הבלוג של נדב ויניק

כשהפעלתי את המחשב שלי בבית, אובונטו 10.10, איך שעשיתי לוגין, הופיע פופאפ ענקי:

הכפתור של הupgrade קיבל את הפוקוס וכנראה בטעות לחצתי על האנטר והוא התחיל לשדרג, ביטלתי מהר את השדרוג לפני שהוא יספיק לעשות משהו.

אני לא מבין מה הלחץ של קנוניקל ללחוץ סכח את הגרסה החדשה של אובונטו, שהיא עדיין חדשה ומלאת באגים ובנוסף היא "שלב ביניים" של הטמעת הסביבה החדשה של אובונטו, יוניטי, שהופך אותה לגרסה הכי גרועה של אובונטו אי פעם!

זה אולי היה מתאים יותר לעשות מ11.04 ל11.10 שתיהיה יותר בשלה אבל עדיין, למה האגרסיביות הזו?

למדו ממיקרוסופט לדחוף בכח עדכונים (ובמיוחד כלי בדיקת חוקיות שעושה בעיות גם לרישיונות חוקיים?)

אני שוקל לעבור לאופן סוזה, לאור התפתחותה היפה. וגם ממליץ לעבור לKDE

כאשר יצאה KDE 4 היא היתה לוקה בהרבה בעיות שימושיות מכיוון שעברה שכתוב רציני. במהלך השנים יצאו גרסאות עדכון שהוסיפו יכולות נחוצות וצברו בעיות יציבות חדשות. לחבר שלי התקנתי את KDE מגרסת הפיתוח של 4.6 כדי שיהיה לו סביבה יותר שימושית, אולם בדיעבד זו היתה טעות שכן היו לו הרבה קריסות.

לפני כשבועיים שלושה, עברתי שוב לKDE והפעם לגרסה היציבה הנוכחית 4.6.2 שבעצם אומרת שהיא כבר שתי גרסאות תקינוי באגים ויציבות משחרור הגרסה היציבה של 4.6 ונהניתי מכל רגעע. היציבות של המערכת גבוהה מאוד, לא נתקלתי בבעיות שימושיות שמפריעות לי.

לסיכום המערכת עברה אולי חבלי לידה קשים, אבל עכשיו היא באמת ראויה לבדיקה מחודשת (במיוחד לאור ההידרדרות של גנום 3/יוניטי) כיום.

דרופל 7 סוף סוף שוחררה ואתמול חגגנו מסיבה לכבודה. במסיבה חולקו פליירים לדרופל 7 עם כל מיני נקודות תמוהות במה חדש בדרופל 7:

שיפורי ביצועים ותמיכה בNOSQL

הורדתי את דרופל 7 בציפייה לאפשרות החדשה ואז למרבה ההפתעה בשלב הדטה בייס היה רק אפשרות לmysql.
חיפשתי בגוגל לגבי "התכונה החדשה" ומצאתי שזה מאופשר ע"י מודולים חיצוניים. אבל שנכנסתי אליהם אז:

• לMongoDB יש תוסף אולם הוא מוגדר כאלפה.
• לCassandra יש תוסף אבל אין לו גרסה לדרופל 7.

תמיכה בבסיסי נתונים חדשים

אכן, בהחלט נוספה תמיכה במסדי נתונים חדשים. בשלב הדטה בייס מצוין שאפשר להשתמש בMariaDB שהיא בעצם פיצול של MySQL ולכן תואמת אליו.

ועכשיו – גם על שרתי חלונות

זו מערכת שכתובה בPHP שהוא קרוס פלטפורם. דרופל גם בגרסאות קודמות עבד על וינדוס.

אז מה כן חדש?

מקווה לגלות בקרוב.

לאחרונה אורקל שחררה לראשונה גרסה סגורה של אופן אופיס 3.3 בתשלום בשם אורקל "אופן" אופיס בעוד שהגרסה הפתוחה, אופן אופיס עדיין בגרסת RC.
האם אורקל נוטשת את הגרסה הסגורה של אופן אופיס? וגם אם לא, אז בהתחשב שיש גרסה סגורה, אז בהכרח יהיו פחות פיצ'רים בגרסה הפתוחה.

סאן חייבה את כל מי שתרם קוד לאופן אופיס, להעביר את הזכויות על הקוד אליה, זה מנע מאנשים לתרום, וכפי שרואים התרחיש הגרוע כנראה קרה. אורקל רשאית לסגור את הקוד שכן כל הזכויות שלה. מה שמעלה את הנקודה שקוד פתוח לא יכול להסתכם רק ברשיון, אלא גם בקהילה ומדיניות.

פרוייקטים פתוחים "אמיתיים" לא יוכלו להיסגר בצורה כזו שכן הזכויות יוצרים נמצאים אצל הרבה חברות ואנשים ואינם מתבססים על גרסאות קנינייות לגרסאות הפתוחות (מה שמעלה תהיות על מידת האיכות של הגרסה הפתוחה של QT)

נראה שטוב שנוצר הפורק של ליבר אופיס, או לחילופין הוא מה שהאיץ את אורקל לנטוש את אופן אופיס הפתוח.

