הבלוג של נדב ויניק

לינוקס מוצגת כמערכת ההפעלה השלישית בתפוצתה אחרי וינדוס ומק (או שנייה אחרי וינדוס, אבל זה לא רלוונטי לדיון), אולם ההשוואה לא רק מדויקת אלא אף מטעה ביותר!

אז מה זה בעצם לינוקס?

בהפשטה הרכיב הבסיסי ביותר במחשב המקשר בין החומרה לתכנות שרצות עליו.

משתמש המצוי וסביר להניח גם משתמש מתקדם שמשתמש בחלונות יחשיב את כל וינדוס כמערכת הפעלה שיש בזה הגיון שכן חלונות באה כמכלול ולכן אפשר להגדירה כרכיב אחד.

אז כדי לענות על השאלה מה זה לינוקס נענה על מה הוא כולל:

ממשק גרפי?

לא, זו תוכנה נפרדת, ולכן יש אפילו מספר ממשקים גרפים שונים שניתן בקלות לעבור בקלות מאחד לשני ואף להפעיל במקביל.

שורת פקודה/דוס/קונסול/מעטפת?

גם לא, גם אילו תוספות, אילו גם תוכנות, וברוב ההפצות יש אפילו כמה כאילו….

יוניקס?

לא רק שלינוקס היא לא יוניקס, אלא אין כמעט בכלל קשר.

כל מבנה מערכת הקבצות, הספריות שיש במערכת, קבצי ההגדרות, ובעצם כל הבסיס שנראה טריויאלי שיהיה במערכת הפעלה הוא לא בלינוקס וכל הפצה עושה כראות עיניה, כולל שיטות אתחול שונות וכו'.

רוב ההפצות הלינוקס אומנם דואגות לתאימות מסיומת עם יוניקס, אבל זה כי הם הוסיפו ולא כי זה בלינוקס.

אז מה נשאר? דרייברים, הפורמט של המחיצות? גם זה לא בהכרח…

אומנם זה מקרה בעיתי כי רוב הדרייברים אכן באים עם לינוקס, אבל גם כאן, הם יכולים להיות בתוכו, או מחוצה לא, או בכלל לא קשורים אליו כמו הדרייבר לNTFS שפועל על FUSE.

לכן זה לא הוגן להגיד שלינוקס זה בחירה שלישית (או שניה), זה עולם שלם מגוון מאוד, עם אנטגרציה אדירה, שבקלות הכל משתלב עם הכל, והחלפנה או אף שימוש במקביל של כל רכיב היא כל כך שקופה, שבקלות אפשר להגיד שב"ייקום" הזה ניתן להחליף עולמות בשניות ובמקביל (תריצו קבוצות יישומים חלופים במקביל או במקום).

אז במקום זאת עדיף לשווק את גנום, KDE, אובונטו, ולמי אכפת עם המערכת הפעלה היא לינוקס, BSD, סולאריס וכו'… המשתמש לעולם לא ישתמש ישירות בהם…

לאחרונה תחומי העניין שלי בקידומם התרחבו מתחום התוכנה החופשית לאקדמיה חופשית שעל שניהם אציג מחשבות שלי לעשות בכיוון כאן.

בתור אחד שחשוב לו החופש שלו לגבי מוצריו, אני גם חושב איך לעזור כדי שלי ולכן גם לאחרים יהיה יותר טוב, אומנם תרמתי קצת בדיווחי באגים שבזכותי חלקם תוקנו, ואף תיקני והוספתי פיצרים במספר תוכנות בKDEEDU שהסתכמו בחופשת מחלה אחת… ולאחרונה אני רוצה להיכנס קצת יותר לעומק, ומידי פעם אלמד ואעשה דברים אחרים.

