לאחר שרעיונות לפוסטים נגמרו, צץ לי רעיון בראש לעשות פרויקט אחר, אמיתי, ומורכב יותר. עקב סיבות מסוימות שיוצגו שהפרויקט הסתיים, הפרויקט נכתב בC. עקב התקפה (שכנראה מוצדקת) על שאלה טיפשית שאומנם ידעתי את תשובתה, אבל לא רציתי (מוכן נפשית) להתמודד עם תוצאותיה. על כן החלטתי לעשות את הפרויקט בלי להידרש מעזרה מאף אחד, ונראה שזה הולך מצוין וכך מעלה את רמת ההתמודדות שלי והידע.

את הפרויקט אני עושה בזמני בנסיעות הארוכות באגד. יש לכך חסרונות גדולים, שעות שבהן אני מותש אחרי יום עבודה ולא בהכרח ערני, או לחלופין מוקדם בבוקר שאני רחוק מלהיות ערני. האינטרנט של אגד רחוק מלהיות מושלם ובהרבה נסיעות הוא לא עובד, ושהוא כן עובד, הWIFI מוריד שעות מזמן הסוללה (לא צוחק, מסתבר שהוא באמת עד ככה משמעותי) וכבר קרה לי כמה פעמים שאני נתקע בלי סוללה. הניד, דלל, גם לא מיטיב ומתחמם נורא, ולכן אני צריך להקפיא את עצמי במזגן רק כדי שהוא לא יתחמם לחום בלתי נסבל, ומספר פעמים נאלצתי לסגור אותו כי לא הפעילו מיזוג, או שהמיזוג היה חלש מידי.

אתגר נוסף הוא השפה. ידעתי עקרונית את היסודות של C, פוינטרים ומחרוזות אולם אחרי שהורגלתי שנים לשפות דינמיות, עדיין היה קשה להקל את התפיסה הזו שהמחשב הוא רק מכונה, ואין דברים קסומים שעועוברים כמו גלים בים מצד לצד דרך כל מיני שוברי גללים שעושים בהם פעולות (בדומה למה שקורה בבאש למשל).

לאט לאט, אני מתחבר לשפה, ומשלים בקלות עם העובדה שצריך לטפל בדברים הכי בסייסים, צורות הכתיבה השונות של פוינטרים *(struct.ptr) ל ,struct->ptr הטיפול המיוחד במחרוזות, sprintf היא לא כמו בPHP אחרת היא היתה צריכה להקצות זיכרון לכך שצריך לשחרר אח"כ ולכן לא עשו אותה כך. גם sizeof לא ייתן את גודלה וכנראה stlen עושה לולאה עד שנתקל ב\0

אומנם יכולתי לעשות גרסה פשוטה יותר של הפרויקט ובלי צורך בהקצאות זיכרון (משלי) ומחרוזות מיוחדות. אבל אז אני יורד מהאתגר להתמודד עם C וזה גם חצי C

גם נושא השימוש בתיעוד התקדם עם התוכנית, בעוד שבהתחלה לא מצאתי איך נקראים קבצי הMAN, קבצי הHEADER שימשו תיעוד כמעט מצוין (עוד חלק יפה של C). כמו כן לאחת הספריות לא נארזו קבצי man באובונטו (ולמה לא עוברים לINFO?).

חלק נוסף במהלך הפרויקט הוא ליצור תיעוד למבנה שלו, כדי שיהיה פונקציונלי,  שמיש, ושאנשים ירצו להשתמש בו. לבינתיים תוכנת הספגטי מתקדמת מהר יותר.

ניפגש בהמשך

סטולמן, מי שהיה בין יוזמיו של רעיון התוכנה החופשית (IBM היו הראשונים), עשה מהומה רבה שהעדיף לקבל את תנאיו של ארגון אחד לא להופיע בפני ארגון אחר, גרם לדממת אלחוט בנוגע למיקום הרצאתו בארץ. לא שאני תומך בעמדתו, אבל על פרטי ההרצאה שמעתי ממש במקרה.  כל אתרי הקהילה הגדולים סירבו לפרסם את האירוע לרבות וואטסאפ ועמותת המקור. היו לי התלבטויות אם לבוא אך מה שהכריע את הכף שאכן היה לו תרומה חשובה ואף פספסתי את הפעם הקודמת שבה היה.

למעשה, בזמנו לא ידעתי על עובדת נוכחתו בארץ. אני הייתי פעיל אקטיבי בוואטסאפ מ2003 בעוד שהוא הופיע ב2003 (חשבתי ש2005, תיקנו אותי). עד לא מזמן, לוח האירועים של וואטסאפ היה פעיל, והספקתי לבדוק בכל חודשי 2005 ולא מצאתי זכר להרצאה שלו. כמו כן חיפשתי בחדשות וואטסאפ ו(כנראה גם בפורמים), אך לא מצאתי…

אני לא יודע מה היו השיקולים של וואטסאפ אז אבל לפי מה ששמעתי גם אז הוא עשה תרגיל לא יפה. הוא העז לפספס את הטיסה, והיגיע יומיים אח"כ והחזיר הביתה אולם שלם של אנשים מאוכזבים.

סטולמן אומנם יצר קהילה סביבו, אבל לא הסיק איך הוא אמור לטפח אותה כך שתהייה יותר מתנועת נישה, אחרת למה הוא נלחם?

הצדיק זאת, עודד קורן, שהעביר הרצאה שנועדה להיות תחליף להרצאה של סטולמן, ואכן הייתה הרבה יותר טובה, אולם העובדה שהייתה בתאריך אחר, לא באמת היוותה תחליף, וגם חבל שמעט מאוד אנשים הגיעו אליה.

עודד עקב אחרי כל או רוב תכתובות המיילים של פרויקט הגנו ולינוקס והראה עד כמה הניהול של סטולמן פגע ביעדיו ופגע בגנו.

סטולמן היה אדם קשה לשינויים, מה שמסביר למה הוא אנטי כל כך הרבה דברים. הוא העדיף לעבוד בצורת אוף ליין שכל אחד בונה את כל הרכיב בשלמותו בלי לשתף אף אחד, עד שהוא מוכן, לעומת לינוס שעשה את כל הפיתוח אונליין על גבי הרשת. ב2007 עוד ביקשו ממנו לעבור לפיתוח אונליין והוא סירב ולא ראה בכך שום צורך (אולי ניסה לחכות בכך את ביל גייטס שהסתפק במעט זיכרון ובכל זאת הגיע לגדולות). על כן פרויקט גנו התקדם בקצב לאט מאוד ומודל הפיתוח לא איפשר לו לגדול כמו שצריך כמו שעבודה גדולה ומשותפת מאפשרת.

לו רק היה לינוס מתחיל במקומו את פרויקט הגנו…

לאחרונה אורקל שחררה לראשונה גרסה סגורה של אופן אופיס 3.3 בתשלום בשם אורקל "אופן" אופיס בעוד שהגרסה הפתוחה, אופן אופיס עדיין בגרסת RC.
האם אורקל נוטשת את הגרסה הסגורה של אופן אופיס? וגם אם לא, אז בהתחשב שיש גרסה סגורה, אז בהכרח יהיו פחות פיצ'רים בגרסה הפתוחה.

סאן חייבה את כל מי שתרם קוד לאופן אופיס, להעביר את הזכויות על הקוד אליה, זה מנע מאנשים לתרום, וכפי שרואים התרחיש הגרוע כנראה קרה. אורקל רשאית לסגור את הקוד שכן כל הזכויות שלה. מה שמעלה את הנקודה שקוד פתוח לא יכול להסתכם רק ברשיון, אלא גם בקהילה ומדיניות.

פרוייקטים פתוחים "אמיתיים" לא יוכלו להיסגר בצורה כזו שכן הזכויות יוצרים נמצאים אצל הרבה חברות ואנשים ואינם מתבססים על גרסאות קנינייות לגרסאות הפתוחות (מה שמעלה תהיות על מידת האיכות של הגרסה הפתוחה של QT)

נראה שטוב שנוצר הפורק של ליבר אופיס, או לחילופין הוא מה שהאיץ את אורקל לנטוש את אופן אופיס הפתוח.

מקווה שלא יהיה עתיד עצוב כזה גם לנובל.

בזמן השינה אנחנו מאפשרים למודעות שלנו להעלם ולתת לתת מודע לשלוט בנו בעיקר בצורה של חלומות (ובמקרים הגרועים גם הליכות מתוך שינה וכו'). אולם לא רק בזמן השינה אנחנו מאבדים את השליטה במודעות שלנו.

המקרה הקלאסי שאנחנו נותנים למחשבות שלנו לנדוד, אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר, המחשבות רצות מאליהן, אם זה זכרונות עבר טובים או רעים, אל כל נושא אחר שמשום מה התחיל להתפתח אצלינו. זה קורה לבד אנחנו יכולים לעצור ולחשוב על עוד נושאים בד"כ, אולם אין ספק שההגה הוא לא שלנו, אלא אנחנו רק הנוסע שאומר לנהג לאן לנסוע.

המקרה המורכב יותר הוא המקרה שבו המחשבות נודדות בכיוון שאנחנו רוצים (או חושבים שרוצים ראו דוגמה הבאה), למשל אם יש לנו בעיה ואנחנו מתחילים לחשוב בכיוון שלה. האם העובדה שאנחנו חושבים באותו כיוון אומר שההגה בידיים שלנו?

קצת תקווה יש לנו כאשר אנחנו נאלצים להתאמץ לחשוב, כאשר אנחנו נתקעים במחשבה או בעיה מסוימת וחושבים איך להמשיך אותה. זה בד"כ קורה עקב אירוע פתאומי שהפריע למהלך החשיבה הרגילה, או שאלה שפתאום צצה, אם זה אצלינו או עקב אירוע חיצוני ובתקווה כמובן שהמחשבות לא יתפתחו בכיוון לבד שמחזיר אותנו למקרה המורכב.

בראיה פסימית גם האירוע של הקצת תקווה הוא אותו נהג פנימי שרק הגיע לצומת או לנתיב חסום ונאלץ לבחור כיוון.

המסקנה העצובה היא שכולנו רוב הזמן הם זומבים, למעט בודדים שאולי מציבים בפניהם כל מיני אירועים ושאלות שמונעות מהם לאבד את ההגה, וזאת גם בהנחה שזה לא קורה אוטומטית עם המחשבות הנודדות שבמקרה מזגזגות.

נ.ב.
פוסט זה נכתב בקלות רבה שכן הוא זרם עם המחשבות בקלות…

לצערי אני מסיים את השכירות בסוף החודש ועדיין לא מצאתי לי דירה חלופית טובה.

התמקדתי בדירות שותפים ומסתבר שרובן מחפשות שותפה.

מי שגם מחפש/ת דירה ורוצה להיות שותף/ה מוזמן ליצור איתי קשר