מקווה שלא יהיה עתיד עצוב כזה גם לנובל.

לקהילה ישנם הרבה יתרונות. היא מאפשרת לחזק את הקשרים, לתת הערכה בקהילה, תעזור לכם למצוא עבודה וכו'. תארו לכם שאתם עונים על שאלה של הבוס לעתיד שלכם?

יתרונות להשתתף בפורמים ובIRC:

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה ששאלתם שאלה:

• לימוד מפתרון בעיות של אחרים בצורה מענינת יותר
• ריבוי שאלות מאפשר בחירה בשאלה המענינת ביותר לאותו עוזר.
• אנשים מקדישים חלק מזמנם לתמיכה בפורמים, כך שם תופיע להם שאלה מענינת הם ישמחו לענות עליה כי ירגישו שניצלו את הזמן טוב יותר.
• מאפשר לחזק אנשים בתוך הקהילה, אם בזכות זה שענו על השאלה שלך אז הם ניהיים מוכרים יותר.
• מקדם את עצמיכם בתוך הקהילה, מראה שהתמודדתם עם בעיות ואת מורכבותם ומראה את יכולתכם.
• מאפשר לשתף ידע יותר טוב, אם עוד אנשים יתקלו בבעיה, וגם תיעוד לעצמיכם שתתקלו בבעיה בעתיד וכך תחסכו זמן לכולנו.

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה שעניתם על שאלה:

• הכרה בתוך הקהילה
• לימוד דברים מבעיות של אחרים גם שהסביבה שלכם מוגבלת או שונה ביחס אליהם.
• מענה של תשובות טובות או על שאלות מורכבות נותן הערכה בקהילה וכך מאפשר להשיג קשרים טובים יותר.

יתרונות להעביר הרצאה

• חשיפה אישית מול אנשים.
• חשיפה אישית מול שאלות של אנשים מה שמעלה את הערכתכם שעניתם טוב.

לסיכום:

לקהילה יש יתרונות רבים לכל אורך דרככם לכן, אין מה לפחד ממנה ויש יתרונות רבים בהשתתפות בה.

המקור מצליחה בעיקר בארגון אוגוסט פינגווין ופעילויות מול הממשלה, אולם כשהדבר מגיע לדברים אחרים העמותה די מדשדשת ואולי זה אומר שזה גם מגבלות יכולתה.

אז מה דעתכם על פתיחת עמותה חדשה שתתמקד בקידום מודעות אצל אנשים, ע"י אירועים קטנים והקמת דוכנים לציבור הרחב וככה לעשות קידום משמעותי  להפצת תוכנה חופשית להמונים.

כל חבר שיצטרף יקבל גם חומרי פרסום שיוכל לפרסם ולשווק, וגם תעזור לאנשים בעלי יוזמות קטנות לקדם דברים.

אוגוסט פינגווין מיועד יותר לפנים הקהילה, ובזירה העסקית  תוכנה חופשית מפותחת למדי, החלק  העיקרי שנשאר לקדם  זה תוכנה חופשית לשולחן העבודה ובאמת מודעות לחופש לקהל הרחב.

מניסיון גם במסיבת התקנה בירושלים וגם בדוכן בכנס אייקון, גם אנשים חדשים שלא שמעו על לינוקס לפני הצטרפו למקור , ואז אפשר להשתמש בכסף לעשות עוד אירועים ודוכנים וחומרי שיווק.

והמטרה שהיא תפעל כך בשיטתיות כמושכן כך המקור מצליחה להתמיד באוגוסט פינגווין למרות שהוועד שלה מתחלף תדיר.

ולכן העמותה תתן מענה לתחומים אחרים שהמקור לא  יכולה לספק שכן הן הם לא בתחום העיקרי של פעילותה.

softpedia, פרסמו צילומי מסך מההתקנה של אובונטו 10.10 ונראה שקנוניקל עשו עבודה ממש טובה ויפה.

במזל טוב, קנוניקל השכילו ועכשיו ברירת המחדל היא להתקין את לינוקס לצד וינדוס ולא למחוק את כל הארדיסק. עכשיו בחורות תמימות במסיבות התקנה  לא ימחקו את כל הארדיסק שלהם כי לא היה להם סבלנות למתקין שיסמן את האפשרות נכונה.

ההתקנה עכשיו חכמה יותר ובזמן שהוא עושה את הפעולות הארוכות כמו לחלק את המחיצות ולהעתיק את הקבצים, הוא מאפשר למשתמש להתקדם ולהמשיך לענות על שאלות ההתקנה.

והחיסרון והיתרון לאנשים לא אידואולוגים הוא שניתן לסמן בהתקנה שרוצים לקבל תוכנות קניניות

לסיכום, עכשיו באמת יהיה ניתן לחלק אובונטו לאנשים ולדעת שהם יעברו אותו בשלום.

היום בעבודה הבוס שלי בא אליי ואמר שהוא לא מכיר הרבה שמשתמשים בשולחן עבודה לינוקס, הוא לא ידע שיש ממשק עברי בלינוקס ועוד יותר שמשתמשים בממשק עברי, ואם אני לא סובל מיזה. עניתי שאין לי בעיה אנגלית ובטח שאני לא סבל מיזה, ולהפך בגלל שיחות כאילו אני עושה את זה.

אז לעשות דווקא זה לא המטרה שלי ולכן הסיבות המלאות הן:

- עברית יכולה להיות שמישה (והיא שמישה) לעבודה שוטפת, ואם יש בעייות צריך לדאוג לפתור כדי לשמור אותה שמישה. השפה אינה צריכה להשפיע על הפרודקטיביות.
- גיוון, יש נטייה לריכוזיות, ולא צריך לנטוש הכל לטובת דבר אחד ובמקרה זה לעבור לאנגלית, מחשבים זה לא עולם רק של אנגלית וטוב שכך.
- אנשים השקיעו שעות, ימים ושנים על איכות התרגומים ויש להוקיר אותם על כך.
- עברית היא שפה יפה, יש נטיה לאנשים לזנוח אותה לטובת שפות בין לאומיות (עקרון הריכוזיות). ישראל היא עדיין לא, וגם לא תיהיה עוד מדינה בארה"ב.
-שמירה על ראש פתוח, להתרגל בקלות לשינוים, פעם הממשק הוא מימין לשמאל וההפך.
-גיוון בעיניים, אני מחליף מידי פעם שפה, ממשק, תוכנות מעודפות וכו'
-אני דיי בטוח שברוסיה, צרפת ועוד מדינות, משתמשים בממשק של שפת המדינה. או במילים אחרות, שמאלנים נמאסתם

כדאי לקרוא גם את הפוסט של אילן שביט בנושא

לי אין בעיות מיוחדות שמציקות לי בממשק עברי.

עד לא מזמן ג'אווה סקריפט היתה שפה שולית שמיועדת לאתרי אנטרנט. לאחרונה התחילו להתאים את JavaScript לכתיבת אפליקציות למחשב בשילוב HTML. בגנום 3, אחד הממשקים הגרפים בלינוקס, לקחו אותה צעד אחד קדימה ועשו קישור בין כל הספריות של גנום וGTK לJava Script ובעצם פיתחו טכנולוגיה שתאפשר לעשות בינדינג דינמי וכך ליצור אפילו בינדיג לעוד שפות בקלות. אולם הם לא הפסיקו בכך וכתבו את כל הממשק המשתמש של Gnome 3 בjavascript בשם Gnome-Shell מה שמאפשר גם למשתמשים לראות את הקוד בקלות, וכך גם להאיץ את קצב הפיתוח, כמו גם לתקן באגים ביתר קלות שכן שגיאות כוללות את קטעי הקוד בעצמם. גנום 3 ישוחרר רק בספטמר אולם כבר עכשיו, הוא מאוד יציב ושימושי (עובד עליו בעיקר בבית ובעבודה), מושקע היטב בעזרת אופן GL, והAPI לפיתוח נוח מאוד.

Uploaded with ImageShack.us

לשם כך נוצר seed שהוא מפרש לג'אווה סקריפט ובאתר שלו ישנם מלא דוגמאות להשתמש בJS עם GTK.
יצרתי גם מחשבון קטן וטפשי לשם התנסות, בהמשך אעשה דברים מורכבים יותר.

יתרונות של שפה דינמית על סטטית

התחביר של שפה דינמית כדוגמת ג'אווה סקריפט גמיש מאוד ולא דורש קימפול אלא רק הרצה, ולכאורה פחות בטוח מקימפול סטטי שבודק בקמפול סוגי משתנים וכדומה. אולם מכיוון שכל משתמש בעולם יראה את הקוד, אם זה מפלט השגיאות ואם זה מתוך סקרנות, הפערים יצטמצמו מהר, וכך ניתן להשיג פיתוח מהיר מאוד ואיכותי.

לכן, בניגוד לאלעד, אני בהחלט אוהב אותו.

בתחילת השבוע הוצג בלינמגזין פוסט על שפת processing שניתן לתכנת איתה דברים גרפים בקלות. היום התקנתי אותה ויצרתי בה שעון אנלוגי פשוט:

void setup(){
  size(640, 360, P3D);
  noStroke();
}

void draw(){
  int s = second();
  int m = minute();
  int h = hour();
  int r = 150;
  int x0 =150;
  int y0 =150;
  background(0);
  lights();
  arc(x0,y0,r, r,0, 2*PI);
  stroke(100);
  line(x0, y0, (r-100)*cos(s*2*PI/60-PI/2)+x0, (r-100)*sin(s*2*PI/60-PI/2)+y0);
  line(x0, y0, (r-115)*cos((m*60+s)*2*PI/3600-PI/2)+x0, (r-115)*sin((m*60+s)*2*PI/3600-PI/2)+y0);
  line(x0, y0, (r-120)*cos((h*3600+m*60+s)*2*PI/(3600*12)-PI/2)+x0, (r-120)*sin((h*3600+m*60+s)*2*PI/(3600*12)-PI/2)+y0);
}

Uploaded with ImageShack.us