יש לי מספר רעיונות לפרוייקטים שיהיו נחמדים שיהיו ויוכלו לשפר רבות לדוגמה: ככל שיקלו את קלות הפיתוח, כך יהיו יותר תוכנות, ולכן כדאי שיהיה תכנות ויזואלי…  qt designer מתקדם רבות (כמו כל QT וKDE) על פני גלייד ומאפשר לחבר אירועים/אותות של פקדים לסלוטים של אחרים, ובקלות יכולתי לעשות כפתור שמדליק ומכבה לחילופין לד. אפשר להרחיב את זה למשהו יותר פרקטי, אם היו פקדי מודולים שיהיה אפשר לשלוח להפ פרמטרים וכו'. ככה שבלי תכנות מסובף ורק עם עיצוב אפשר לעשות תוכנות ממש טובות. ואף יהיה יותר יעיל אם יהיה איזה אתר אנטרנט שהעורך יהיה מסונכרן איתו שיהיה אפשר לעלות אליו דברים ולקבל תוספות כמו פקדים נוספים וכו'…

העתיד נמצא בווב, אז אולי דווקא כדאי להשקיע שם, יש הרבה טכנולוגיות שצריך להשקיע מבחינת פיתוח בשביל לקדם כמו SVG, פרוייקטים פנימיים בפיירפוקס כמו jetpack שזו דוגמה מצוינת למה חשובה פשטות, עצם העובדה שהחלטתי לא ללמוד עד שאוכל ליצור פלאגין בשל בפיירפוקס בגלל מורכבות של XUL, לא אומרת שאני מתכנת גרוע… (לכל אילו שחושבים שהדרך צריכה להיות קשה כדי שלא יהיו מתכנתים עצלנים…)

גם יש לי רצון להיכנס לvala ולהרחיב אותה, בסה"כ היא פיתרון ממש טוב לכתוב קוד שירוץ טוב לעומת קלות פיתוח, וזה יכול לתת מענה מעניין לדוט נט.

התחלתי ללמוד (שוב) C יש כמעל אלף דפים בPDF של המדריך של libc ועוד כ70 דפים במדריך של gnuc אבל לא נורא, הכל עניין של זמן, ואם גישה כזו אין לי בעיה לפתוח פרוייקט הזוי שלא אציין אותו כאן עד שיהיה בו טיפה משהו.

ומתישהו, אולי…,

אוכל לישון.

ונמשיך לאקדמיה:

בפוסטים הקודמים כנראה לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב, אחרת הם לא היו מקבלים התנגדויות. אם נראה קהילה אקדמית מתפתחת כמו קהילה של תוכנה חופשית אפשר להתאים בקלות את המודל. וכדי להקל את יכולת ההסבר הלא יעילה שלי אציג דוגמה למשהו שיכול לקרוא בפועל.

נוסיף לויקיורסיטי, אפשרות להציע על אמינות של גרסה, וגם מדרג של אנשים בזכות האמינות וממדים אחרים כמו ניסיון בתחום ועוד וככה לאפשר לתת הערכות לאנשים על פי יכולתם ותרומתיהם… ואז ניתן לראות אילו אנשים עמודים בסטנדרטים מסוימים, כמו איכות ודיוק, והם כבר יכולים לבוא עם ידע נרחב בנושא מסוים, ומשם הם יכולים להגיע למקומות מוסדיים יותר כמו אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכו'.

לחילופין, ואניברסיטאות יכולות לעשות מבחני הסמכה וכו' (אם כי אני יותר בעד הפסקה הקודמת, לא שיש לי בעיה להשיג ציונים)

הרעיון של תוכנה חופשית וקוד פתוח אמור להיות טוב יותר למשתמש. המשתמש לא תלוי בספק יחיד, ויכול לפנות לגורמים אחרים כדי שישפרו את המוצר. אולם מכיוון שאנחנו לא חיים באידאל שכל אחד עושה את מה שהוא אוהב ונאלץ לעבוד למחיתו, קוד פתוח נאלץ להיות כלכלי. לצערי חלק מהסיבות העיקריות להרוויח מקוד פתוח, הן דווקא אילו שהופכות אותו לסוג ב'.

1. גרסה קניינית עם יותר פיצרים – סיבה זאת גורמת באופן ישיר לקוד הפתוח להיות נחות, שכן מראש הוא יהיה פחות טוב מהגרסה הסגורה. דוגמאות: Virtualbox, Wine/Crossover, QT, מספר הפצות לינוקס מסחריות שיוצרות גרסאות סגורות ובדוקות יותר.
2. רישוי כפול למוצרים קנייניים – מכירת רישיונות להפצה סגורה – מה שמאפשר לחברות אחרות לפתח מוצרים ולא להחזיר לקהילה את התוספות שיצרו.
3. תמיכה – מודל שלכאורה נראה ממש טוב לתוכנה, שכן אפשר לשחרר את הכל, אולם מצד שני מעודד חוסר נחות למשתמש. הרי ככל שמשתמש תלוי יותר בשירותי התמיכה, כך המוצר פחות רווחי.

פיתוח תוכנה הוא תהליך ארוך שגורם למתכנתים שהרי לא מרוויחים ישירות על הקוד לחשוב בצורה פרקטית יותר:

1. ספריות בלבד – יש שלל ספריות כל פעולה אפשרית כולל של יישומים גרפיים ובד"כ הם גם ברישיון קוד פתוח שלא תוכנה חופשית מה שמקל על אחרים לעשות תוכנות קנייניות טובות לאותן ספריות.
2. פקודות בלבד – הפרקטיקה המינימלית, הפתרון הכי מהיר לכתיבת תוכנה, ויותר קל לבדוק פרמטרים מאשר להכין ממשק גראפי מתאים כמו imagemagic, אומנם זה טוב שהם קיימים לצורך כתיבת תסריטים, אבל זה לא פתרון לגרום למשתמשים ללמוד מליון פקודות לכל תוכנה  על מנת לעבוד איתה…
3. קבצי קונפיגורציה – בלי פקודות להגדרה, הדומה המוזרה שלי בעניין היא באפצ'י, יש פקודות להוריד או לעלות אתר, שזה בסה"כ יצירה ומחיקה של קישור סימבולי, אבל אין פקודה ליצירת אתר וירטואלי חדש…
4. קיצורי מקשים, הממשק לא מושקע עד הסוף, צריך לדעת מלא קיצורים כדי להשתמש בתוכנה או לחילופן לחטט קשות בתפריטים כדי למצוא את אותה פעולה וגם זה לא בהכרח יהיה, דוגמה לכך היא בלנדר.

לעומת זאת, אם תעשו חיפוש לתוכנות קנייניות שיש ללינוקס, תמצאו תוכנה מעולה כמעט בכל תחום, ניהול אפצ'י, מיה לעומת בלנדר, vericad ועוד רבים וטובים.

איך לדעתכם קוד פתוח יפסיק להיות סוג ב'?

בהתחשב שבזמנים אילו מתרחשת סדרת ברוכים הבאים ללינוקס, אני מזמין את כולים לכתוב פוסטים על דעתכם לגבי תוכנה חופשית וקוד פתוח ואיך אתם רואים אותה…

האקדמיה במצבה הנוכחית עובדת במתכונת לא הכי יעילה. הסטודנטים לומדים במשך כמה שנים חומר קיים במסגרת תואר ראשון, ומעטים מהם ממשיכים להמשך.

במקום זאת ניתן ללמד את אותם תכנים בצורה פרודוקטיבית יותר שתתרום קצת יותר לחברה. אני אציג מגמות שקורות היום, הרעיון שלי ואיך הוא יכול לעזור רבות לקוד הפתוח ולתרבות החופשית.

מגמות כיום

• שימור עבודות – כאלו שייעלמו אחרי שסטודנט קיבל עליהם ציון. ליאור קפלן שהיה באקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009, כתב בין היתר על כתיבה לויקיפדיה בתור מטלה אקדמאית שהוצג בהרצאה של עופר איתן.
• עבודה שיתופית – אפשרות של סטודנטים לעבוד על פרויקטים משלהם ולערוך את של אחרים (כמו ויקי)
  1. wikiversity – פרויקט של ארגון ויקימדיה שמוקדש למשאבי למידה, פרויקטים לימודיים ומחקר לכל הרמות מגן עד חוקרים מקצועיים באקדמיה על בסיס ויקי כמובן שכל אחד יוכל להצטרף.
  2. במספר אוניברסיטאות נעשה שימוש בויקי ללמידה שיתופית לדוגמה באוניברסיטת חיפה
• פרויקטים תוכנה פתוחה באקדמיה – לא מעט אוניברסיטאות יוצרות, מתחזקות ונעזרות למחקריהם בפרויקטי תוכנה פתוחה שהציבור יכול להשתתף בהם, לדוגמה התוכנה Sphinx לזיהוי דיבור

אז איך אפשר לשפר את ה"בזבוז" באקדמיה?

במקום שיעורים פורמליים של חומר קבוע, הם יעבדו על פרויקטים ומחקרים כאשר המרצה דואג שהמטלות שקשורות לחומר של התואר וכך בסופו של דבר הסטודנטים ידעו את החומר שהיה מועבר בצורה פורמלית. הסטודנטים עקב כך יעבדו על מחקרים אמיתיים ואולי אף יגלו דברים חדשים, ופרויקטים על דברים קיימים.

למרצה יש רשימת תכנים שהוא צריך להעביר והוא צריך לשלב בצורה עקיפה בעבודתם. הציונים על סמך איכות עבודתם, הגשת מטלות וכו'.

ברוב האוניברסיטאות יש כמות רבה של סטודנטים לכל מרצה, אז אפשר לפתור את הבעיה שכולם יעבדו על משהו דומה, זה אומנם בזבוז מקומי, אבל עדין עדיף ברמה כללית. לחלופין, המתרגלים יעבדו ישירות עם קבוצת סטודנטים שהמרצה רק ינחה וידריך את המתרגלים וכו'

גם במחקרים הכי חדשים נדרש ידע "ישן" שנלמד כיום בתואר ראשון, ו"שחיה" באותו מחקר ניתן לשלב לימוד זה. המטרה כאן היא לא בהכרח שקבוצת סטודנטים לתואר ראשון יגיעו לתוצאות מחקר מדעי מתקדם וחדשני ואף הם לא חייבים להגיע לתוצאות שמישות בכלל, אולם עדיין יש להם פוטנציאל להגיע לכך ואף לעזור במעט

דוגמאות:

פרויקטי תוכנה וכך תרומה לקוד פתוח

כמו בכל התעשייה, גם בקוד פתוח יש תמיד עבודה על אותם דברים, אם זה מימוש בסביבות אחרות וכו', לכן ניתן ליישם את כל מדעי המחשב בעבודה על פרויקטי תוכנה, אם זה ניתוח ולמידת האלגוריתמים שם, מימוש חלקים בתוכנות אחרות שנדרשת חשיבה אלגוריתמית לממש אותם והרשימה ממשיכה.

כמו כן, אין כאן הגבלה למדעי המחשב, גם שאר חוגי המדעים יכולים להיכנס בקטגוריה זו, אפילו אם הם לא נדרשים ליכולות תכנות, למשל תיעוד צמחים ורשימת תנאים למצבים מסוימים שקשורים לצמח בתוכנה יעודית לכך וכו'…

ואם זה יהפוך לנפוץ באוניברסיטאות, אז בהחלט יהיה קידום משמעותי לאיכות והיקף השימוש בקוד הפתוח.

מקצועות דורשי מעבדות כמו מדעי החיים, כימיה וכו'

נעשה רדוקציה למדעי המחשב, במקום עבודה על פרויקטי מחשב, יהיו מעבדות, ולימוד שלא דורש מעבדה יוכל להתבצע בדומה למדעי הרוח והחברה דרך מחקרי משותפים של ויקי וכו'

אם כבר משתמשים בויקי לצורכי לימוד לקורסים הומנים, למה לו לעשות משהו דומה למדעים?

מחקרים פתוחים בדומה לקוד פתוח

המחקר יתועד באינטרנט, כלל הציבור שחושב שהוא יכול לתרום משהו, יכול לשלוח פאטץ. אם פרויקטי תוכנה גדולים יכולים להתמודד עם אפשרות של הצפה של פאטצים לא טובים מציבור לא מיומן, גם מחקרים פתוחים יכולים. זה יכול להועיל גם למחקרי פיזיקה לדוגמה שדורשים מתקנים מיוחדים שמספרם ספור בעולם ע"י כך שאנשים יכולים לעקוב על הממצאים, להציע ניסוים, לעבד את התוצאות וכו'

אם מישהו יודע על קיומם של מחקרים מדעיים מסוג זה, מוזמן לציין בתגובות (יכולת החיפוש שלי בגוגל לא עזרה כאן, וייתכן שיש בויקברסיטי, רק אני צריך לחפור יותר לעומק…)

בעבר היו ביקורות רבים על אובונטו: שהיא לא מחדשת שום דבר, ומתבססת על עבודותיהם של הפצות אחרות ובעיקר דביאן, וההפצות כמו סוזה ומנדריבה מלוטשות הרבה יותר. לפני כמה ימים שוחררה אובונטו 9.10, ציפיתי בעיקר להרבה בעיות בשביל משהו שיראה בערך אותו דבר, אז מסתבר שטעיתי…

אחרי ששדרגתי לקח שלוש שניות בלבד עד שהגעתי למסך הלוגין שממנו לוקח עוד שלוש שניות עד שהמערכת סיימה לטעון את הכל ולהיות מוכנה לשימוש. מסתבר שאת הפלא הזה אחראי פרוייקט בשם upstart שתפקידו לטעון שירותים במידת הצורך בלבד, ולכן אין צורך בהמתנה ארוכה שהמערכת תטען את כל מה שהיא מעריכה שצריך.

הפיתוח הגאוני הזה נעשה בידי לא אחרת מאשר קנוניקל, ואף הכניסה אותו לשימוש עוד ב2006 אולם לקח עד עכשיו זמן להסב את כל השירותים שיעבדו בשיטה החדשה. הפרוייקט התחיל ע"י Scott James Remnant, שהתחיל כמפתח בדביאן ונלקח ע"י  מרק שאטלוורת' והפך להיות אחד מחמשת האנשים בוועד הטכני של אובונטו.

מי אמר שאי אפשר להתקדם טוב רק מלעשות פרוייקט קוד פתוח בהתנדבות? והוא רק בן 29… (ולפי הבלוג שלו הוא "מוכרח" להצהיר בכל מקום שהוא גיי, אז נזכיר את העובדה גם כאן)

החלק היפה בקוד פתוח ותוכנה חופשית שפרוייקט שמישהו אחד עושה מחלחל למקומות אחרים, Upstart נלקח גם להפצת פדורה, ההפצה Maemo 5 של נוקיה לפלאפונים שלה ואפילו webOS של הפלאפון החכם של Palm Pre.

Upstart הוא לא החידוש היחיד, אם כי לדעתי הכי משמעותי. Karmic Koala בשמה גם כוללת מרכז תוכנות חדש ומהיר, עיצוב שבאמת עושה טוב לעיניים. כמו כן היא כוללת שירות אכסון על שרתיה לגיבויים בשם Ubuntu One, שהגישה אליו נעשית בקלות ע"י תיקיה מיוחדת שמקושרת אליו ומציגה ומנהלת את תוכנו.

נראה שבאמת יש מה לצפות מלינוקס ותוכנה חופשית, ומחזק את החשק להמשיך הלאה.

לעיתים נדירות אני נכנס לאתר של דיסטרווטץ, בעיקר בגלל שכבר מזמן אין לי כח להתעסק עם הפצות, ולרוץ אחר עדכונים. במקרה נכנסתי היום לשם וראיתי סקירה על מערכת הפעלה בגודל 5 מגה בלבד שכוללת ממשק גראפי! אומנם יש גרסאות רזות של לינוקס עם ממשק גרפי קטנות, אולם 5 מגה זה באמת שיא (DSL מגיעה אומנם עם 50 מגה, אולם מכילה הרבה יותר תוכנות, ושמישה הרבה יותר).

הסיבה ש Kolibrios קטנה כל כך ומהירה היא בגלל שהיא כתובה באסמבלר(תחת רשיון הGPL).ובאופן לא מפתיע היא פרוייקט רוסי, שידועים ביכולות האסמבליות שלהם (אם זה האקים לתוכנות, או כתיבת מערכות כאילו) ובאמת צריך להעריך אותם על כך. ישנה נטיה בקרב מתכנתים להשתמש בשפות כמה שיותר גבוהות כדי שיהיו להם חיים כמה שיותר קלים, כאשר מי שמשלם על כך הוא הלקוח. כמובן שלאסמבר החסרונות שלה שהיא תלויה בחומרה ספציפית, אבל עדיין יפה לראות פרוייקטים כאילו.

הורדתי את הISO שלה, והעלתי אותה בוירטואל בוקס, היא באמת עלתה תוך שניה:

הממשק מגיב מהר מאוד, ואפילו העכבר זז טיפה מהר יותר. תוכניות הופיע מיד ברגע שלחצתי עליהם, אונם הן פשוטות יחסית, אבל עדיין אותן תוכנות פשוטות שכתובות בשיטות וספריות מתקדמות, עולות יותר לאט. אין שום אפשרות להגדיל את גדלי החלונות וכנראה יש עוד הרבה דברים שלא ממשו שנמצאים בממשקים נורמלים.

חבל שאני לא יכול לשים אותה במוקו שלי

נ.ב

התקנתי את וירטואל בוקס דרך כתיבת קישור לאפט בדפדפן רק שapt://virtualbox נותן את השגיאה:
:S

כאשר ההקישור שעבד הוא apt://virtualbox-ose. מה הבעיה לאפשר התקנה של חבילות וירטואליות?

ארגון האינטרנט הישראלי מציע מידי שנה מימון לפרויקטים מבוססי קוד פתוח. תאריך אחרון להגשת הצעות יהיה בקרוב, ב15 לספטמבר. מי שעדיין לא החליט יש לי כמה רעיונות שאולי יהיה מישהו שיהיה מוכן לקחת אותם:

תחליף חופשי לרוזטה סטון

התוכנה משמשת גם כבודקת תחביר נכון של מסמכים שאתם כותבים, וגם מכילה מערכי שיעור ללמוד את אותה השפה. בתור אחד שכמות השגיאות התחביריות שלו באנגלית גבוהה מידי, ובתור אוהב חופש, אני אפילו מוכן לשלם על מאמרים שאני כותב כדי שישמשו מבחני בדיקה בשביל התכנה ובשביל האישור על תקינות השפה שלהם. בסה"כ עדיף (לי ולטובת האנושות לדעתי) לשלם על משהו חופשי מאשר קנייני.

ערכות עיצוב לוורדפרס מבוססות SVG

‏SVG הוא אחד הסטנדרטים החדשים בווב שמהווה מענה למוגבלויות בדפדפן שתוספים קנייניים מכסים אותו. כדי לעודד דפדפן מסוים לתמוך בו, ולעזור לפופולאריות, בלוגים הם דרך טובה להתחיל זאת. כמו כן התוסף שהצגתי מיקודם SVGWEB יאפשר חווית משתמש טובה גם בדפדפנים מנוונים.

תקני האנטרנט התפתחו רבות לאחרונה והציעו תחליף לכל מיני תוספים קניניים שבאו להשלים את חווית המשתמש בדפדפן.
החלקים החשובים מהם כוללים את SVG לגרפיקה וקטורית ואת תג הוידאו להצגת סרטונים בדפדפן. כל הדפדפנים העיקריים תומכים בהם למעט דפדפן אחד… כצפוי אקספלורר.

הבעיה העיקרית עם אקספלורר זה שהוא נפוץ מידי, ונדחף בצורה אגרסיבית למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר. לכן במקום להתחיל להספיד את הטכנולוגיה עד שיום אחד מאזן הדפדפנים ישתנה, או שמיקרוסופט יואילו בטובם לשדרג את הדפדפן, נשתמש בfallback שייתן תמיכה לדפדפנים בעיתיים

גוגל הוציאו פיתרון לSVG באמצעות ספריית ג'אווה סקריפט בשם svgweb שמשתמשת בפלש כדי לצייר ולהנפיש את הSVG. היא נראית מרשימה מאוד, ומתמודדת עם מגוון דוגמאות, ואפילו תומכת בוידאו, אולם שבדקתי את קוד הSVG של דוגמת הוידאו, הסרטונים היו סרטוני פלש, ולא סרטוני OGG כמו שתג הוידאו אמור להכיר.

בנוגע לתג הוידאו, יש fallback מבוסס אפלט ג'אווה שמנגן קבצי OGG אם הדפדפן לא תומך בשם cortado, מדריך מקיף בהקשר לשימוש בOGG ניתן למצוא בworking-with-theora

נ.ב

הייתי מכניס לכאן דוגמאות אם לא הייתי עייף…

אחד הדברים שעיצבנו אותי בבלוג שלי הוא ש"זיהוי הספאם" בוורדפרס לא מושלם ומסמן כחשוד בספאם תגובות רגילות ואף לא כולל אפשרות להציג קאפצ'ה במידה והתגובה חשודה…

כתוצאה מיכך לא מעט אנשים נאלצו לסבול מכך ששמתי לב לתגובה שלהם באיחור רב, לפעמים אחרי כמה ימם, עד ששמתי לב שקיבלתי על כך הודעה.

עכשיו שנכנסתי להגדרות של הבלוג מסתבר שבעצם יש אפשרות שאומרת "תגובות של מגיבים חדשים חייבות לעבור את אישור ההנהלה".

מסתבר שבעצם אין מנגנון זיהוי ספאם בוורדפרס…

הורדתי את הסימון של התיבה הזאת וגם הגדרתי את אקיזמט שיטפל בספאם.

עכשיו חבל שאין עוד אפשרויות באקזימט כאשר תגובה מזוהה כספאם כמו להציג קאפצ'ה וכו…

מצטער על עוגמת הנפש שגרמתי עד עכשיו….

לפני כמה ימים רואיינתי ע"י סטודנט לסוציולולוגיה לסמינר שהוא עוסק בקשר בין קוד פתוח לקהילה, אני לא זוכר את ההסברים שהעברתי לו למה שמשתמש פשוט ירצה להעדיף להשתמש בתוכנה חופשית אולם אח"כ שדיברתי עם ידידה שלי בנושא מצאתי עוד דרך להסביר: בגדים!

לא תרצו שחברה מסוימת תקבע איזו חולצה תלבשו ומתי היא תחליט להוציא גזרות חדשות‬, ‫אתן יכולור לבחור איזו חולצה ללבוש ובנוסף לכך גם אם אין לכן כל ידע בתפירה או סריגה, ‫עדיין אתן יכולות ללכת לתופר שיעשה לכן שינויים אם אתן מעוניינות ‫ואף יש חנויות שיעשו לכן חולצות בהתאמה אישית בהדפסה עליהן. אתן לא צריכות לדעת איך זה עובד, אבל יש לכן הרבה יותר חופש.

‫בתור משתמשות לא טכנולוגית, אתן יכולות לבקש ממישהו שיעשה לכן שפצור,לדווח על הצעות או באגים לקהילה ומישהו אחר יכול לעשות לך, בלי קשר לרצון החברה.

החלק העצוב הוא שהיא משתמשת טכנולוגית…