מינט מבוססת על אובונטו ולכן המעבר מאחת לשני הוא פשוט וקל.

שדרוג מאובונטו למינט בשלושה צעדים קלילים!
הוסיפו למאגרים את:
deb http://packages.linuxmint.com/ lisa main upstream import
deb-src http://packages.linuxmint.com/ lisa main upstream import
הוסיפו ל/etc/apt/apt.conf (אם הקובץ לא קיים צרו אותו) את:
APT::Default-Release "lisa";
התקינו (ותאשרו את העובדה שהKEY לא קיים, זה מה שבא להתקין אותו) את:
linuxmint-keyring
שדרגו:
sudo apt-get dist-upgrade
מזל טוב!
התקינו את אחת (או יותר) חבילות המטא:
apt-cache search meta|grep mint
mint-meta-mate – Set of packages required to run MATE
mint-meta-mgse – Set of default packages for Gnome Shell in Linux Mint
mint-meta-core – Core Linux Mint packages
mint-meta-gnome – Set of packages common to all Gnome-based editions of Linux Mint
יש עוד כמה לקודקים וערכות עיצוב נוספות.
התקינו לבחירתכם את קינמון:
cinnamon,cinnamon-session,cinnamon-settings
ויש לו עוד אוסף חבילות של וידגטים

Linuxmint 12

סקירה ותמונות מסך נוספות:

http://www.techdrivein.com/2011/12/linux-mint-12-lisa-review-magnificent.html


שולחן העבודה בלינוקס עבר מהפכות לאחרונה כאשר שני הסביבות העיקריות שלו עברו שכתוב רציני מטעמי שדרוג אולם למעשה יצרו אכזבה קשה בקרב המשתמשים. הסביבות שנוצרו היו פשוטות למדי כשקודמותיהם נראו מושלמות לעומתם. ההפצות הגדולות מיהרו לאמץ אותם על חשבון הישנות למורת רובם של חלק עיקרי מהמשתמשים, אך לאחר כמה שנים טובות נראה שהפירות מתחילים לאותת בזכות התשתית הטובה שלהם.

נתחיל מהפחות מבטיחה, KDE, לכאורה היא נראית סביבה מצוינת, כמות פיצ'רים ענקית, אפשרויות התאמה עצומות של סביבת העבודה, מלא וידגטים, ואפשרות לשנות את מראה וצורה של כל הסביבה לפי פעילויות שונות. אולם סביבה זו בנויה ומיועדת בעיקר רק לC++ והחיבור שלה לשפות אחרות לוקה בחסר. נוסף על כך היא מקומפלת בלי תמיכה בexceptions ומאלצת את המתכנתים לוותר עליהם, מה שהופך אותה לפחות יציבה ויותר קשה לתחזוק.

לעומת זאת ההפתעה הגדולה ביותר היא גנום 3, שקיבלה המון ביקורות קשות מהמשתמשים על מצבה הנוכחי אולם תחת פני השטח בניגוד לKDE התשתית שלה מברכת שפות אחרות. מפתחיה יצרו פרוטוקול שיאפשר לכל שפה להשתמש בAPI שלה בקלות בצורה דינמית וגם את הממשק הגרפי כתבו בשפות נוחות שקל לתכנת כמו Vala והכי חשוב החלקים העיקריים שבאים עם המשתמש כתובים בג'אווה סקריפט מה שמאפשר ביצוע שינויים בקלות. אז אומנם אין לה עדיין כלים טובים למשתמש לקנפג אותה, אבל הקלות ליצור אותם יאפשרו להם להופיע בקרוב. העובדה שכל כך קל לשנות ולהתאים אותה באה לידי ביטוי בסביבות שהתפתחו ממנה כמו קינמון!

קינמון

החברה בלינוקס מינט, שכמו רבים לא אהבו את העיצוב הנוכחי של גנום 3, ואודות הקלות הפיתוח בו, שינו אותו ויצרו ממשק שמחכה את גנום 2 אולם הרבה יותר טוב ממנו, במיוחד התפריט היישומים שגם מעוצב יפה, שימושי והכי חשוב עובד בלחיצה על כפתור הוינדוס!!! הוא מאפשר מעבר מהיר בתפריטים, ואפשרות חיפוש מהיר.

התמונה נלקחה מ Cinnamon 1.2 Released With Desktop Effects, Multiple Layouts, More

לינוקס מינט

לינוקס מינט לא רק יצרה את קינמון אלא גם יצרה סט יפה של תוספים לגנום 3 שהופכים אותו להרבה יותר שימושי ויעיל. בזכות פיתוחים אלה ודאגה אמיתית לליבות המשתמשים הצליחה להתעלות על אובונטו ולהפוך למקום ראשון בדיסטרו ווטץ במקום אובונטו שהיה מספר רב של שנים מספר אחד.

המסקנה המתבקשת

היופי בקוד פתוח שהוא תמיד מכוון לצרכי וליבות המשתמשים, שכן אם פועלים נגד הקהילה מצביעה ברגליים, זוהי חכמת ההמונים במיטבה. מארק שאתלוורת' העומד בראש אובונטו החליט שהוא יודע הכי טוב מכולם ויצר ממשק מזעזע בשם יוניטי, המשתמשים אמרו את שלהם, אתה מודח!

עדכון:

מארק לא נשאר חייב ובגרסה הבאה של יוניטי הוא מפתח פיצ'ר מגניב:

unity


ריבוי שפות תכנות, הוא טוב ונחמד ומאפשר לכל אחד לבחור את הטעם האישי שלו. אולם כתוצאה ישירה מכך, גורם לפיצול בקרב המתכנתים וכוח העבודה ולכן האיכות מתפזרת בניהן. לדעתי הצנועה, ישנם שפות, שיכלו להיות מיותרות אם שפות אחרות היו נשארות פחות אדישות ומוציאות פתרונות מבתיהן.

PERL לעומת PHP – אני מתכנת PHP כבר כמה שנים  טובות ואמנם ידעתי שבראשית דרכה היא נכתבה בפרל ובC אבל אף פעם לא באמת נכנסתי לעומק. לפני כמה שנים טובות זכיתי להתנדב בכנס OSDC שחבל שלא המשיך, ובו דיברו עד כמה פרל מנסה להיות אנושית, היא נשמעה ממש קסומה שדיברו עליה כל כך הרבה בהקשרים אילו אם כי כל מה שספגתי ממנה בכנס זה ביטויים רגולרים וצורת הIF האנושית, שנזנחו לטובת השימוש בהם בPHP. לאחרונה גאבור סאבו התחיל סדרת פוסטים ללימוד פרל, והראה לי עד כמה פרל זו שפה יפה ואנושית! שימוש בsay להדפסה שיהיה אפשר לדבר איתה , שימוש בקונטקסטים שלמשהו מסוים יש משמעויות שונות במצבים שונים ממש כמו שפה אנושית. פרל יכל לתת מענה טובהלPHP לפני שזה התחיל לצבור תאוצה כמו לערבב קוד וHTML, נתקלתי במערכות תבניות שעושות את זה ואפשר לשדרג אותם לסיומות שאפשר להתחיל ישירות מהם. גם מוד פרל לאפצ'י אם היה מתחיל בזמנו היה נותן מענה מאוד טוב מאשר CGI.

ג'אווה – שפה ותיקה עם נתח שוק רחב, אולם בנצוחה של סאן היא היתה שמרנית מידי וכךאפשרה לשפות רבות אחרות להתפתח ולפגוע במעמדה. היא יכלה להוסיף המון דברים שלא היו שוברים סינטקס ישן, אבל היו גורמים ליותר מתכנתים לאהוב אותה. אקליפס הוכיחו את זה שיצרו שכבה מעל ג'אווה שמוסיפה תכונות רבות לשפה בלי לפגוע בה שמתורגמות לקוד ג'אווה תקני ואף נראה טוב. ג'אווה תפסה נתח שוק כל כך טוב, שאף תוכננו מספר מעבדים שיוכלו להרץ הבייט קוד שלה ובעצם ללמש את הGIT שלה בחומרה, שזה אומר שהחומר יודעת להתמודד עם אובייקטים! היתרונות לכך עצומים בהתחשב בשימוש הרב שעושים בתכנות מונחה אובייקטים. אולי זה היה מציל את השמש מלשקוע.


לינוקס, שנחשבה שנים כמוקצת לגימרים ממשיכה להוכיח את עצמה בזירה, והתשובה לכך מעבר למשחקים שעוברים ועברו הסבה ללינוקס היא Wine! למרות שהרבה אנשים מתעקשים שמדובר באמולטור אל אף שהוא מכריז בראשי תיבות שמו שהוא לא, הוא ממוכיח את עצמו כיותר טוב מהפלטפורמה המקורית וינדוס. שמעתי פעם על כך אולם עכשיו נתקלתי בבלוג של מישהו שהשווה מספר משחקים כמו Evolution Soccer 2011 ו Black & White 2 בין וינדוס לWine והראה עדיפות רבה בFPS לטובת האחרון, ובלי לפגוע בכל חוויה אחרת במשחק.

מעבר לייתרון הביצועים, יש עוד מספר יתרונות לעומת המקור כמו שניתן להתקין כל תוכנה באיזור נפרד משלה – הדבר מבטיח שתוכניות אחרות לא יפריעו לה, ואפשר להסירה במלואה בקלות שלא ישאר זכר לאוהבי shareware למינהם.

Wine מתפתח בקצב מהיר מאוד, במיוחד בהשוואה לפרויקטי קוד פתוח אחרים, רשימת השינויים של גרסת הפיתוח המשתחררת אחת לשבועיים ארוכה כהרגלה, ולכן גם אם יש לכם משחק שלא עובד טוב כעת,  יש סיכוי טוב שיעבוד בקרוב.

כמו כן וחשוב להדגיש יש את הגרסה המסחרית שלה שהיא בדוקה הרבה יותר ומאפשרת הרצה של עוד יישומים ובצורה טובה יותר, וגם יש יותר משקל להצבעה שלכם בתמיכה במשחק שתרצו. במקביל יש פרויקט קוד פתוח בשם playonlinux שמקל את ההתקנה של הרבה משחקים ודואג להגדיר אותם בצורה המיטבית.

יש גם רשימה ארוכה של תוכנות ומשחקים שעובדים חלק ומותקנות בלי צורך בתוכנות עזר ורצות מצוין. אתר appdb מדרג ע"פ דיווחי גולשים ובדיקות של החברה בwine עצמו את התוכנות עליו,

לחברה המסחרית יש דירוג משלה שלפיו היא נותנת את התמיכה כשברונזה היא הכי גבוהה וגם תוכנות שמדורגות כמו נמוך כמו זהב היא עושה מאמצים לעלות את דירוגם. כמו כן ההצבעה שם הרבה יותר משמעותית והיא ללקוחות שקנו את התוכנה. אילו שקנו אותה נהנים גם מעדכונים חדשים שלה וכו'.

ובלי קשר לWine בגרסת הלינוקס היציבה האחרונה ששוחררה נוסף הדרייבר של השלט של הWII וזה פתח למשחקים מגניבים אחרים.


אוקטובר 24th, 2011אפיון למצב tiling בKDE

כנס אייקון האחרון, שראוי לפוסט נפלא משלו, כלל פעם נוספת את דוכן אובונטו שלשמחתי הפך להיות דוכן כללי שמזמין אליו הפצות ופרויקטים אחרים, ההסברים הנחמדים שנתתי לעוברים ושבים הזכירו לי עד כמה האקולוגיה של לינוקס אינה רק מסתכמת בתרומות קוד ע"י מתנדבים, פתיחת באגים ותיעוד אלא גם מזמינה אליה אנשים אחרים, שיציגו את רעיונותיהם ויכנסו לדו שיח של איך דברים יהיו. ובאופן דמוקרטי מתנהל מסע יחסי ציבור לרעיונות שכל אחד מציג את רעיונו ומושך דעת קהל ומפתחים לכיוונו, לא בהכרח פוליטי אבל בהכרח חברתי ומאפשר לקיים דו שיח אמיתי. וגם אותו דו שיח מאפשר להקל ולהאיץ את עבודת הפיתוח שכאשר במקום שמישהו יפתח פרויקט סודי בביתו הוא יצרף עוד אנשים אליו. על כן התחלתי לאפיין רעיונות שהיו לי בראש תקופה ארוכה, לעשות להם יחסי ציבור ולקוות להגיע ללב המתכנתים. שום דבר מיוחד שמשתמש פשוט לא יוכל לבצע ולתרום לסביבה. על כן בתור התחלה התחלתי לאפיין משהו שלדעתי יעלה מאוד את חווית השימושיות כמו כן לצערי עדיין לא התפחתי מספיק בשביל להציג את הגרפיקה וההנפשות שעוברות לי בראש אז מקווה שההסבר יהיה מספיק טוב.

תיאור:

ניהול חלונות בתצורת Tiling בניגוד למצב בשולחנות העבודה המודרניים שהחלונות אינם עצמאיים אלא בהפשטה דבוקים אחד לשני.

מצב רגיל – חלונות בודדים

במצב רגיל שיש חלונות נפרדים על שולחן עבודה בדומה להיום. ניתן לסמן מספר חלונות ולחברם ביחד למצב טילינג. הם מוזזים כגוש אחד, נצמדים אחד לשני והגבולות הצמודים שלהם מתאחדים לאחד שמאפשר להגדיל חלון אחד על חשבון החלון השני. כמו כן יהיה קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל רוחב גוש הטילינג ולהזיז את שאר החלונות להיות צמודים מעלין או מתחתיו. קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל אורך הקבוצה ולהזיז את שאר החלונות מימינו ושמאלו.

לדוגמה:

סימון חלונות ע"י לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלונות הרצויים.

ניתוק חלון מקבוצה לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלון הרצוי

הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה – לסימון חלון לתזוזה

סימון חלון בקבוצה מטה + כפתור אמצעי

אם סימון חלון בקבוצה ניתן:

  • הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה או חלקה על חשבון אחרים ע"י שימוש בחצים או גרירה עם האצבע במחשבי מגע.
  • הגדלת חלון לגודל מלא, בדומה למצב הרגיל שעושים לו הגדלה למלא ע" אנטר, ושהוא חוזר הוא חוזר לקבוצה.

חלון אקטיבי בקבוצה או חלון שהעכבר עליו – יופיע קיצורים הרגילים שנמצאים כיום בשורת הכותרת בגבול העליון של החלון

  • מזעור של חלון יקבץ אותו לתוך הקבוצה ויראו רק את הכותרת
  • הגדלה היא הגדלה רגילה שחזרה ממנה תחזיר אותו לקבוצה

כפתורים לקבוצה – אפשרות להגדיל את כל הקבוצה לכל המסך או למזערה כאילו הייתה חלון בודד.

ACTIVITY

אפשרות להגדיר אקטיביטי שלם כtiling ושינויו לרגיל.

מסך וירטואלי באקטיביטי – אפשרות לסדר מחדש את כל החלונות למצב אקטיביטי כאשר כל פתיחת חלון חדש מכניסה אותו לתוך הקבוצה הגדולה שתופסת את כל המסך.

כאשר משנים את המסך הוירטואלי חזרה למצב רגיל, הוא יחזיר לאותו מצב כדי לעודד משתמשים לעבור בין המצבים ולא לתהות אח"כ איך החלונות מסודרים מחדש וגם להתחשב בכל שהמשתמש מיקם בעצמו חלונות במיקומים מסוימים לנוחיותו.

עכשיו נשאר רק לתרגם לאנגלית, להוסיף גרפיקה ולהתחיל לצבור יחסי ציבור


ספטמבר 22nd, 2011פרוייקט סודי.

לאחר שרעיונות לפוסטים נגמרו, צץ לי רעיון בראש לעשות פרויקט אחר, אמיתי, ומורכב יותר. עקב סיבות מסוימות שיוצגו שהפרויקט הסתיים, הפרויקט נכתב בC. עקב התקפה (שכנראה מוצדקת) על שאלה טיפשית שאומנם ידעתי את תשובתה, אבל לא רציתי (מוכן נפשית) להתמודד עם תוצאותיה. על כן החלטתי לעשות את הפרויקט בלי להידרש מעזרה מאף אחד, ונראה שזה הולך מצוין וכך מעלה את רמת ההתמודדות שלי והידע.

את הפרויקט אני עושה בזמני בנסיעות הארוכות באגד. יש לכך חסרונות גדולים, שעות שבהן אני מותש אחרי יום עבודה ולא בהכרח ערני, או לחלופין מוקדם בבוקר שאני רחוק מלהיות ערני. האינטרנט של אגד רחוק מלהיות מושלם ובהרבה נסיעות הוא לא עובד, ושהוא כן עובד, הWIFI מוריד שעות מזמן הסוללה (לא צוחק, מסתבר שהוא באמת עד ככה משמעותי) וכבר קרה לי כמה פעמים שאני נתקע בלי סוללה. הניד, דלל, גם לא מיטיב ומתחמם נורא, ולכן אני צריך להקפיא את עצמי במזגן רק כדי שהוא לא יתחמם לחום בלתי נסבל, ומספר פעמים נאלצתי לסגור אותו כי לא הפעילו מיזוג, או שהמיזוג היה חלש מידי.

אתגר נוסף הוא השפה. ידעתי עקרונית את היסודות של C, פוינטרים ומחרוזות אולם אחרי שהורגלתי שנים לשפות דינמיות, עדיין היה קשה להקל את התפיסה הזו שהמחשב הוא רק מכונה, ואין דברים קסומים שעועוברים כמו גלים בים מצד לצד דרך כל מיני שוברי גללים שעושים בהם פעולות (בדומה למה שקורה בבאש למשל).

לאט לאט, אני מתחבר לשפה, ומשלים בקלות עם העובדה שצריך לטפל בדברים הכי בסייסים, צורות הכתיבה השונות של פוינטרים *(struct.ptr) ל ,struct->ptr הטיפול המיוחד במחרוזות, sprintf היא לא כמו בPHP אחרת היא היתה צריכה להקצות זיכרון לכך שצריך לשחרר אח"כ ולכן לא עשו אותה כך. גם sizeof לא ייתן את גודלה וכנראה stlen עושה לולאה עד שנתקל ב\0

אומנם יכולתי לעשות גרסה פשוטה יותר של הפרויקט ובלי צורך בהקצאות זיכרון (משלי) ומחרוזות מיוחדות. אבל אז אני יורד מהאתגר להתמודד עם C וזה גם חצי C 🙂

גם נושא השימוש בתיעוד התקדם עם התוכנית, בעוד שבהתחלה לא מצאתי איך נקראים קבצי הMAN, קבצי הHEADER שימשו תיעוד כמעט מצוין (עוד חלק יפה של C). כמו כן לאחת הספריות לא נארזו קבצי man באובונטו (ולמה לא עוברים לINFO?).

חלק נוסף במהלך הפרויקט הוא ליצור תיעוד למבנה שלו, כדי שיהיה פונקציונלי,  שמיש, ושאנשים ירצו להשתמש בו. לבינתיים תוכנת הספגטי מתקדמת מהר יותר.

ניפגש בהמשך 😀


ספטמבר 1st, 2011פרוייקט הQA הגדול

כיום, כל פרויקט תוכנה מגדיר לעצמו מהי תוכנה יציבה. גם אם היא מכילה באגים חמורים שמפריעים למשתמש במצבים מסוימים ואף יכולה לקרוס במצב אחרים. כמו כן כל הפצה מגדירה לעצמה מהיא גרסה יציבה, שיכולה להכיל בעיות קריטיות ומכילה תוכנות שונות שלא בהכרח מוגדרות במקור כגרסה יציבה. מה שמהווה חיסרון להפצות הלינוקס לעומת פתרונות מבית אחד לדוגמת אנדרואיד. על כן ניתן להעביר את הנושא לקהילה.

יקום אתר אינטרנט שבו בשיתוף הקהילה יוגדרו מפרטים לכל תוכנה הכוללים אילו התנהגויות מצופות מכל סוג תוכנה (למשל אפשרות לחתוך וידאו בעורך וידאו פשוט ואפקטים מסוימים במורכב). כמו כן יכלול כלי בדיקות אוטומטיות או קישורים לפרויקטים עצמם אם כוללים את כולם או חלקם (והשאר ישלים), על מנת להקל על הקהילה להחליט אם התוכנה יציבה או לא.

הפרויקטים לרוב כוללים כלי בדיקות בסגנון make test אולם דרך זו מוגבלת וקל יותר לעשותה לבדיקת ספריות וכדומה ופחות לכלים גרפיים ששם יש כלים אחרים שיכולים לעזור כמו זיהוי תמונה במסך והדמיית לחיצת עכבר וכדומה.

בדרך זו ביחד עם פרויקט הסטנדרטים, ניתן בקלות לתת פתרון מקצועי ואמין שיהווה אלטרנטיבה אמיתית למתחרים בחוץ על ליבותיהם של לא גיקים ברחבי העולם.


אוגוסט 31st, 2011נפלאות הנאנו

Nano נראה לי תמיד עורך פשוט כל כך שלא הערכתי אותו הרבה. על כן שחבר שאל אותי פעם אם אפשר לשנות לו את הקיצורים, עניתי לו, כמובן! מורידים את הקוד משנים קצת ומקפלים. כצפוי התשובה הזאת איכזבה אותו (והוא כבר לא משתמש לינוקס דסקטופ).

לאחרונה, בעקבות ניסיונות לשפר את עולם הלינוקס, עשיתי זאת! הורדתי את הקוד של נאנו, שיניתי את הקיצורים בקוד, וקימפלתי מחדש. זה עבד להפליא! עכשיו נאנו מתנהג כמו כל אפליקציה.

המעשה נתן לי מוטיבציה, לשנות את הקיצורים של שאר התוכנות, ועבדרתי לוים. ואם כבר אני משנה את הקיצורים של וים, חשבתי, למה לא לעשות נאנו מבוסס וים, שהיתרונות לכך שיהיה צביעת תחביר.

צפריר הגיב בבלוג שיש לנאנו קובץ nanorc שבו ניתן לשנות את הקיצצורים. הפלה ופלא! לעורך הפשוט ביותר נאנו, יש גם קובץ קונפיגורציה. מה שמראה עד כמה הערכתי את אותו עורך.

הגדרת הקיצורים לפניכם:

bind ^S writeout all

bind ^O insert all

bind ^F whereis all

bind F3 searchagain all

צפריר השתמש בפרמטר האחרון של כל הגדרה בmain אולם ההבדל בינו לבין all הוא שהאחרון מגדיר בכל מקום שבו מופיע הקיצור ואילו הראשון רק במסך הראשוני.

מעיון בman nanorc מסתבר שלעורך הפשוט הזה יש עוד יכולות! כמו צביעת קוד (צריך בשביל לעשות/להוריד קובץ syntax) ואף אפשר לעשות קיצורים לדברים שימושיים כמו:

findbracket – מעביר את הסמן לסוגר/פותח המתאים לסוגר/פותח שהסמן נמצא עליו.

prevbuf,nextbuf – מאפשרים לערוך מספר קבצים

spell – בודק איות

חיפוש בביטויים רגולרים וכו.

מה שיכול להפוך אותו לעורך ממש מוצלח.

התחלתי לחפש באינטרנט לגבי קבצי תחביר לנאנו, ומסתבר שיש כבר הרבה. ולמעשה בברירת מחדל מותקנים במחשב קבצי תחביר של נאנו שרק מחכים שיטענו אותם ויוסיפו אותם ל~/.nanorc

include “/usr/share/nano/php.nanorc” לא עבד לי, קיבלתי שגיאה:

Error reading “/usr/share/nano/php.nanorc”: No such file or directory

אבל הקובץ הזה כן קיים. העתקתי את תוכנו, והפלא ופלא, יש לי צביעת קוד של PHP בנאנו!

