הבלוג של נדב ויניק

התקשורת אוהבת להציג את הדברים הרעים, אולם זה לא אומר שהחברה רעה, כל אחד שבוחר לא לעשות מעשים רעים גורם לכך שיהיו יותר מעשים טובים. תקשורת טובה, צריכה להדגיש את החלקים הטובים ולעודד למעשים והציג דווקא את החלקים החיוביים. הבעיה כמובן, שאנשים מצביעים ברגליים לכיוון הצדדים המזעזעים, ובכך גם עוזרים לחיזוקם.

אף על פי כן, אין ממש תקשורת "חיובית" טובה, כך שאי אפשר לבחון עד כמה אנשים לא היו מעדיפים אותה. במקום להפעיל את הרגשות הקיצוניים בבני אדם, כמו לחץ וחרדה, יהיה קריאה לעשות, מה ניתן לעשות ומה הפעילים כבר עשו, ותוך כדי כך להציג את הבעיה.

זה נכון שיש המון אסונות בעולם, ניצול, רצח, תאונות דרכים שחיטות ועוד. בכל אילו התקשורת מתמקדת, כאילו זה הדבר היחידי וזה הרי לא מובן מאליו הצדדים החיובים שקורים. מבקרים את המשטרה שהיא לא מצליחה להתמודד עם הפשיעה, אבל לא מצליחים להסתכל על כל הפשיעה שהיא כן הצליחה למנוע. גם שמעתי פעם ממישהו שגוף האדם חלש למחלות, רק שאותו אחד שוכח שאנחנו מוקפים בכמויות עצומות של חיידקים, והגוף מתמודד איתם בהצלחה כל שניה.

אנשים משקיעים מלא זמן בהדעזעות מאירועים, מקריאת אסונות. לא חבל על הבריאות? לא רק שהאויבים מסביב מלחיצים אותנו, אז גם התקשורת מגבירה ומכניסה אותנו לחרדה? ואחרי זה מתפלאים שהחברה התדרדרה?

במקום להתלונן שמפלים את ילדי העובדים הזרים, למה שלא תעזרו להם, תתנדבו בגנים שלהם ואם אין לכם זמן תשלחו בגדים וצעצועים או תרומות לעמותות שפועלות למענן? במקום להזדעזע מתאונות דרכים, תשקיעו בחינוך, תכינו הדרכות, תתנדבו או תתרמו בעמותות בנושא.

בעיתונות הבריאה קודם צריך להציג את אלא שעושים למען הבעיה ואז להציג את הבעיה, בלי פניקה!!!

כל אחד מאיתנו יכול וצריך לשנות את העולם, אם זה על ידי הבחירות הקטנות ואם זה מעשים. כל אחד משפיע על העולם, מעצם זה שהוא קיים. בין אם הוא מודע או לא מודע, כל אחד תורם להמשך קיומה של חברה, מעצם זה שהוא בוחר לקנות או לא את מוצריה. כל אחד יש רעיונות ומעגל החלטות שהוא עושה שישפיעו על סביבתו, ולכל נושא תמיד יהיו קולות צפים שיקבלו אותו, ותמיד יש סיכוי למצוא אנשים שיתמכו באותו רעיון.

במקום לצרוך עיתונות שתפגע בבראותכם הנפשית, למה לא לחסוך את הכסף ולתרום אותו למען עמותות שפועלות למען עולם טוב יותר? לכל מי שרוצה סיבה נוספת להפסיק לעשן, למה שבמקום לתרום למען זיהום העולם, דירדור לסמים והבריאות. לחסוך את הכסף ולהשתמש בו לתרומות למען מטרות שאתם מאמינים בו? במקום להתלונן שבני נוער נגררים לאלימות כי אין להם מספיק פעילויות חברתיות, למה לא להתנדב לארגן אליהם? אצלי במושבה שגדלתי, היה מישהו שהתנדב לעשות מפגש בשבוע, לעשות אימרוביזציה ופעילויות שונות באנגלית.

דברים טובים קורים כל יום, זה לא להיות מנותק מהמציאות להתמקד בהם.

אני מניח שרובכם הייתם מזדעזעים אם מישהו חוצפן היה מפרסם הצעת עבודה ללא תשלום, אולם תמורת אחוזים. גם אני בעבר הייתי מבנכם, הרי מה זה לעבוד בחינם? למה נחקק שכר מינימום? עבדות מודרנית… אולם היום ששמעתי על מקרה כזה, הגישה שלי השתנתה.

לחברה יש פוטנציאל שתימכר. אומנם, רוב הסטארטאפים לא מצליחים, או לוקח להם המון זמן עד שהם נמכרים, עדיין זה לא שונה מהשקעה של משקיעים. במקום להשקיע בכסף, משקיעים בזמן, וזמן = כסף, אז למה אף אחד לא מזדעזע אם משקיע איבד את השקעתו?

הסיכוי מסטארטאפ אחד להצליח הוא דיי קטן, לכן למה לא לעבוד בחצי משרה, לכיסוי הוצאות מחיה ובמקביל גם לעבוד לכל מיני סטארטאפים אחרים תמורת אחוזים. אתם תיהיו באותו מעמד של משקיע שלוקח את הסיכונים שלו, בעלי פוטנציאל גדול לקבל תמורה, ולהפוך למשקיע רגיל שרק משקיע כסף, והרי סיכמנו שזה אותו דבר, ואז בעתיד תוכלו אפילו לשלב ואז תעלו עוד יותר את הסיכויים להצלחה גדולה יותר.

מצד שני, חברות שמחפשות מתכנתים תמורת אחוזים כנראה לא מצליחות למצוא משקיעים, ולכן יש להם יותר סיכוי להצלחה, כי לפחות המשקיעים לא מאמינים בהם.

הייתי פעם בראיון עבודה עם מודל כלכלי טוב, שהציע לי שתי אפרויות משכורת: 10K + 20% מהחברה, או 20K + 10% מהחברה, אומנם בסופו של דבר לא התקבלתי, אולם גישה זו באמת גורמת לחשוב מחדש אם יוצע לי משהו כזה נוסף. מה אתם הייתם בוחרים?

סטארטאפים רבים, נותנים בד"כ תכנית אופציות לעובדים, אולם בד"כ הם מותנים בתנאים בעייתיים, כמו וותק לשנים, וגם כמותם יחסית קטנה, ולפי מה ששמעתי גם מכריחים להחזיק אותם תקופה מסוימת.

ומה בדבר בחברות רגילות עם משקיעים? מכיוון שיש להם, הם לא יציעו עסקה בלעבוד בחינם תמורת אחוזים מטעמי מצפון, אולם מה יקרה אם תציעו בעצמכם בראיונות עבודה.

אם אתם רואים פוטנציאל בחברה, אז למה שלא תיהיו משקיעים בה?

קצת עצוב שאני צריך לזכור שאני יכול וצריך לעשות דברים, כמו לכתוב פוסטים…
זה לא מסובך לכתוב, זה רק לתת זמן, וזו הבעיה, אם אני לא מארגן זמן קבוע לכתוב, אז האדישות משתלטת ורעיונות טובים יכולים להיעלם בדרך..

אני צריך לזכור, שאני צריך לכתוב, אוהב לקרוא… ומי אני
קל מאוד לתת לשגרה ולדברים אחרים לקחת את הזמן הפנוי וככה לתת לחיים להימרח.
פייסבוק הוא כנראה מבחן בשבילנו לראות אם אנחנו נאמנים גם לעצמינו

מעכשיו, אני אקדיש לפחות פעם ביומיים על כתיבה

כרגע יש כ10 פוסטים בתכנון
ובעיקר יהיה מעניין

פוסט ראשון כמובן יכתב היום…

בהצלחה לכולם

בזמן השינה אנחנו מאפשרים למודעות שלנו להעלם ולתת לתת מודע לשלוט בנו בעיקר בצורה של חלומות (ובמקרים הגרועים גם הליכות מתוך שינה וכו'). אולם לא רק בזמן השינה אנחנו מאבדים את השליטה במודעות שלנו.
קרא את המשך הפוסט »

אחד הדברים שעיצבנו אותי בבלוג שלי הוא ש"זיהוי הספאם" בוורדפרס לא מושלם ומסמן כחשוד בספאם תגובות רגילות ואף לא כולל אפשרות להציג קאפצ'ה במידה והתגובה חשודה…

כתוצאה מיכך לא מעט אנשים נאלצו לסבול מכך ששמתי לב לתגובה שלהם באיחור רב, לפעמים אחרי כמה ימם, עד ששמתי לב שקיבלתי על כך הודעה.

עכשיו שנכנסתי להגדרות של הבלוג מסתבר שבעצם יש אפשרות שאומרת "תגובות של מגיבים חדשים חייבות לעבור את אישור ההנהלה".

מסתבר שבעצם אין מנגנון זיהוי ספאם בוורדפרס…

הורדתי את הסימון של התיבה הזאת וגם הגדרתי את אקיזמט שיטפל בספאם.

עכשיו חבל שאין עוד אפשרויות באקזימט כאשר תגובה מזוהה כספאם כמו להציג קאפצ'ה וכו…

מצטער על עוגמת הנפש שגרמתי עד עכשיו….

לפני כמה ימים רואיינתי ע"י סטודנט לסוציולולוגיה לסמינר שהוא עוסק בקשר בין קוד פתוח לקהילה, אני לא זוכר את ההסברים שהעברתי לו למה שמשתמש פשוט ירצה להעדיף להשתמש בתוכנה חופשית אולם אח"כ שדיברתי עם ידידה שלי בנושא מצאתי עוד דרך להסביר: בגדים!

לא תרצו שחברה מסוימת תקבע איזו חולצה תלבשו ומתי היא תחליט להוציא גזרות חדשות‬, ‫אתן יכולור לבחור איזו חולצה ללבוש ובנוסף לכך גם אם אין לכן כל ידע בתפירה או סריגה, ‫עדיין אתן יכולות ללכת לתופר שיעשה לכן שינויים אם אתן מעוניינות ‫ואף יש חנויות שיעשו לכן חולצות בהתאמה אישית בהדפסה עליהן. אתן לא צריכות לדעת איך זה עובד, אבל יש לכן הרבה יותר חופש.

‫בתור משתמשות לא טכנולוגית, אתן יכולות לבקש ממישהו שיעשה לכן שפצור,לדווח על הצעות או באגים לקהילה ומישהו אחר יכול לעשות לך, בלי קשר לרצון החברה.

החלק העצוב הוא שהיא משתמשת טכנולוגית…

פוסט זה נכתב בעקבות עוד יציאה של חבר שלי שאני משתמש בלינוקס רק כדי לא לשלם 200$ על רשיון לוינדוס, למרות שהשיחה התחילה שסיפרתי לו שאני מעוניין לקנות פלאפון, שממש לא משתלם כלכלית, ועם עוד הרבה יותר בעיות מהנוקיה הישן מאוד שלי, רק ובעיקר בגלל שהוא חופשי.
זה לא שיחה ראשונה איתו, ובעצם השתדלתי לא להגיע לשיחה הזאת, אחת מני רבות בכמה שנים האחרונות.

למה שאנשים "רגילים" צריכים להתעניין בחופש?

ישנם הרבה טענות על כך שמשתמשים רגילים לא מעניין החופש של התוכנה, הם רק רוצים שהמוצרים שלהם יעבדו בצורה שהם מכירים אותם.
אומנם טענה זו נכונה בבסיסה, אולם שגויה בדרך מחשבתה. זה לא מכיוון שאנשים לא מעוניינים שהמוצרים שהם משתמשים יעבדו כמו שהם רוצים, אלא שהם לא מכירים ומעריכים טוב את החופש הזה, ודווקא בגלל זה צריך לחנך אותם.

למה צריך לחנך אנשים?

אין אף חופש שהוא באמת מובן מאילו, ניקח לדוגמה את הדמוקרטיה (לא בדיוק סוג של חופש, אבל סוג של משטר שנותן יותר חופש משיטות אחרות), ואת החופש מעבדות.

לרוב האנשים חופשים אילו הם כמעט מובן מאליהם, כי הם חיים בסביבה כזו וגם למדו לא מעט על כך במערכת החינוך והסביבה. האם ניתן להפסיק את החינוך הזה? לא כי זה באמת לא מובן מאליו, ועובדה שעדיין אנשים "שוכחים" זאת. מצד אחד תופעות ידועות כמו זנות וניצול עובדים זרים, ומצד שני, הצעות עבודה שמחפשות אנשים כ"שותפים".
כמו כן גם נתקלתי בחברות מחשבים שמחפשים בני נוער כדי שיעבדו להם בחינם כי הם אוהבים להתעסק במחשב ו"כדי" שיהיה להם ניסיון. אומנם לא מכריחים אותם לעבוד שם, אבל גם זו סוג של עבדות.

מהפכות לא קורות בקלות, ולהרבה אנשים קשה לקבל אותם, ועצוב יותר שבמקרים מסוימים דור שלם צריך להתחלף על מנת שמהפכות יקרו. גם אנשים אינטליגנטים בעלי יכולות חשיבה וניתוח טובה נופלים בקטגוריה זאת, היו תאוריות במדע שנאלצו לחכות כדי שסגל אקדמי מסוים ימות כדי שיהיה להם מקום להתפתח.

וכמו שהחברה כיום נלחמת ומגנה בעבדות, גזענות, וכאלה שפעולם נגד הדמוקרטיה, כך היא צריכה לשאוף להילחם נגד התוכנה הקניינית. וכמו שכיום עדיין יש תופעות עצובות כאלה, גם בעתיד הקרוב והרחוק תהייה תוכנה קניינית, עדיין נלחם נגדה, ועדיין נצטרך לדאוג לחינוך, אם כי זה יהיה יותר מובן כמו נושאים אלה כיום.

מטעמי חיסכון בזמן, אני אדחה כתיבת נושאים אחרים לפוסטים אחרים כמו למה בעצם טוב תוכנה חופשית למשתמש, מודולים כלכליים וכו.

תוכנה/חומרה חופשית, רעיונותיה, והאידאולוגיה שלה צריכות להיעבר כמה שיותר, וכמה שנכתוב, וניצור עליהם ככה יותר סיכוי שאנשים ימצאו לפחות אחד מהם שיציג את הדברים בדרך שהם יבינו..

אני מזמין את כל קהילת התוכנה ההחופשית לכתוב על כך כמו שהם היו רוצים לראות את המידע מוצג, ואף יותר טוב אם יציגו את המידע בדרכים אחרות, כמו מצגות וכו'…
ומי שכבר עשה פעם מוזמן לצרף לינק בתגובות, כך שיהיה יותר נגישות לך המידע.

KDE 4 סבלה ביקורת רב עם השחרור שלה, ואפילו לינוס טרובלדס נטש בגללה את KDE ועבר לגנום. גם אני כך חשבתי בהתחלה עד שבשלב מסוים שדרגתי לגרסת הפיתוח של KDE 4.2 שהייתה מספיק שמישה עבורי כדי לנטוש את גנום.

לצערי הייתי עסוק בזמן האחרון בענייני חיפושי דירה, ולא הספקתי לארגן מסיבה שחרור ראויה בשבילה, צריך קצת אומץ לעשות מהלכים כואבים כמו השכתוב של KDE בגרסה הרביעית שלו.

בתור מתכנת, רציתי תמיד להיכנס לתוך התכנות של לינוקס (כמערכת לא הקרנל), אולם הגישה שלי לא הייתה נכונה, ניסיתי להיכנס בגדול ולא בקטן. היו לי רעיונות לעשות כל מיני פרוייקטים או פלאגאינים, אולם מכולם ירדתי עוד בשלב הההתחלה שניסיתי להבין מה דרוש כדי לעשות, צריך להכיר הרבה דברים ולהבין איך עושים דברים.

השתמשתי הרבה בK/WORDQUIZ לצורך תרגול אוצר מילים, אולם כבר שנים הפריע לי בגרסת הלינוקס/KDE במבחנים האמריקאים הקיצורים 1-3 לא עבדו (לאחרונה התברר לי שהם עובדים עם לחיצה על ALT), אולם לא דיווחתי באג כי תמיד רציתי לתקן בעצמי, אולם גם אז הכיוון שלי היה הפוך, ניסיתי לברר איך עובדים עם אירועי מקלדת בQT.

המהפך במחשבה הגיעה בסוף שבוע שלפני שבועיים שבו חליתי בשפעת ומשום מה החלטתי שהגיע הזמן לפתור את הבאג ולראות מה עשו בפרליי שם הקיצורים עובדים, ומסתבר שכל התמיכה שהייתי צריך לעשות הסתכמה בשבע שורות קוד בלבד! אחרי שאף אחד לא הגיב לבאג תוך זמן סביר (לסבלנות הקצרה שלי), שלומי פיש הציע לי להתחבר לIRC, ושם הציעו לי לעשות בדרך אחרת לגמרי כקיצורים שאפשר לשנות אותם. אחרי זה המשכתי גם לתקן כמה באגים בפרליי ואז עברתי להסתכל בקוד של עוד פרוייקטים בחבילה של KDEEDU, ואז הספקתי לתקן כמה באגים בkbruch שחלקם גם נכנסו ל4.2 ובסופו של דבר גם קיבלתי חשבון SVN שאוכל לשלוח קוד ישירות לקוד של KDE. (חבל שהיה לי רק שבוע מחלה )

הידע שלי בC++ הוא דיי נמוך, אני יודע יחסית טוב את התחביר הבסיסי של C, וחלקים מהתחביר של C++ ומעט מאוד מהספריות שלהם, אולם בכל זאת שנכנסתי לקוד קיים ומקריאת קוד יכולתי להסתדר דיי טוב וללמוד הרבה. זו נראת דרך ממש טובה להיכנס לעולם התכנות כי אפשר לעשות המון ולדעת מעט תכנות, וכנראה יהיה על כך פוסט עתידי בהמשך. ככה שכשארצה לעשות תכנות רציני יותר או אפילו אפליקציה משלי, יהיה לי הרבה יותר פשוט מאשר הייתי פונה בדרך הקודמת…

חבל שאני לא יכול לעבוד בKDE ולהרוויח כסף מדברים שאני אוהב

אז מזל טוב לKDE, ושדרוג נעים.

איזו דרך להתחיל את השנה החדשה.

אני מקווה שכולם ישכחו את הפוסט על המטרות של שנה שעברה.

במקום זאת הגעתי לתחתית חדשה, שנה חדשה עבודה חדשה ובלי דירה…

חיפושי דירות הם עסק שיכול להיות מתסכל אבל מחוסר ברירה חייבים להמשיך לחפש.

מצד שני הם מראים לי שבעצם יכולתי להשיג הרבה דברים בחיים אם הייתי אובססיבי להשיג אותם כמו שאני מחפש דירה. אומנם זה היה יחסית ידוע לי, אולם צריך מקרים כאלה כדי לתת מוטיבציה לפעולות הבאות. (כמו שתמיד שבוע לפני האספה השנתית של עמותת מקור שאני פתאום צובר כוחות עשייה ואומר שמעכשיו אני יעשה דברים וכו')

בפוסט הקודם העלתי אפשרות לעשות אירוע לחומרה פתוחה ואני גם חושב שאפשר לעשות אירוע תוכנה שכולם מתכנסים ביחד ויוצרים תוכנה פתוחה (בדומה ליצירת התבנית בכנס וורדקאמפ).

אולי אני לא אאבד את המוטיבציה וארים עוד את אוגוסט פנגווין

הבעיה כמו בחיפוש הדירה, לא להפסיק או להוריד הילוך למרות שזה יכול לתסכל מאוד…

המטרה היחידה שלי לשנה הבאה שאני לא אגיע לשיא נמוך יותר, מכאן אני יכול לעלות רק למעלה.

לאור רצון שלי להתקדם מבחינה טכנולוגית מצד אחד ולאור חוסר רצון שלי לקנות מוצרים חדשים בעלי תוכנה שתגביל אותי, ולאור התפתחויות בתחום החומרה הפתוחה כמו אופן מוקו, חשבתי למה שלא נעודד פעילות של קידום חומרה חופשית.

למשל אפשר לקחת קיט של חומרה פתוחה מסוימת, למשל הנגן הזה שהייתי קונה אם היה ניתן:
http://www.positron.org/projects/juicebox/

ולעשות יום/כנס באיזה חברה/מקום בעל ציוד מעבדה מתאים, ההרשמה תעשה הרבה לפני הכנס לצורך קנית הרכיבים, והזמנת רכיבים מיוחדים, כמו המעגלים המודפסים עצמם (בלי הרכיבים)

מה שיאיץ את בנית הערכה.. ובנוסף אפשר שיהיה חדר של מתקדמים (או מפגש דיון לפני לדרכים לשפר את הרכיב וכך לעזור לו להשתפר בגרסאות הבאות).

הרמה שלי היא רק רמה של אלקטרוניקה של תיכון, ורצוי שיהיה מישהו מקצועי יותר שיוביל את זה.

אני בכיף ארשם לכנס כזה.

מי בעד? מי חובב אלקטרוניקה?