שלומי ישראל כתב על ההיסטוריה של הבלוג שלו והזמין גם אותי לכתוב עליו.
פעם חשבתי שיש לי בעיות לנסח דברים, או לפתח דיונים ארוכים. בהמשך הבנתי שאני פשוט התעצלתי לפתח דיונים וסיפורים ארוכים, ולכן רציתי להתחיל לחשוב כדי לאמץ את הראש ולהרגיל אותו שאוכל לנסח ולהסביר כל דבר בקלות ובלי מאמץ. ראיתי הרבה אנשים מסביבי שיכולים לדבר על כל נושא בעולם כמה שהם רוצים, אפילו משהו איזוטרי כמו חור בקיר (זה באמת קרה, ומישהו הרצה לי על כך במשך רבע שעה שלמה…). ולבסוף התחלתי לעשות זאת בצבא.
שמירות הם הדבר הכי משעמם שיש! אחרי שהתחרפנתי בכמה שמירות, התחלתי לחפש דרכים לייעל אותם. בהתחלה ניסיתי ליצור סיפורים ממש פשוטים, לתאר את הרקע של הסיפור ולעשות משהו עם הדמויות, בהמשך גם שיחקתי משחקי תפקידים עם עצמי 
שכמובן אני מייצג מספר דמויות. באחד הפעמים שעשיתי שמירות ברכב עם נהגת על הגדר, התברר שהיא אוהבת וגם כותבת סיפורים. אז העברנו את כל השמירה שלנו ביחד בהרבה סיפורים שנוצרו ביחד. כל פעם מישהו מאיתנו אומר שורה וככה כל אחד ממשיך את הסיפור של השני, ובאמת יצאו סיפורים ממש טובים, נדמה לי שאחרי זה היא אפילו שחזרה על כתב אחד מהם. בסופו של דבר אחרי שהבנתי שגם כתיבה בכלל היא קושי מנטלי בשביל המוח שלי, התחלתי להכריח אותו לכתוב כשהעלתי למגדלי השמירה דפדפת או יותר נכון דפי הסמכות ועט. רוב מה שכתבתי נעלם בבלגן שיש בחדר שלי בבית של ההורים ומעט מהיצירות העלתי לבמה חדשה.
על משחקי תפקידים שמעתי מזמן, אולם יצא לי לשחק אותם רק באייקון לראשונה בתקופת הצבא, גם מאותה סיבה שהצגתי וגם כי זה עדיין דיי מהנה, והיו שם שחקנים ומנחים בעלי כישרון רב ומדהים, ואני בספק אם אי פעם אגיע לרמתם.
וסוף סוף השתחררתי מהצבא!
התחלתי לבנות מערכת בלוג מבוססת XSLT, כדי שאוכל להראות בראיונות עבודה. המערכת מוציאה RSS שמחובר לתבנית שתציג אותו בצורת בלוג עם אפשרות לתגובות. המערכת אומנם עבדה, אולם רק לאחר שנה פתחתי לראשונה בלוג בבלוגלי…. הסיבה לכך הייתה תמונה בעובדה שהשתמשתי באירוח חינמי שפתאום החליט לסגור את השרת ולמחוק את הכל, ולכן העדפתי להשתמש במשהו קיים.
כעבור שנה נוספת אחרי שקצת נמאס לי מבעיות שהיו בבלוגלי שגרמו לכך שהבלוג לא יעבוד במספר נפילות שלהם, ובתוספת העובדה שהם דיי מגבילים, ואף המתחם בלוגלי נחשד ואו עדיין נחשד כמקור פונוגראפי, הציעו לי חברים בעקבות פוסט שלי בבלוג בנושא אכסון בשרתים שלהם בדרים הוסט, אומנם הוא לא היה חף מבעיות אבל היתה לי הרבה יותר גמישות, וכמובן דומיין משלי. בשלב מסוים הם החליטו שנמאס להם מהבעיות התעבורה של דרים הוסט ועברו לאירוח אחר שאין לי מושג מי הוא, אולם לצערי הרב לפני כחודש חודשיים נפל הארדיסק של השרת ולא היו גיבויים. בשלב זה חיפשתי עוד פעם אירוח ומצאתי בחזרה בדרים הוסט.
ארתיום, ערך מבחני ביצועים וגילה שPHP עובד ממש לאט ביחס לשפות אחרות ובמיוחד לשפות בעלי קומפיילרים, ולכן בנה מערכת תוכן משלו. ניסיתי קצת לעבוד איתה בשביל להעביר את הבלוג שלי אליה. הניסיון נכשל בגלל שדרים הוסט משתמשים בקרנל ישן מידי ובגרסאת הפצה שלא נתמכת יותר על ידי דביאן. ובנוסף מתאמים של יש עוד דברים לעשות מלבד מחשבים בחיים…
לצערי לאחרונה קצת התנוונתי ואני כותב לעיתים רחוקות, אני אשתדל להתמיד יותר…
אני מזמין את עידו, שמוליקיפוד לכתוב גם על היסטורית הבלוג שלהם.