הפוסט הזה הוא הראשון שנכתב במלאו בעורך הטקסט החדש שלי qedit


לאחר הגילוי המרעיש שQT תומך טוב בctrl+shift לשינוי כיווניות. יצאתי לחפש עורכים שמבוססים QT ולא על KDE כדי להנות מתמיכה זו. הורדתי מספר עורכים מאתר qt-apps.org אך משום מה, כל אילו שניסיתי, היו מיושרים רק לשמאל! כנראה הם הגדירו במיוחד כיווניות זו בלי לחשוב על משתמשים אחרים, למרות שלהם זה לא אמור לשנות דבר. התחלתי לחשוב שאולי לא כל הפקדים של QT תומכים בכיווניות הזאת וזה האחראי על טקסט "מעוצב" (צביעת קוד) לא כולל, וזה מוזר בהתחשב שכל השאר כן. על כן התחלתי פרויקט חדש בqtcreator שמבוסס על הדוגמה של QT של עורך טקסט עם צביעת תחביר ועל כן הפרויקט ברישיון BSD. הqtcreator הופך את התיכנות לממש כיף, הוא אפילו החליף לי אוטומטית נקודה בחץ, המבנה שלו טוב ונוח.

ההפתעה מדהימה! זה עובד כל כך יפה שנשאר לוינדוס מה לקנאות. בהתחלה הוא מחליט בצורה אוטומטית מה הכיווניות כמו שאר היישומים, אבל ברגע שקבעתם ידנית עם ctrl+shift הוא לא משנה את כל הכיווניות המסמך, אלא רק את השורה שאתם עליה, או השורות שסימנתם, ומשם כל שורה חדשה שיצרתם. עקב כך זה מאפשר יותר נוחות בעריכה, אם נוח לכם שחלק מהשורות יהיו מיושרות לשמאל.

הפוסט הזה תוכנן להתפרסם אתמול ביום שני, הדחייה ביום עקב נפילת הבלוג, אפשרה לי לתקן בעיה מעצבנת אחת שכשומרים הוא תמיד שאל היכן לשמור, אבל זה נפתר, ועכשיו באמת כיף לעבוד איתו.

אני מניח שבהמשך אכתוב אותו מחדש שלא מתבנית מוכנה כדי לא להיות צמוד לרישיון הBSD לטובת רישיונות כמו GPL.


אוגוסט 29th, 2011נפל לי הבלוג!

לא הסקתי את הלקח של הפעם הקודמת. ויותר גרוע אז מידי פעם עשיתי גיבויים לדטה בייס, הפעם השארתי לגורל. העבודה בזמנו על שחזור הגיבויים משהשמירה הקודמת הייתה קשה מאוד, והבלוג לא שוקם היטב מאז. המספרי פוסטים שונו, ונוצרו מלא קטגריות חדשות, קטגוריה לפוסט.

למזלי הרב, לפחות בניגוד לפעם הקודמת, היה גיבוי דטה בייס כמעט עדכני, שנזקו מסתכם במחיר של איבוד פוסט אחד. כמו שהבנתם, לא היה זה גיבוי שלי, למזלי עשה זאת בעל השרת. לא עשיתי אף גיבוי לדטה בייס בעצמי וגם לא שמרתי את הפוסטים במחשב אצלי אחרי עריכתם הסופית, אלא רק הטיוטות הראשונות נמצאות. אני גם לא מנוי לRSS של עצמי שהיה סוג של גיבוי. נכנסתי לגוגל רידר שלי, שלא נכנסתי איליו הרבה זמן, והבלוג היחידי שלי שהיה שם היה של הבלוג הישן שלי בבלוגלי זכרונו לברכה. לפחות דבר אחד כן יישמתי, זה להציג את כל הפוסט בRSS ולא חלק ממנו, כך אני יכול לבקש מיכם, אנשים יקרים, אפשר העתק של הפוסט האבוד שלי?

תגובות לפחות אני מקבל למייל שקורות, אבל עדיין עדיף מגיבוי של RSS למקרה שלא אחזיר מהמייל כמו שצריך.

כמו כן, איש הסיסטם ביקש ממני למצוא לי כלי שיעשה תמונת דיסק שיכול לעשות גיבויים ולשחזר בקלות. אשמח לשמוע הצעות.

רצוי גם למצוא תוסף catch לוורדפרס שיוכל להפעלי את הבלוג גם שהדטה בייס נופל, ויציג הודעה שאי אפשר לפרסם תגובות חדשות כי הדטה בייס נפל…

כמו כן, היה פוסט להיום, הוא אף נכתב בבוקר, אולם לצערי אגד היתחילו להיות בעיתיים לאחרונה והwifi שלהם לא מתפקד טוב.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין