעולם הפך לנאור יותר כאשר המידע נמצא במרחק לחיצה אחת. מתואר ראשון אפשר לעשות מסלול ישיר לתואר שלישי, באותה מידה צריך לעשות מסלול למחקר ישיר, לכאלה שיודעים ללמוד לבד ולא זקוקים ללמידה קלסית, ואף יכולים לדעת יותר. מידע הוא לא תחום בקורסים, אלא חופשי, ולכן כימותו לקורסים אינה צריכה להיות הדרך היחידה למדוד ידע ויכולת אישית. בשביל המחקר היכולת החשובה היא הלימוד העצמי ויכולת היצירה והשימוש באותו מידע, אין משמעות לכמה ידע צריך ללמוד לצורך השגת יכולות אילו, וזה אישי לכל אחד ואחת.

והכי חשוב, המדע יוכל להתקדם הרבה יותר מהר, אם אנשים יעשו מחקרים כדרך לימוד ולא רק לימוד פסיבי.


התקשורת אוהבת להציג את הדברים הרעים, אולם זה לא אומר שהחברה רעה, כל אחד שבוחר לא לעשות מעשים רעים גורם לכך שיהיו יותר מעשים טובים. תקשורת טובה, צריכה להדגיש את החלקים הטובים ולעודד למעשים והציג דווקא את החלקים החיוביים. הבעיה כמובן, שאנשים מצביעים ברגליים לכיוון הצדדים המזעזעים, ובכך גם עוזרים לחיזוקם.

אף על פי כן, אין ממש תקשורת "חיובית" טובה, כך שאי אפשר לבחון עד כמה אנשים לא היו מעדיפים אותה. במקום להפעיל את הרגשות הקיצוניים בבני אדם, כמו לחץ וחרדה, יהיה קריאה לעשות, מה ניתן לעשות ומה הפעילים כבר עשו, ותוך כדי כך להציג את הבעיה.

זה נכון שיש המון אסונות בעולם, ניצול, רצח, תאונות דרכים שחיטות ועוד. בכל אילו התקשורת מתמקדת, כאילו זה הדבר היחידי וזה הרי לא מובן מאליו הצדדים החיובים שקורים. מבקרים את המשטרה שהיא לא מצליחה להתמודד עם הפשיעה, אבל לא מצליחים להסתכל על כל הפשיעה שהיא כן הצליחה למנוע. גם שמעתי פעם ממישהו שגוף האדם חלש למחלות, רק שאותו אחד שוכח שאנחנו מוקפים בכמויות עצומות של חיידקים, והגוף מתמודד איתם בהצלחה כל שניה.

אנשים משקיעים מלא זמן בהדעזעות מאירועים, מקריאת אסונות. לא חבל על הבריאות? לא רק שהאויבים מסביב מלחיצים אותנו, אז גם התקשורת מגבירה ומכניסה אותנו לחרדה? ואחרי זה מתפלאים שהחברה התדרדרה?

במקום להתלונן שמפלים את ילדי העובדים הזרים, למה שלא תעזרו להם, תתנדבו בגנים שלהם ואם אין לכם זמן תשלחו בגדים וצעצועים או תרומות לעמותות שפועלות למענן? במקום להזדעזע מתאונות דרכים, תשקיעו בחינוך, תכינו הדרכות, תתנדבו או תתרמו בעמותות בנושא.

בעיתונות הבריאה קודם צריך להציג את אלא שעושים למען הבעיה ואז להציג את הבעיה, בלי פניקה!!!

כל אחד מאיתנו יכול וצריך לשנות את העולם, אם זה על ידי הבחירות הקטנות ואם זה מעשים. כל אחד משפיע על העולם, מעצם זה שהוא קיים. בין אם הוא מודע או לא מודע, כל אחד תורם להמשך קיומה של חברה, מעצם זה שהוא בוחר לקנות או לא את מוצריה. כל אחד יש רעיונות ומעגל החלטות שהוא עושה שישפיעו על סביבתו, ולכל נושא תמיד יהיו קולות צפים שיקבלו אותו, ותמיד יש סיכוי למצוא אנשים שיתמכו באותו רעיון.

במקום לצרוך עיתונות שתפגע בבראותכם הנפשית, למה לא לחסוך את הכסף ולתרום אותו למען עמותות שפועלות למען עולם טוב יותר? לכל מי שרוצה סיבה נוספת להפסיק לעשן, למה שבמקום לתרום למען זיהום העולם, דירדור לסמים והבריאות. לחסוך את הכסף ולהשתמש בו לתרומות למען מטרות שאתם מאמינים בו? במקום להתלונן שבני נוער נגררים לאלימות כי אין להם מספיק פעילויות חברתיות, למה לא להתנדב לארגן אליהם? אצלי במושבה שגדלתי, היה מישהו שהתנדב לעשות מפגש בשבוע, לעשות אימרוביזציה ופעילויות שונות באנגלית.

דברים טובים קורים כל יום, זה לא להיות מנותק מהמציאות להתמקד בהם.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין