הצום עבר, סוף סוף, רעב לא היה ממש, צמא הייתה יותר, בעיקר בגלל שלא שתיתי מספיק, מכיוון שאמא שלי הכינה ארוחה גדולה מידי, שבסוף לא סיימתי בשביל להספיק לשתות, והעדפתי להגיב לתגובות בבלוג שלי כמה דקות לפני הצום במקום זאת.

הצום עבר ברובו בקריאת הספר "שומרים! שומרים!" של טרי פראצ'ט. הספר היה נחמד, אבל הרבה מעבר, לא היה ממש מרתק, אם כי היה קצת מעניין והיה קצת מתח. ההתחלה של הספר היתה מוזרה, אם שפה עברית מוזרה, שנתנה את התחושה למה אני לא קורא את הספר באנגלית? ואם בכלל הייתי מבין משהו אם הספר היה נקרא באנגלית? בהמשך הסיפור היה יותר קריא, ואולי כדאי שאחזור להתחלה בשביל להבין מה הלך שם.ניסיתי לקרוא באופן רצוף את כולו עד שאני מסיים, אבל הוא לא הצדיק זאת ובסוף הלכתי לישון ב10, והספיק לרוב יום כיפור (335 עמודים) עד שעה 16:30 בערך.
בהפסקות ואחרי, היו כמובן את הרהורי יום כיפור, ובעצם הרהורים של כל זמן שיש באמת זמן לחשוב, שלא מנוצל למטרות מסיחות כמו אנטרנט, טלוויזיה וכדומה. וכמו כן הם לא קשורים ממש לדת:

- ניצול זמן: מסקנה ראשונה – בעקבות קריאת הספר, שהראה כמה הספקתי לעשות ביום אחד אם רק הייתי מנצל אותו, וכמובן צריך לקרוא עוד ספרים כי זה תמיד טוב, ולהתחיל לעשות דברים, ההנאה מהספר היתה יותר טובה מהתבזבזות בפורמים…

ובין הדברים הנוספים ניתן למצוא:

- התחלתי לעשות עוד ביום חמישי תחליף XML לJSON, הרעיון שאפשר להפוך אובייקט לXML ולשחזר אותו מחדש (שלב ראשון בוצע) וזה יותר "סטנדרטי" לאנטרנט מאשר JSON שבסה"כ הופך אובייקטים לקוד גאווה סקריפט, וכמובן זה לא פוגע ביעילות.

אני הולך לתת רשימה שרעיונות נוספים שאני רוצה לעשות, אולי תזלזלו קצת שאדם עסוק מידי כמוני ייתן רשימה כזו גדולה, אבל זה הרי יהיה קוד פתוח, ואני בסה"כ אתחיל לתכנןן אותם עד שמתישהו בעתיד ייצא משהו עובד…

- אתר להשאלות ספרים בין אנשים: כל אחד רושם איזה ספרים יש לו ומי שרוצה יוכל להשאיל ממנו, הרעיון הופיע גם כאן.

- webWordWuiz ממשק וובי לתוכנת הWQ הנהדרת…

- מערכת ניהול כל שהיא למקור, כמו ניהול מתנדבים ועוד….

ואפשר להרחיב אם אני כבר מציע רעיונות:

- משטח עבודה – אתר שכל אחד יכול לעלות רעיונות לתוכנות ואתרים, ולתכנן אותם, ואם יהיה מישהוא, הוא או אחרים שירצה לממש אותם, יהיה לו התחלה נוחה.

אבל לאט לאט, קודם אני צריך למצוא שם לתחליף לJson, כי רוב הסיכויים שאני אסיים היום.

ולאתגר הקשה מיכל, לעשות את כל זה, וגם לצאת באותו ערב….
נ.ב.

כל הרעיונות האלה לא עלו ביום כיפור, אלא לפני וצריך להכניס אותם לסדר היום… (ו(אולי) למצוא עבודה טובה יותר)

תוספת:

גם התחלתי לעשות לא מזן צייר וובי, צריך גם להמשיך לעבוד עליו.


ספטמבר 21st, 2007אבל זה מדע בדיוני!

הגעתי ביום רביעי מוקדם הביתה, ומשום מה במקום לצאת לבלות,הגעתי לספריה חמש דקות לפני שנסגרה, זכרתי חלק מהספרים שהמליצו לי, ושאלתי עם קיים הספר good omens, מחיפוש שעשתה, לא נמצא, אז שאלתי על התרגום שלו, "בשורות טובות", היא חיפשה, הפעם מצאה, והתגובה שלה הייתה….

אבל זה מדע בדיוני!

בקיצור אומנם הספר נמצא במחשב אבל לא בספריה, והכנסתי את עצמי לרשימת המתנה אם ימצא.

נחזור להיום, הפעם  קמתי מאוחר, עקב הכישלון של אתמול, והפעם שאלתי על ספר אחר שקצת זכרתי בשם "עולם הדיסק"

וכמובן קיבלתי את אותה תגובה…

החלק של המד"ב שכולל יותר פנטזיה ממד"ב נמצא בסה"כ על כוננית, והוא תופס רק צד אחד שלה, משהו כמו 3, 4 שורות של ספרים לא ארוכות במיוחד…

יש שם גם חלק שמיועד לספרים באנגלית, אבל גם ממנו אין לצפות במיוחד…

בסוף לקחתי את עולם הדיסק: "שומרים! שומרים!"


האם קוראים מעדיפים לקרוא ספרים בהתאם למין שלהם?

התחלתי ביום שבת לקרוא ספר ש*מישהי* המליצה לי עליו.

השפה האנגלית ידועה בחסרונה ואו ביתרונה שהיא לא כוללת הטיות למינים, ואת המין אפשר להבין רק מההקשר או שימוש במילים מיוחדות. אני בן לכן יש לי קול פנימי של בן, התחלתי לקרוא את הספר והדמות הראשונה שם,

והאמת הדמויות שם, דומו אצלי עקב כך לדמויות זכריות. בהמשך "הוא" התחיל לדבר על התאמות צבעים, וכאן עלה הרהור, מה פתאום בן מדבר על התאמות צבעים?, כשהיא עברה לבגדים נשיים זה היה ברור יותר…היא בת!!!

בהמשך, היה לי קשה להשמיע את הקול שלה בתור בת, והמשכתי לקרוא בקול הרגיל שלי, ובמהלך הקריאה עקב כך היא החליפה מינים מספר פעמים.

דבר וסף שיפה בקריאת ספר, מכיוון שהקול הפנימי שלנו עסוק בקריאת הספר, יש משמעות למילים, כמו המילה I, "אני" ובעצם הקורא הופך לחלק מהסיפור ומשחק את הדמות הראשית, בדומה למשחקי תפקידים, רק ששם יש לשחקן אפשרות לשנות את העלילה ובאמת להתנהג שם ונכנס כך אפילו יותר טוב לתוך הסיפור. אז בתור בן שאמור לשחק בת יש בעייתיות מסוימת, אבל אני לא חושב שזה שווה הרבה מלקרוא על מישהו באותו מין עם דעות פוליטיות מנוגדות לקורא.

ובעצם האם אנשים מעדיפים לקרוא ספרים שבהם הם מזדהים עם הגיבור הראשי ויכולים להיכנס תחתיו או אפילו היו רוצים להיכנס תחתיו עם היו להם את היכולת המתאימות וכו'…

דיברתי כרגע עם הממליצה, והיא אמרה שרוב הספרים שהיא קראה ובכלל הגיבור הוא בן, וזה לא מפריע לה, ולמעשה בנות רגילות יותר לקרוא כבן, כי גם בהמון תחומים כמו מדריכים, עיתונים, ובעצם כמעת כל דבר…

מנגד אני קורא מעט מאוד ספרים.

קריאה נעימה.


יוני 20th, 2007שבוע הספר

אני לא קורא הרבה ספרים, למעשה מעט מאוד. יותר מיכך רוב הספרים שקראתי הפסקתי באמצע בספר, גם אם אני באמצע המתח (למשל ב"זה" של סטיבן קינג).
מהמעט הספרים שקראתי באופן מלא, כלולים הספר השני והשלישי של הארי פוטר, פרא של גבי ניצן (דיי אהבתי), וצופן דוינצ'י, שהייתי ממש מרותק ומודהם, שאף חלמתי באותו לילה שאני בתוך העלילה בסיפור בחיפוש אחריו, עד לרגע שבו כולם התחילו להפריך את הטענות…, כמובן גם ספרי החובה של

בשעורי ספרות בבית הספר הכריחו אותי לקרוא ספרים, ולמרות שבד"כ לא יצא לי לקרוא את כולם, מבניהם הייתי מרותק לספר בעל זבוב, למרות התוכן והמשמעות שלו, זה היה הספר הכי טוב שקראתי בתקופתו, וכל כך נכנסתי אליו וריתק אותי, שגם אותו חלמתי בלילה…
כמו כן, קראתי אותו מספר ימים לפני הבגרות ש"שיטת ההתכוננות המושלמת" היתה פשוט לקרוא את כל הסיפורים, ספרים ושירים, מה שלא במיוחד עזר וקיבלתי 65…
גם "סוד הגן הנעלם", למרות שהיה ספר מנוקד, דיי אהבתי, וקראתי לפעמים בשיעורים חופשיים בכיתה ט'.

בצבא, אחד החיילים שם, הכיר לי את האגודה למד"ב ופנטזיה, ולמרות שממש לא היה לי קשר לנושא, וזה נראה ממש מוזר בכלל להתקרב למד"ב, נתן לי את אחת החוברות שלהם, שמכילה הרבה סיפורים קצרים, שהיו דיי טובים (לצערי אני כבר שנה לא חבר שם, ולא מקבל חוברות, אם כי בחוברות הקודמות שקיבלתי נשארו עוד הרבה סיפורים קצרים לקרוא).

הספרים שריתקו אותי, השאירו תחושה וחוויה יותר מיכול תוכנית טלוויזיה או סרט שראיתי. אני כבר יותר מאבע שנים נוסע כמעת כל יום ברכבת, ועד עכשיו לא ניצלתי אותה לקריאה.

היום שחזרתי מהרכבת, פגשתי בדרך עוד מתחנת השלום (עזריאלי), מישהי שאמרה שהיא קוראת גם מדע בדיוני, הצגתי לה את החוברות שלהם, ואז היא קראה לי חנון… מסתבר שלקרוא מדע בדיוני זה בסדר, אבל לעשות פעילויות שקשורות למד"ב זה לא!

בהמשך השיחה, היא הגדירה את עצמה כפריקית, ולכן היא כן קוראת ספרים, ולכן היא לא בקטגוריה של חנון, אם כי היא כן הולכת למופע של רוקי, שלדבריה יש שם המון חנונים בתחפושות, אבל היא באה רק לצפות בחברים שלה מופעים (והם לא חנונים?), וגם המליצה לקרוא את "זה" (היתה בהלם שאמרתי שהפסקתי לקרוא באמצע), ואת "פרחים בעליית הגג" ו"עולם הטבעת".

לסיכום אני מתחיל משחק, לכבוד שבוע הספר (שכבר עבר), ששמו "איך גיליתי את הספר" ובו אתם מספרים דברים על ספרים, איך התחלתם לקרוא, מה אהבתם וכך הלאה…
אני מזמין למשחק את שלומי, מיטל, ארתיום, גנודלס, ובני
והזמנה פתוחה לכולם, לכל מי שרוצה להיכנס באמצע ואין לו סבלנות עד שיזמינו אותו, ויראה כהזמנה ממני.

נ.ב.
אני כבר אקנה מחשב רגיל זול, מהסיבה שעכשיו אוכל לנצל רכבות בשביל קריאת ספרים (בין היתר), ואז יש פחות צורך למחשב נייד.

הסיבה שאני כותב בלוג באמצע השבוע, כי יש כאן מצב נדיר של שקט, ההורים לא בבית, ומי שנשאר לא כאן, או ישן.

גנודלס, אתה צריך לעשות משהו עם הבלוג שלך, לא הבנתי בהתחלה לאן הוא נעלם ועוד חשבתי להסיר אותך, לבסוף גיליתי שהפוסטים נפלו היי שם למטה.



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F הסרת שיער טבעות אירוסין