לאחר שהצגתי את הבעיות הפשוטות שיכולות לשפר מאוד את הקידום של לינוקס. הגיע הזמן להתחיל לעבוד.
המטרה היא ליצור סט הגדרות שישמרו במקום מסוים במחשב, שיגדירו את כל הסביבה כך שתהייה אחידות בכל המערכת. ובנוסף מהגרים הרגילים להתנהגות תוכנות מסוימת, לא צריכים להתעצבן שדברים פועלים שונה ממה שציפו להם.

נכנסתי לקוד של Nano ומצאתי איפה מוגדרים הקיצורים, ושיניתי אותם לקיצורים רגילים. מעכשיו ctrl+s שומר, ctrl+f מחפש וכו'

בהמשך אעביר אותם לקובץ נפרד שיהיה אפשר להגדיר אותם בלי לקמפל מחדש את הקוד. העליתי את השינויים לפרויקט שיצרתי בgitorious בשם gnu-nano . הייתי צריך לבחור שם אחר כי זה לא נאנו רשמי…

חבר שלי ביקר אותי בסופ"ש והראה לי איך הפך את הvim שלו לIDE כמעט מושלם, ובין היתר הגדיר את ctrl+s לשמירה. זה עובד לו רק אם הוא עורך קובץ קיים או שנתן לו שם בהתחלה כי הקיצור הוא רק ל:w . עכשיו אני צריך לגלות מה הפונקציה שמסתתרת מאחורי :w וsave כדי שאני יוכל לעשות פונקציה שתעשה שמירה חכמה יותר, או לחילופין דרך לדעת אם יש שם לקובץ או לא. זה גם מעלה לי רעיון לעשות נאנו מבוסס וים. לשנות לוים את הקיצורים לאילו של נאנו, לראות איך עושים מסך הסבר קיצורים למטה, והיתרונות ברורים.. יש צביעת קוד, הזחה אוטומטית וכו'.
וים תומך בכיווניות/יישור לימין בעזרת :set rl אבל לא הצלחתי/אי אפשר למפות לctrl+shift

מגיב בשם שי, סיפר שQT תומכת בשינוי כיווניות ידני בעזרת ctrl+shift וכל מה שצריך זה לשנות הגדרה בqtconfig. אילו חדשות נפלאות לכל עולם הKDE וזה עובד מצוין אצלי למעט תוכנות שמימשו בעצמם את הכיווניות כמו kwrite,kate וkword. אז נשאר להיכנס אליהם לקוד ולהוסיף אפשרות לתת לQT לנהל כיווניות.

LibreOffice תומך מצוין בכיווניות ובctrl+shift כל עוד מוגדר לו בהגדרות Enable for complex text layout (CTL) בלשונית שפות.

ואחרי כל זה נשאר החלק העיקרי וכנראה המורכב מכול הGTK ואולי גם לצלול עמוק יותר לפקדים של X.


אוגוסט 26th, 2011גנום 3 JS PHP

גנום 3 היא סביבה מאוד גמישה, אבל למה בחרו דווקא בJS בתור השפה הגמישה, שתעודד את המוני מפתחי הווב להצטרף לפיתוח של גנום ולהרחיבו?

אומנם JS היא שפה גמישה, אולם היא גם חסרת פיצ'רים וספריות בסיס, מה שהופך אותה לבחירה תמוהה. גנום 3 תומכת בהרבה שפות, אך לא בשפה שהרבה מפתחי ווב משתמשים בה, נותנת הרבה יותר כלים וספריות ויותר מותאמת לעבודה בסביבה מונחית אובייקטים, הלא היא PHP.

כדי להתמודד אם חוסר ספריות בסיס מצידה של ג'אווה סקריפט, בגנום יצרו אוסף ספריות משלימות, שעל כן דורשות את למידתן, בדומה לXUL של מוזילה. אומנם למוזילה הלך טוב למרות סולם הלמידה הקשה ששמה, אך לגנום אין קהילה כל כך גדולה שיהיה לה אינטרס להשקיע כל כך שבאמת יהיו מלא הרחבות ואפליקציות. על כן אילו בחרה בPHP סולם הלמידה היה פשוט יותר, והרבה יותר אנשים היו תורמים ומצטרפים.


גם השנה לינוקס לא תהייה מובילה בשולחנות העבודה. אומנם קל להאשים את השיווק שלה שאכן מהווה תפקיד מרכזי, אך כנראה הקהילה לא גדולה מספיק כדי לתחזק שתי סביבות גרפיות עיקריות. אולם מעבר לכך הרבה בעיות פשוטות יחסית, אשר יכולים להוות לה קפיצה משמעותית עדיין צולעות.

נתחיל מהבעיה המקומית שלנו, כיוון השפה הלא סטנדרטי. רוב המתכנתים כותבים רק בשפות בכיוון אחד, ולכן בעיות כיווניות זרות להם. ועל כן, למה לא להתחשב בהם? אני לא יודע של מי הרעיון להחליט שאין צורך שהמשתמשים יתעסקו בכיווניות ובמקום זאת, נממש אלגוריתמים מסובכים שידעו לבד מה הכיווניות שאותו המשתמש צריך. ההוכחה לכך שהם מסובכים לאותם מתכנתים זרים ניתן למצוא בגרסאות האחרונות של KDE. בעורכי הטקסט שלהם, האלגוריתמים לא עובדים והיישור הוא רק לשמאל. שלומי פיש הראה לי איך מגדירים בkate לעבוד בכיווניות אוטומטית לפי הטקסט. הפעולה כרוכה בכניסה להגדרות לבחור לשונית מראה ולהגדיר: Dynamic word wrap. מעבר לכך שזה מוחבא, זה גם לא ברור. בדומה להתחשבות של גוגל אשר לאחר תחנונים רבים, הועילה בטובה להוסיף כפתור כיווניות והחביאה את האפשרות בהגדרות. כמו כן, גם אם הם היו מצליחים להמשיך לתחזק את האלגוריתמים בצורה טובה, הם רחוקים ממושלמים. למשתמש אין שליטה על הכיווניות בצורה פשוטה. אם הוא מעוניין לכתוב מימין אבל שהמילה הראשונה תהייה באנגלית אז או שהוא יוסיף משהו בעברית לפני או שיוסיף תווי בקרה כמו RLM מה שכמובן לא ידוע למשתמש הפשוט. במקום זאת, למה לא בנוסף לאמץ את השיטה של מוזילה/מיקרוסופט, כפתור שקובע בלי תחכום מה הכיווניות, ואם כבר עדיף את זה של מיקרוסופט כדי שלמהגרים יהיה יותר קל. יהיה אפשר למצב כיווניות אוטומטי למי שרוצה, אבל לפחות הבסיס צריך להיות קיים.

בעיה פשוטה נוספת הוא חוסר אחידות בנושא הקיצורים. אומנם הפרויקטים השונים לא מחויבים לכך, אבל לפחות בהפצות היו דואגים לשנות אותם שיהיו אחידים. ישנם אפילו מקרים אבסורדיים שלתכניות באותה סביבה יש קיצורים שונים מבלבלים למשל gedit ו geany כשלראשון ctrl+d מוחק שורה, ובשני משכפל שורה! וזה לא נחמד לגלות שהשורה שרציתם לשכפל פתאום נמחקה… ואם כבר אולי כדאי לשנות את הקיצורים של תוכנות מסוף שיהיו תואמות כמו נאנו.

הקליפבורד בלינוקס הוא נושא מורכב יותר. אם נתעלם מהעובדה שיש שני סוגים, אחד של גלגלת ואחד רגיל, הוא לא ממומש בצורה אחידה ולא תמיד העתקה והדבקה עובדת. למה לא לעשות את זה ברמה הרבה יותר פשוטה? לעשות לוח גלובלי ליוזר שהכל יעבור רק דרכו, כך שאם תסמן פקודה שאתה מוצא באינטרנט תוכל לעבור לtty1 ולהדביק בקלות או אפילו לעשות אינטגרציה עם vim זה יכול להיות ממש מגניב.

נעבור לבעיות קצת יותר גדולות. ממשקי ניהול  בלינוקס. לבינתיים אף סביבה לא בנתה מספיק כלי ניהול שימנעו מהמשתמש הפשוט לגשת לתיקיית /etc . דוגמה שכיחה לכך ניתן למצוא בריבוי מסכים, וזו בעיה נפוצה במיוחד אם יש לפטופים שרוצים לעבוד עם עוד מסך חיצוני או חיבור לטלוויזיה. האפשרויות בגנום מוגבלות והרבה מקרים אי אפשר להימנע מלהיכנס להגדרות לא גרפיות. לעומת זאת בKDE נותנים כלי מצוין לכך שמגדיר כל צורה אפשרית, אבל גם לסביבה הזו אין מספיק כלים לשאר הדברים, אפילו אין עדיין אפשרות לאזן בין רמקול ימין לשמאל. מתכנתים מטבעם מעדיפים לפתח את הדברים הנוחים להם וזה יותר מטיש להכין ממשקים טובים יותר. גנום 3 נותן פלטפורמת פיתוח מאוד גמישה, אבל בגלל מיעוט מתכנתים שמקדישים לזה עניין, הוא סובל מפשטות ייתר. לחילופן הרצון של KDE לתת מספיק גמישות למשתמש, לא עומד בדרישות המתכנתים שיש להם ועקב כך יש להם מלא באגים. כאן ניתן לציין את מנדריבה וסוזה שעשו ממשקי ניהול ממש יפים, אם הם היו יכולים לקחת על עצמם לעשות מעטפת טובה יותר על הסעיפים הקודמת שהצגתי היה ממש פתרון מושלם. אם כי כדאי שהקהילה גם תכוון לכיוון זה על מנת להקל על הפצות לתת סביבות טובות יותר.

מתי כבר תהייה הפצה שתחרוט על דגלה לעשות אינטגרציה מלאה או לו היה מישהו כמו סטיב גובס, שהיה נותן את טעמו האישי בכל פרט קטן, ודואג שתהייה אחידה וטובה.


סטולמן, מי שהיה בין יוזמיו של רעיון התוכנה החופשית (IBM היו הראשונים), עשה מהומה רבה שהעדיף לקבל את תנאיו של ארגון אחד לא להופיע בפני ארגון אחר, גרם לדממת אלחוט בנוגע למיקום הרצאתו בארץ. לא שאני תומך בעמדתו, אבל על פרטי ההרצאה שמעתי ממש במקרה.  כל אתרי הקהילה הגדולים סירבו לפרסם את האירוע לרבות וואטסאפ ועמותת המקור. היו לי התלבטויות אם לבוא אך מה שהכריע את הכף שאכן היה לו תרומה חשובה ואף פספסתי את הפעם הקודמת שבה היה.

למעשה, בזמנו לא ידעתי על עובדת נוכחתו בארץ. אני הייתי פעיל אקטיבי בוואטסאפ מ2003 בעוד שהוא הופיע ב2003 (חשבתי ש2005, תיקנו אותי). עד לא מזמן, לוח האירועים של וואטסאפ היה פעיל, והספקתי לבדוק בכל חודשי 2005 ולא מצאתי זכר להרצאה שלו. כמו כן חיפשתי בחדשות וואטסאפ ו(כנראה גם בפורמים), אך לא מצאתי…

אני לא יודע מה היו השיקולים של וואטסאפ אז אבל לפי מה ששמעתי גם אז הוא עשה תרגיל לא יפה. הוא העז לפספס את הטיסה, והיגיע יומיים אח"כ והחזיר הביתה אולם שלם של אנשים מאוכזבים.

סטולמן אומנם יצר קהילה סביבו, אבל לא הסיק איך הוא אמור לטפח אותה כך שתהייה יותר מתנועת נישה, אחרת למה הוא נלחם?

הצדיק זאת, עודד קורן, שהעביר הרצאה שנועדה להיות תחליף להרצאה של סטולמן, ואכן הייתה הרבה יותר טובה, אולם העובדה שהייתה בתאריך אחר, לא באמת היוותה תחליף, וגם חבל שמעט מאוד אנשים הגיעו אליה.

עודד עקב אחרי כל או רוב תכתובות המיילים של פרויקט הגנו ולינוקס והראה עד כמה הניהול של סטולמן פגע ביעדיו ופגע בגנו.

סטולמן היה אדם קשה לשינויים, מה שמסביר למה הוא אנטי כל כך הרבה דברים. הוא העדיף לעבוד בצורת אוף ליין שכל אחד בונה את כל הרכיב בשלמותו בלי לשתף אף אחד, עד שהוא מוכן, לעומת לינוס שעשה את כל הפיתוח אונליין על גבי הרשת. ב2007 עוד ביקשו ממנו לעבור לפיתוח אונליין והוא סירב ולא ראה בכך שום צורך (אולי ניסה לחכות בכך את ביל גייטס שהסתפק במעט זיכרון ובכל זאת הגיע לגדולות). על כן פרויקט גנו התקדם בקצב לאט מאוד ומודל הפיתוח לא איפשר לו לגדול כמו שצריך כמו שעבודה גדולה ומשותפת מאפשרת.

לו רק היה לינוס מתחיל במקומו את פרויקט הגנו


לכל איש מחשבים יש תוכנות שהוא אוהב ומשתמש, אולם לפעמים תוכנות נעלמות בדרך ונשכחות. תוכנות שהיו שימושיות או כיפיות אבל מסיבות מסוימות הן ננטשו אם ע"י החברות או ע"י מפתחיהם ולא תוחזקו יותר, וחלקם אף כבר לא נתמכים בסביבות של היום.

לו רק היה בית קברות לתוכנות נשכחות שבא ניתן למצוא תוכנה שעבד עליה הקלח, לאמצה ולהחיותה. בדומה לספרים גם לתוכנות יש גישה רגשית, ופונקציונליות שאהבנו שהייתה פעם לא בהכרח תהייה בחלופות היום.

ישנם אנשים שהשקיעו רבות להשיג ולהפיח חיים בתוכנה שנאבדה. אציג לדוגמה את IK שהיה לו זיכרון טוב ומתוק בנוגע לתוכנה ישראלית וחלוצה בזמנה בשם qtext, שיכולתה הנפלאה בניהול כיווניות של שפות מנוגדות קסמה לו. לצערו הרב תוכנה זו הייתה קניינית וסגורה, ועל כן לא יכל להתאימה לסביבה של היום.

גיבורנו לא אמר נואש, ויצא למסע לדרום הארוך לנסות לחלצה, כדי שיוכל לקנות את הקוד שלה שיוכל להמשיך לתחזקה. אך אויה, המפתח המקורי אמר שהקוד כבר לא אצלו, והפנה אותו לקיבוץ שבה החברה הייתה שייכת, אולם גם שם לא ידעו מה עלה בגורלה…

לאחרונה גיליתי שתוכנה שאהבתי להשתמש פעם,d4x, ננטשה בעבר, ומכיוון שהיא כבר לא רצה בהפצות הלינוקס של היום היא הוסרה. ראיתי באינטרנט תוכנה פשוטה לניהול שרת אפצ'י והוספה והסרה בקלות של אתרים, אך לצערי היא יועדה לאובונטו ובגלל באג מסוים באובונטו בפייטון מגרסה מסוימת היא הפסיקה לעבוד. מצאתי אומנם טלאי שעוקף את הבעיה ואכן התוכנה עבדה אולם המתכנת המקורי דחה אותו בגלל הדרישה להפעיל את התוכנה עם סודו.

יהיה מעניין לעשות מיזם שבו יהיה ניתן לעלות תוכנות נטושות, וחוויות של אנשים שנורא אהבו אותן ומאוד רוצים שיחזרו וכך תוכל לקרוץ למתכנתים שיוכלו להחיות את אותן תוכנות.

בתודה לכל מי שאי פעם יציל תוכנה
מבית קברות לתוכנות נטושות.

נ.ב.

לא יזיק עורך נורמלי שמתמודד טוב עם כיווניות בלינוקס. מה שמזכיר לי עוד תוכנה בשם kedit שאינה והייתה מעולה בכיווניות בKDE וכמובן שאני מתגעגע אליה ועכשיו אין אף תוכנה לסביבה זו שיודעת להתמודד טוב עם כיווניות.


אוגוסט 22nd, 2011אוגוסט פנגווין 2011

לצערי השנה, בניגוד לשנים קודמות, לא הזמנתי אף אחד לאוגוסט פנגווין. הייתי דיי אדיש ונזכרתי מאוחר. אומנם עברו עלי הרבה שינויים לאחרונה אבל בכל זאת חבל כי לעומת זאת אשתקד הזמנתי עד כעשרה איש ורובם הגיעו! וזה היה עוד במקום רחוק, ברחובות, ולא במקום קרוב ליד הבית. מצד שני, נהנתי יותר בכנס כי לא הייתי צריך להיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים…

להפתעתי הרבה, ועל אף שהסיבה השניה שלא מיהרתי להזמין אנשים היא כי התוכניה נראתה משעממת, היתה מהנה וטובה במיוחד! מכוון שהיו שני אולמות הרצאות נאלצתי לוותר על הרצאות שרציתי להיות וכאן אפשר לציין שהיו שני תיעודים בכנס: הקלטת וידאו של המסלול הטכני והתמלול של עומר זק. הנחתי שמשום שהוא היה באולם הכללי הגיוני שיהיה תיעוד של הכל, וידאו בטכני, ומילולי בכללי. אך לצערי הוא דילג באמצע להרצאה הטכנית כף שכמה הרצאות נשארו ללא תיעוד. צילום וידאו אולי מורכב לארגן, אבל אפשר אולי לפעם הבאה להקליט רק את הכל, כי גם ככה המצגות מועלות אח"כ.

ההרצאות שקדמו לפיצול גם היו טובות, אומנם יצאתי יותר החוצה אבל כן היה נחמד להכיר כמה דברים חדשים. לפחות עכשיו אני יודע מה העלות של תלמידי הכוללים לקופת המדינה (כמעט מליארד שקל)

ההרצאה שמצאתי הכי מעניינת היתה של "חיפוש עברי בקוד פתוח", נחמד שעושים פרוייקטים כאילו, רק חבל שבג'אווה… 🙁

נתראה בכנס של שנה הבאה…


בניגוד לשיפורי גרסה הלא מורגשים של פיירפוקס 5, ציפור הרעם בהחלט השתפרה, ואף לא מביישת אף תוכנת מייל רגילה או וובית.

רשימת השינויים העיקרית  שלה כוללת את:

  • Tabs can now be reordered and dragged to different windows
  • Attachment sizes are now displayed along with attachments
  • Plugins can now be loaded in RSS feeds
  • There are several theme fixes for Windows Vista and Windows 7
  • See release notes for more

בנוסף גם מנגנון התוספים שלה שודרג והוא המליץ לי להתקין שתי תוספים מעולים.

  • lighting תוסף של יומן
  • Thunderbird Conversations תוסף שמאפשר לראית הודעות כדיונים כמו בגימייל, מה שהופך את השימוש במייל לממש נחמדכמו בגימייל.

עכשיו לו רק היו מוסיפים מוד פרטיות כמו בפיירפוקס שיאפשר להגדיר חשבון IMAP שלא שומר שום דבר בהרדיסק, אני בכיף אשתמש בה במקום ישירות בגימייל… (ראו ערך קמפיין הזוי זה)


לפני כחודש חודשיים קניתי מחשב נייד של דל Vostro 3300 ואז גילתי את הארכיקטטורה הנוראית שלו. הוא מכיל שני כרטיסי מסך, של אינטל ושל NVIDIA ורק האינטל מחובר למסך.

אחרי המון ניסיונות כושלים, סוף סוף האקר בשם מרתין ג'ול יצר סקריפט שפתר את הבעיה:

https://github.com/MrMEEE/bumblebee

הוא מריץ שני שרתי X אחד של האנטל שמחובר למסך ואחד של הנוידיה שמחובר למסך וירטואלי ומשתמש בVNC כדי להעביר את הפלט של NVIDIA לאינטל ואז למסך.

ככה אפשר להשתמש בנוידיה רק לתוכנות ומשחקים שצריך, ולהוריד ממנו את הטיפול בשאר הדברים כמו ניהול חלונות וכו'.

לבנתיים הפתרון עובד רק ללינוקס 64 ביט! על כן זרקתי את האובונטו שהיה אצלי והחלפתי בקובונטו 64 ביט!


כשהפעלתי את המחשב שלי בבית, אובונטו 10.10, איך שעשיתי לוגין, הופיע פופאפ ענקי:

הכפתור של הupgrade קיבל את הפוקוס וכנראה בטעות לחצתי על האנטר והוא התחיל לשדרג, ביטלתי מהר את השדרוג לפני שהוא יספיק לעשות משהו.

אני לא מבין מה הלחץ של קנוניקל ללחוץ סכח את הגרסה החדשה של אובונטו, שהיא עדיין חדשה ומלאת באגים ובנוסף היא "שלב ביניים" של הטמעת הסביבה החדשה של אובונטו, יוניטי, שהופך אותה לגרסה הכי גרועה של אובונטו אי פעם!

זה אולי היה מתאים יותר לעשות מ11.04 ל11.10 שתיהיה יותר בשלה אבל עדיין, למה האגרסיביות הזו?

למדו ממיקרוסופט לדחוף בכח עדכונים (ובמיוחד כלי בדיקת חוקיות שעושה בעיות גם לרישיונות חוקיים?)

אני שוקל לעבור לאופן סוזה, לאור התפתחותה היפה. וגם ממליץ לעבור לKDE


מאי 3rd, 2011מבט מחודש על KDE

כאשר יצאה KDE 4 היא היתה לוקה בהרבה בעיות שימושיות מכיוון שעברה שכתוב רציני. במהלך השנים יצאו גרסאות עדכון שהוסיפו יכולות נחוצות וצברו בעיות יציבות חדשות. לחבר שלי התקנתי את KDE מגרסת הפיתוח של 4.6 כדי שיהיה לו סביבה יותר שימושית, אולם בדיעבד זו היתה טעות שכן היו לו הרבה קריסות.

לפני כשבועיים שלושה, עברתי שוב לKDE והפעם לגרסה היציבה הנוכחית 4.6.2 שבעצם אומרת שהיא כבר שתי גרסאות תקינוי באגים ויציבות משחרור הגרסה היציבה של 4.6 ונהניתי מכל רגעע. היציבות של המערכת גבוהה מאוד, לא נתקלתי בבעיות שימושיות שמפריעות לי.

לסיכום המערכת עברה אולי חבלי לידה קשים, אבל עכשיו היא באמת ראויה לבדיקה מחודשת (במיוחד לאור ההידרדרות של גנום 3/יוניטי) כיום.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F השכרת מכשירי קשר בלוגטוב