הבלוג של נדב ויניק

כנס אייקון האחרון, שראוי לפוסט נפלא משלו, כלל פעם נוספת את דוכן אובונטו שלשמחתי הפך להיות דוכן כללי שמזמין אליו הפצות ופרויקטים אחרים, ההסברים הנחמדים שנתתי לעוברים ושבים הזכירו לי עד כמה האקולוגיה של לינוקס אינה רק מסתכמת בתרומות קוד ע"י מתנדבים, פתיחת באגים ותיעוד אלא גם מזמינה אליה אנשים אחרים, שיציגו את רעיונותיהם ויכנסו לדו שיח של איך דברים יהיו. ובאופן דמוקרטי מתנהל מסע יחסי ציבור לרעיונות שכל אחד מציג את רעיונו ומושך דעת קהל ומפתחים לכיוונו, לא בהכרח פוליטי אבל בהכרח חברתי ומאפשר לקיים דו שיח אמיתי. וגם אותו דו שיח מאפשר להקל ולהאיץ את עבודת הפיתוח שכאשר במקום שמישהו יפתח פרויקט סודי בביתו הוא יצרף עוד אנשים אליו. על כן התחלתי לאפיין רעיונות שהיו לי בראש תקופה ארוכה, לעשות להם יחסי ציבור ולקוות להגיע ללב המתכנתים. שום דבר מיוחד שמשתמש פשוט לא יוכל לבצע ולתרום לסביבה. על כן בתור התחלה התחלתי לאפיין משהו שלדעתי יעלה מאוד את חווית השימושיות כמו כן לצערי עדיין לא התפחתי מספיק בשביל להציג את הגרפיקה וההנפשות שעוברות לי בראש אז מקווה שההסבר יהיה מספיק טוב.

תיאור:

ניהול חלונות בתצורת Tiling בניגוד למצב בשולחנות העבודה המודרניים שהחלונות אינם עצמאיים אלא בהפשטה דבוקים אחד לשני.

מצב רגיל – חלונות בודדים

במצב רגיל שיש חלונות נפרדים על שולחן עבודה בדומה להיום. ניתן לסמן מספר חלונות ולחברם ביחד למצב טילינג. הם מוזזים כגוש אחד, נצמדים אחד לשני והגבולות הצמודים שלהם מתאחדים לאחד שמאפשר להגדיל חלון אחד על חשבון החלון השני. כמו כן יהיה קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל רוחב גוש הטילינג ולהזיז את שאר החלונות להיות צמודים מעלין או מתחתיו. קיצור או דרך לגרום לחלון להתפשט לכל אורך הקבוצה ולהזיז את שאר החלונות מימינו ושמאלו.

לדוגמה:

סימון חלונות ע"י לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלונות הרצויים.

ניתוק חלון מקבוצה - לחיצה על meta + לחיצה על העכבר על החלון הרצוי

הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה – לסימון חלון לתזוזה

סימון חלון בקבוצה - מטה + כפתור אמצעי

אם סימון חלון בקבוצה ניתן:

• הגדלת חלון לכל אורך או רוחב הקבוצה או חלקה על חשבון אחרים ע"י שימוש בחצים או גרירה עם האצבע במחשבי מגע.
• הגדלת חלון לגודל מלא, בדומה למצב הרגיל שעושים לו הגדלה למלא ע" אנטר, ושהוא חוזר הוא חוזר לקבוצה.

חלון אקטיבי בקבוצה או חלון שהעכבר עליו – יופיע קיצורים הרגילים שנמצאים כיום בשורת הכותרת בגבול העליון של החלון

• מזעור של חלון יקבץ אותו לתוך הקבוצה ויראו רק את הכותרת
• הגדלה היא הגדלה רגילה שחזרה ממנה תחזיר אותו לקבוצה

כפתורים לקבוצה – אפשרות להגדיל את כל הקבוצה לכל המסך או למזערה כאילו הייתה חלון בודד.

ACTIVITY

אפשרות להגדיר אקטיביטי שלם כtiling ושינויו לרגיל.

מסך וירטואלי באקטיביטי – אפשרות לסדר מחדש את כל החלונות למצב אקטיביטי כאשר כל פתיחת חלון חדש מכניסה אותו לתוך הקבוצה הגדולה שתופסת את כל המסך.

כאשר משנים את המסך הוירטואלי חזרה למצב רגיל, הוא יחזיר לאותו מצב כדי לעודד משתמשים לעבור בין המצבים ולא לתהות אח"כ איך החלונות מסודרים מחדש וגם להתחשב בכל שהמשתמש מיקם בעצמו חלונות במיקומים מסוימים לנוחיותו.

עכשיו נשאר רק לתרגם לאנגלית, להוסיף גרפיקה ולהתחיל לצבור יחסי ציבור

לאחר שרעיונות לפוסטים נגמרו, צץ לי רעיון בראש לעשות פרויקט אחר, אמיתי, ומורכב יותר. עקב סיבות מסוימות שיוצגו שהפרויקט הסתיים, הפרויקט נכתב בC. עקב התקפה (שכנראה מוצדקת) על שאלה טיפשית שאומנם ידעתי את תשובתה, אבל לא רציתי (מוכן נפשית) להתמודד עם תוצאותיה. על כן החלטתי לעשות את הפרויקט בלי להידרש מעזרה מאף אחד, ונראה שזה הולך מצוין וכך מעלה את רמת ההתמודדות שלי והידע.

את הפרויקט אני עושה בזמני בנסיעות הארוכות באגד. יש לכך חסרונות גדולים, שעות שבהן אני מותש אחרי יום עבודה ולא בהכרח ערני, או לחלופין מוקדם בבוקר שאני רחוק מלהיות ערני. האינטרנט של אגד רחוק מלהיות מושלם ובהרבה נסיעות הוא לא עובד, ושהוא כן עובד, הWIFI מוריד שעות מזמן הסוללה (לא צוחק, מסתבר שהוא באמת עד ככה משמעותי) וכבר קרה לי כמה פעמים שאני נתקע בלי סוללה. הניד, דלל, גם לא מיטיב ומתחמם נורא, ולכן אני צריך להקפיא את עצמי במזגן רק כדי שהוא לא יתחמם לחום בלתי נסבל, ומספר פעמים נאלצתי לסגור אותו כי לא הפעילו מיזוג, או שהמיזוג היה חלש מידי.

אתגר נוסף הוא השפה. ידעתי עקרונית את היסודות של C, פוינטרים ומחרוזות אולם אחרי שהורגלתי שנים לשפות דינמיות, עדיין היה קשה להקל את התפיסה הזו שהמחשב הוא רק מכונה, ואין דברים קסומים שעועוברים כמו גלים בים מצד לצד דרך כל מיני שוברי גללים שעושים בהם פעולות (בדומה למה שקורה בבאש למשל).

לאט לאט, אני מתחבר לשפה, ומשלים בקלות עם העובדה שצריך לטפל בדברים הכי בסייסים, צורות הכתיבה השונות של פוינטרים *(struct.ptr) ל ,struct->ptr הטיפול המיוחד במחרוזות, sprintf היא לא כמו בPHP אחרת היא היתה צריכה להקצות זיכרון לכך שצריך לשחרר אח"כ ולכן לא עשו אותה כך. גם sizeof לא ייתן את גודלה וכנראה stlen עושה לולאה עד שנתקל ב\0

אומנם יכולתי לעשות גרסה פשוטה יותר של הפרויקט ובלי צורך בהקצאות זיכרון (משלי) ומחרוזות מיוחדות. אבל אז אני יורד מהאתגר להתמודד עם C וזה גם חצי C

גם נושא השימוש בתיעוד התקדם עם התוכנית, בעוד שבהתחלה לא מצאתי איך נקראים קבצי הMAN, קבצי הHEADER שימשו תיעוד כמעט מצוין (עוד חלק יפה של C). כמו כן לאחת הספריות לא נארזו קבצי man באובונטו (ולמה לא עוברים לINFO?).

חלק נוסף במהלך הפרויקט הוא ליצור תיעוד למבנה שלו, כדי שיהיה פונקציונלי,  שמיש, ושאנשים ירצו להשתמש בו. לבינתיים תוכנת הספגטי מתקדמת מהר יותר.

ניפגש בהמשך

גם השנה לינוקס לא תהייה מובילה בשולחנות העבודה. אומנם קל להאשים את השיווק שלה שאכן מהווה תפקיד מרכזי, אך כנראה הקהילה לא גדולה מספיק כדי לתחזק שתי סביבות גרפיות עיקריות. אולם מעבר לכך הרבה בעיות פשוטות יחסית, אשר יכולים להוות לה קפיצה משמעותית עדיין צולעות.

נתחיל מהבעיה המקומית שלנו, כיוון השפה הלא סטנדרטי. רוב המתכנתים כותבים רק בשפות בכיוון אחד, ולכן בעיות כיווניות זרות להם. ועל כן, למה לא להתחשב בהם? אני לא יודע של מי הרעיון להחליט שאין צורך שהמשתמשים יתעסקו בכיווניות ובמקום זאת, נממש אלגוריתמים מסובכים שידעו לבד מה הכיווניות שאותו המשתמש צריך. ההוכחה לכך שהם מסובכים לאותם מתכנתים זרים ניתן למצוא בגרסאות האחרונות של KDE. בעורכי הטקסט שלהם, האלגוריתמים לא עובדים והיישור הוא רק לשמאל. שלומי פיש הראה לי איך מגדירים בkate לעבוד בכיווניות אוטומטית לפי הטקסט. הפעולה כרוכה בכניסה להגדרות לבחור לשונית מראה ולהגדיר: Dynamic word wrap. מעבר לכך שזה מוחבא, זה גם לא ברור. בדומה להתחשבות של גוגל אשר לאחר תחנונים רבים, הועילה בטובה להוסיף כפתור כיווניות והחביאה את האפשרות בהגדרות. כמו כן, גם אם הם היו מצליחים להמשיך לתחזק את האלגוריתמים בצורה טובה, הם רחוקים ממושלמים. למשתמש אין שליטה על הכיווניות בצורה פשוטה. אם הוא מעוניין לכתוב מימין אבל שהמילה הראשונה תהייה באנגלית אז או שהוא יוסיף משהו בעברית לפני או שיוסיף תווי בקרה כמו RLM מה שכמובן לא ידוע למשתמש הפשוט. במקום זאת, למה לא בנוסף לאמץ את השיטה של מוזילה/מיקרוסופט, כפתור שקובע בלי תחכום מה הכיווניות, ואם כבר עדיף את זה של מיקרוסופט כדי שלמהגרים יהיה יותר קל. יהיה אפשר למצב כיווניות אוטומטי למי שרוצה, אבל לפחות הבסיס צריך להיות קיים.

בעיה פשוטה נוספת הוא חוסר אחידות בנושא הקיצורים. אומנם הפרויקטים השונים לא מחויבים לכך, אבל לפחות בהפצות היו דואגים לשנות אותם שיהיו אחידים. ישנם אפילו מקרים אבסורדיים שלתכניות באותה סביבה יש קיצורים שונים מבלבלים למשל gedit ו geany כשלראשון ctrl+d מוחק שורה, ובשני משכפל שורה! וזה לא נחמד לגלות שהשורה שרציתם לשכפל פתאום נמחקה… ואם כבר אולי כדאי לשנות את הקיצורים של תוכנות מסוף שיהיו תואמות כמו נאנו.

הקליפבורד בלינוקס הוא נושא מורכב יותר. אם נתעלם מהעובדה שיש שני סוגים, אחד של גלגלת ואחד רגיל, הוא לא ממומש בצורה אחידה ולא תמיד העתקה והדבקה עובדת. למה לא לעשות את זה ברמה הרבה יותר פשוטה? לעשות לוח גלובלי ליוזר שהכל יעבור רק דרכו, כך שאם תסמן פקודה שאתה מוצא באינטרנט תוכל לעבור לtty1 ולהדביק בקלות או אפילו לעשות אינטגרציה עם vim זה יכול להיות ממש מגניב.

נעבור לבעיות קצת יותר גדולות. ממשקי ניהול  בלינוקס. לבינתיים אף סביבה לא בנתה מספיק כלי ניהול שימנעו מהמשתמש הפשוט לגשת לתיקיית /etc . דוגמה שכיחה לכך ניתן למצוא בריבוי מסכים, וזו בעיה נפוצה במיוחד אם יש לפטופים שרוצים לעבוד עם עוד מסך חיצוני או חיבור לטלוויזיה. האפשרויות בגנום מוגבלות והרבה מקרים אי אפשר להימנע מלהיכנס להגדרות לא גרפיות. לעומת זאת בKDE נותנים כלי מצוין לכך שמגדיר כל צורה אפשרית, אבל גם לסביבה הזו אין מספיק כלים לשאר הדברים, אפילו אין עדיין אפשרות לאזן בין רמקול ימין לשמאל. מתכנתים מטבעם מעדיפים לפתח את הדברים הנוחים להם וזה יותר מטיש להכין ממשקים טובים יותר. גנום 3 נותן פלטפורמת פיתוח מאוד גמישה, אבל בגלל מיעוט מתכנתים שמקדישים לזה עניין, הוא סובל מפשטות ייתר. לחילופן הרצון של KDE לתת מספיק גמישות למשתמש, לא עומד בדרישות המתכנתים שיש להם ועקב כך יש להם מלא באגים. כאן ניתן לציין את מנדריבה וסוזה שעשו ממשקי ניהול ממש יפים, אם הם היו יכולים לקחת על עצמם לעשות מעטפת טובה יותר על הסעיפים הקודמת שהצגתי היה ממש פתרון מושלם. אם כי כדאי שהקהילה גם תכוון לכיוון זה על מנת להקל על הפצות לתת סביבות טובות יותר.

מתי כבר תהייה הפצה שתחרוט על דגלה לעשות אינטגרציה מלאה או לו היה מישהו כמו סטיב גובס, שהיה נותן את טעמו האישי בכל פרט קטן, ודואג שתהייה אחידה וטובה.

סטולמן, מי שהיה בין יוזמיו של רעיון התוכנה החופשית (IBM היו הראשונים), עשה מהומה רבה שהעדיף לקבל את תנאיו של ארגון אחד לא להופיע בפני ארגון אחר, גרם לדממת אלחוט בנוגע למיקום הרצאתו בארץ. לא שאני תומך בעמדתו, אבל על פרטי ההרצאה שמעתי ממש במקרה.  כל אתרי הקהילה הגדולים סירבו לפרסם את האירוע לרבות וואטסאפ ועמותת המקור. היו לי התלבטויות אם לבוא אך מה שהכריע את הכף שאכן היה לו תרומה חשובה ואף פספסתי את הפעם הקודמת שבה היה.

למעשה, בזמנו לא ידעתי על עובדת נוכחתו בארץ. אני הייתי פעיל אקטיבי בוואטסאפ מ2003 בעוד שהוא הופיע ב2003 (חשבתי ש2005, תיקנו אותי). עד לא מזמן, לוח האירועים של וואטסאפ היה פעיל, והספקתי לבדוק בכל חודשי 2005 ולא מצאתי זכר להרצאה שלו. כמו כן חיפשתי בחדשות וואטסאפ ו(כנראה גם בפורמים), אך לא מצאתי…

אני לא יודע מה היו השיקולים של וואטסאפ אז אבל לפי מה ששמעתי גם אז הוא עשה תרגיל לא יפה. הוא העז לפספס את הטיסה, והיגיע יומיים אח"כ והחזיר הביתה אולם שלם של אנשים מאוכזבים.

סטולמן אומנם יצר קהילה סביבו, אבל לא הסיק איך הוא אמור לטפח אותה כך שתהייה יותר מתנועת נישה, אחרת למה הוא נלחם?

הצדיק זאת, עודד קורן, שהעביר הרצאה שנועדה להיות תחליף להרצאה של סטולמן, ואכן הייתה הרבה יותר טובה, אולם העובדה שהייתה בתאריך אחר, לא באמת היוותה תחליף, וגם חבל שמעט מאוד אנשים הגיעו אליה.

עודד עקב אחרי כל או רוב תכתובות המיילים של פרויקט הגנו ולינוקס והראה עד כמה הניהול של סטולמן פגע ביעדיו ופגע בגנו.

סטולמן היה אדם קשה לשינויים, מה שמסביר למה הוא אנטי כל כך הרבה דברים. הוא העדיף לעבוד בצורת אוף ליין שכל אחד בונה את כל הרכיב בשלמותו בלי לשתף אף אחד, עד שהוא מוכן, לעומת לינוס שעשה את כל הפיתוח אונליין על גבי הרשת. ב2007 עוד ביקשו ממנו לעבור לפיתוח אונליין והוא סירב ולא ראה בכך שום צורך (אולי ניסה לחכות בכך את ביל גייטס שהסתפק במעט זיכרון ובכל זאת הגיע לגדולות). על כן פרויקט גנו התקדם בקצב לאט מאוד ומודל הפיתוח לא איפשר לו לגדול כמו שצריך כמו שעבודה גדולה ומשותפת מאפשרת.

לו רק היה לינוס מתחיל במקומו את פרויקט הגנו…

לכל איש מחשבים יש תוכנות שהוא אוהב ומשתמש, אולם לפעמים תוכנות נעלמות בדרך ונשכחות. תוכנות שהיו שימושיות או כיפיות אבל מסיבות מסוימות הן ננטשו אם ע"י החברות או ע"י מפתחיהם ולא תוחזקו יותר, וחלקם אף כבר לא נתמכים בסביבות של היום.

לו רק היה בית קברות לתוכנות נשכחות שבא ניתן למצוא תוכנה שעבד עליה הקלח, לאמצה ולהחיותה. בדומה לספרים גם לתוכנות יש גישה רגשית, ופונקציונליות שאהבנו שהייתה פעם לא בהכרח תהייה בחלופות היום.

ישנם אנשים שהשקיעו רבות להשיג ולהפיח חיים בתוכנה שנאבדה. אציג לדוגמה את IK שהיה לו זיכרון טוב ומתוק בנוגע לתוכנה ישראלית וחלוצה בזמנה בשם qtext, שיכולתה הנפלאה בניהול כיווניות של שפות מנוגדות קסמה לו. לצערו הרב תוכנה זו הייתה קניינית וסגורה, ועל כן לא יכל להתאימה לסביבה של היום.

גיבורנו לא אמר נואש, ויצא למסע לדרום הארוך לנסות לחלצה, כדי שיוכל לקנות את הקוד שלה שיוכל להמשיך לתחזקה. אך אויה, המפתח המקורי אמר שהקוד כבר לא אצלו, והפנה אותו לקיבוץ שבה החברה הייתה שייכת, אולם גם שם לא ידעו מה עלה בגורלה…

לאחרונה גיליתי שתוכנה שאהבתי להשתמש פעם,d4x, ננטשה בעבר, ומכיוון שהיא כבר לא רצה בהפצות הלינוקס של היום היא הוסרה. ראיתי באינטרנט תוכנה פשוטה לניהול שרת אפצ'י והוספה והסרה בקלות של אתרים, אך לצערי היא יועדה לאובונטו ובגלל באג מסוים באובונטו בפייטון מגרסה מסוימת היא הפסיקה לעבוד. מצאתי אומנם טלאי שעוקף את הבעיה ואכן התוכנה עבדה אולם המתכנת המקורי דחה אותו בגלל הדרישה להפעיל את התוכנה עם סודו.

יהיה מעניין לעשות מיזם שבו יהיה ניתן לעלות תוכנות נטושות, וחוויות של אנשים שנורא אהבו אותן ומאוד רוצים שיחזרו וכך תוכל לקרוץ למתכנתים שיוכלו להחיות את אותן תוכנות.

בתודה לכל מי שאי פעם יציל תוכנה
מבית קברות לתוכנות נטושות.

נ.ב.

לא יזיק עורך נורמלי שמתמודד טוב עם כיווניות בלינוקס. מה שמזכיר לי עוד תוכנה בשם kedit שאינה והייתה מעולה בכיווניות בKDE וכמובן שאני מתגעגע אליה ועכשיו אין אף תוכנה לסביבה זו שיודעת להתמודד טוב עם כיווניות.

לצערי השנה, בניגוד לשנים קודמות, לא הזמנתי אף אחד לאוגוסט פנגווין. הייתי דיי אדיש ונזכרתי מאוחר. אומנם עברו עלי הרבה שינויים לאחרונה אבל בכל זאת חבל כי לעומת זאת אשתקד הזמנתי עד כעשרה איש ורובם הגיעו! וזה היה עוד במקום רחוק, ברחובות, ולא במקום קרוב ליד הבית. מצד שני, נהנתי יותר בכנס כי לא הייתי צריך להיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים…

להפתעתי הרבה, ועל אף שהסיבה השניה שלא מיהרתי להזמין אנשים היא כי התוכניה נראתה משעממת, היתה מהנה וטובה במיוחד! מכוון שהיו שני אולמות הרצאות נאלצתי לוותר על הרצאות שרציתי להיות וכאן אפשר לציין שהיו שני תיעודים בכנס: הקלטת וידאו של המסלול הטכני והתמלול של עומר זק. הנחתי שמשום שהוא היה באולם הכללי הגיוני שיהיה תיעוד של הכל, וידאו בטכני, ומילולי בכללי. אך לצערי הוא דילג באמצע להרצאה הטכנית כף שכמה הרצאות נשארו ללא תיעוד. צילום וידאו אולי מורכב לארגן, אבל אפשר אולי לפעם הבאה להקליט רק את הכל, כי גם ככה המצגות מועלות אח"כ.

ההרצאות שקדמו לפיצול גם היו טובות, אומנם יצאתי יותר החוצה אבל כן היה נחמד להכיר כמה דברים חדשים. לפחות עכשיו אני יודע מה העלות של תלמידי הכוללים לקופת המדינה (כמעט מליארד שקל)

ההרצאה שמצאתי הכי מעניינת היתה של "חיפוש עברי בקוד פתוח", נחמד שעושים פרוייקטים כאילו, רק חבל שבג'אווה…

נתראה בכנס של שנה הבאה…

דרופל 7 סוף סוף שוחררה ואתמול חגגנו מסיבה לכבודה. במסיבה חולקו פליירים לדרופל 7 עם כל מיני נקודות תמוהות במה חדש בדרופל 7:

שיפורי ביצועים ותמיכה בNOSQL

הורדתי את דרופל 7 בציפייה לאפשרות החדשה ואז למרבה ההפתעה בשלב הדטה בייס היה רק אפשרות לmysql.
חיפשתי בגוגל לגבי "התכונה החדשה" ומצאתי שזה מאופשר ע"י מודולים חיצוניים. אבל שנכנסתי אליהם אז:

• לMongoDB יש תוסף אולם הוא מוגדר כאלפה.
• לCassandra יש תוסף אבל אין לו גרסה לדרופל 7.

תמיכה בבסיסי נתונים חדשים

אכן, בהחלט נוספה תמיכה במסדי נתונים חדשים. בשלב הדטה בייס מצוין שאפשר להשתמש בMariaDB שהיא בעצם פיצול של MySQL ולכן תואמת אליו.

ועכשיו – גם על שרתי חלונות

זו מערכת שכתובה בPHP שהוא קרוס פלטפורם. דרופל גם בגרסאות קודמות עבד על וינדוס.

אז מה כן חדש?

מקווה לגלות בקרוב.

לקהילה ישנם הרבה יתרונות. היא מאפשרת לחזק את הקשרים, לתת הערכה בקהילה, תעזור לכם למצוא עבודה וכו'. תארו לכם שאתם עונים על שאלה של הבוס לעתיד שלכם?

יתרונות להשתתף בפורמים ובIRC:

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה ששאלתם שאלה:

• לימוד מפתרון בעיות של אחרים בצורה מענינת יותר
• ריבוי שאלות מאפשר בחירה בשאלה המענינת ביותר לאותו עוזר.
• אנשים מקדישים חלק מזמנם לתמיכה בפורמים, כך שם תופיע להם שאלה מענינת הם ישמחו לענות עליה כי ירגישו שניצלו את הזמן טוב יותר.
• מאפשר לחזק אנשים בתוך הקהילה, אם בזכות זה שענו על השאלה שלך אז הם ניהיים מוכרים יותר.
• מקדם את עצמיכם בתוך הקהילה, מראה שהתמודדתם עם בעיות ואת מורכבותם ומראה את יכולתכם.
• מאפשר לשתף ידע יותר טוב, אם עוד אנשים יתקלו בבעיה, וגם תיעוד לעצמיכם שתתקלו בבעיה בעתיד וכך תחסכו זמן לכולנו.

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה שעניתם על שאלה:

• הכרה בתוך הקהילה
• לימוד דברים מבעיות של אחרים גם שהסביבה שלכם מוגבלת או שונה ביחס אליהם.
• מענה של תשובות טובות או על שאלות מורכבות נותן הערכה בקהילה וכך מאפשר להשיג קשרים טובים יותר.

יתרונות להעביר הרצאה

• חשיפה אישית מול אנשים.
• חשיפה אישית מול שאלות של אנשים מה שמעלה את הערכתכם שעניתם טוב.

לסיכום:

לקהילה יש יתרונות רבים לכל אורך דרככם לכן, אין מה לפחד ממנה ויש יתרונות רבים בהשתתפות בה.

המקור מצליחה בעיקר בארגון אוגוסט פינגווין ופעילויות מול הממשלה, אולם כשהדבר מגיע לדברים אחרים העמותה די מדשדשת ואולי זה אומר שזה גם מגבלות יכולתה.

אז מה דעתכם על פתיחת עמותה חדשה שתתמקד בקידום מודעות אצל אנשים, ע"י אירועים קטנים והקמת דוכנים לציבור הרחב וככה לעשות קידום משמעותי  להפצת תוכנה חופשית להמונים.

כל חבר שיצטרף יקבל גם חומרי פרסום שיוכל לפרסם ולשווק, וגם תעזור לאנשים בעלי יוזמות קטנות לקדם דברים.

אוגוסט פינגווין מיועד יותר לפנים הקהילה, ובזירה העסקית  תוכנה חופשית מפותחת למדי, החלק  העיקרי שנשאר לקדם  זה תוכנה חופשית לשולחן העבודה ובאמת מודעות לחופש לקהל הרחב.

מניסיון גם במסיבת התקנה בירושלים וגם בדוכן בכנס אייקון, גם אנשים חדשים שלא שמעו על לינוקס לפני הצטרפו למקור , ואז אפשר להשתמש בכסף לעשות עוד אירועים ודוכנים וחומרי שיווק.

והמטרה שהיא תפעל כך בשיטתיות כמושכן כך המקור מצליחה להתמיד באוגוסט פינגווין למרות שהוועד שלה מתחלף תדיר.

ולכן העמותה תתן מענה לתחומים אחרים שהמקור לא  יכולה לספק שכן הן הם לא בתחום העיקרי של פעילותה.

לאחרונה תחומי העניין שלי בקידומם התרחבו מתחום התוכנה החופשית לאקדמיה חופשית שעל שניהם אציג מחשבות שלי לעשות בכיוון כאן.

בתור אחד שחשוב לו החופש שלו לגבי מוצריו, אני גם חושב איך לעזור כדי שלי ולכן גם לאחרים יהיה יותר טוב, אומנם תרמתי קצת בדיווחי באגים שבזכותי חלקם תוקנו, ואף תיקני והוספתי פיצרים במספר תוכנות בKDEEDU שהסתכמו בחופשת מחלה אחת… ולאחרונה אני רוצה להיכנס קצת יותר לעומק, ומידי פעם אלמד ואעשה דברים אחרים.

יש לי מספר רעיונות לפרוייקטים שיהיו נחמדים שיהיו ויוכלו לשפר רבות לדוגמה: ככל שיקלו את קלות הפיתוח, כך יהיו יותר תוכנות, ולכן כדאי שיהיה תכנות ויזואלי…  qt designer מתקדם רבות (כמו כל QT וKDE) על פני גלייד ומאפשר לחבר אירועים/אותות של פקדים לסלוטים של אחרים, ובקלות יכולתי לעשות כפתור שמדליק ומכבה לחילופין לד. אפשר להרחיב את זה למשהו יותר פרקטי, אם היו פקדי מודולים שיהיה אפשר לשלוח להפ פרמטרים וכו'. ככה שבלי תכנות מסובף ורק עם עיצוב אפשר לעשות תוכנות ממש טובות. ואף יהיה יותר יעיל אם יהיה איזה אתר אנטרנט שהעורך יהיה מסונכרן איתו שיהיה אפשר לעלות אליו דברים ולקבל תוספות כמו פקדים נוספים וכו'…

העתיד נמצא בווב, אז אולי דווקא כדאי להשקיע שם, יש הרבה טכנולוגיות שצריך להשקיע מבחינת פיתוח בשביל לקדם כמו SVG, פרוייקטים פנימיים בפיירפוקס כמו jetpack שזו דוגמה מצוינת למה חשובה פשטות, עצם העובדה שהחלטתי לא ללמוד עד שאוכל ליצור פלאגין בשל בפיירפוקס בגלל מורכבות של XUL, לא אומרת שאני מתכנת גרוע… (לכל אילו שחושבים שהדרך צריכה להיות קשה כדי שלא יהיו מתכנתים עצלנים…)

גם יש לי רצון להיכנס לvala ולהרחיב אותה, בסה"כ היא פיתרון ממש טוב לכתוב קוד שירוץ טוב לעומת קלות פיתוח, וזה יכול לתת מענה מעניין לדוט נט.

התחלתי ללמוד (שוב) C יש כמעל אלף דפים בPDF של המדריך של libc ועוד כ70 דפים במדריך של gnuc אבל לא נורא, הכל עניין של זמן, ואם גישה כזו אין לי בעיה לפתוח פרוייקט הזוי שלא אציין אותו כאן עד שיהיה בו טיפה משהו.

ומתישהו, אולי…,

אוכל לישון.

ונמשיך לאקדמיה:

בפוסטים הקודמים כנראה לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב, אחרת הם לא היו מקבלים התנגדויות. אם נראה קהילה אקדמית מתפתחת כמו קהילה של תוכנה חופשית אפשר להתאים בקלות את המודל. וכדי להקל את יכולת ההסבר הלא יעילה שלי אציג דוגמה למשהו שיכול לקרוא בפועל.

נוסיף לויקיורסיטי, אפשרות להציע על אמינות של גרסה, וגם מדרג של אנשים בזכות האמינות וממדים אחרים כמו ניסיון בתחום ועוד וככה לאפשר לתת הערכות לאנשים על פי יכולתם ותרומתיהם… ואז ניתן לראות אילו אנשים עמודים בסטנדרטים מסוימים, כמו איכות ודיוק, והם כבר יכולים לבוא עם ידע נרחב בנושא מסוים, ומשם הם יכולים להגיע למקומות מוסדיים יותר כמו אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכו'.

לחילופין, ואניברסיטאות יכולות לעשות מבחני הסמכה וכו' (אם כי אני יותר בעד הפסקה הקודמת, לא שיש לי בעיה להשיג ציונים)