דרופל 7 סוף סוף שוחררה ואתמול חגגנו מסיבה לכבודה. במסיבה חולקו פליירים לדרופל 7 עם כל מיני נקודות תמוהות במה חדש בדרופל 7:

שיפורי ביצועים ותמיכה בNOSQL

הורדתי את דרופל 7 בציפייה לאפשרות החדשה ואז למרבה ההפתעה בשלב הדטה בייס היה רק אפשרות לmysql.
חיפשתי בגוגל לגבי "התכונה החדשה" ומצאתי שזה מאופשר ע"י מודולים חיצוניים. אבל שנכנסתי אליהם אז:

תמיכה בבסיסי נתונים חדשים

אכן, בהחלט נוספה תמיכה במסדי נתונים חדשים. בשלב הדטה בייס מצוין שאפשר להשתמש בMariaDB שהיא בעצם פיצול של MySQL ולכן תואמת אליו.

ועכשיו – גם על שרתי חלונות

זו מערכת שכתובה בPHP שהוא קרוס פלטפורם. דרופל גם בגרסאות קודמות עבד על וינדוס.

אז מה כן חדש?

מקווה לגלות בקרוב.


לאחרונה אורקל שחררה לראשונה גרסה סגורה של אופן אופיס 3.3 בתשלום בשם אורקל "אופן" אופיס בעוד שהגרסה הפתוחה, אופן אופיס עדיין בגרסת RC.
האם אורקל נוטשת את הגרסה הסגורה של אופן אופיס? וגם אם לא, אז בהתחשב שיש גרסה סגורה, אז בהכרח יהיו פחות פיצ'רים בגרסה הפתוחה.

סאן חייבה את כל מי שתרם קוד לאופן אופיס, להעביר את הזכויות על הקוד אליה, זה מנע מאנשים לתרום, וכפי שרואים התרחיש הגרוע כנראה קרה. אורקל רשאית לסגור את הקוד שכן כל הזכויות שלה. מה שמעלה את הנקודה שקוד פתוח לא יכול להסתכם רק ברשיון, אלא גם בקהילה ומדיניות.

פרוייקטים פתוחים "אמיתיים" לא יוכלו להיסגר בצורה כזו שכן הזכויות יוצרים נמצאים אצל הרבה חברות ואנשים ואינם מתבססים על גרסאות קנינייות לגרסאות הפתוחות (מה שמעלה תהיות על מידת האיכות של הגרסה הפתוחה של QT)

נראה שטוב שנוצר הפורק של ליבר אופיס, או לחילופין הוא מה שהאיץ את אורקל לנטוש את אופן אופיס הפתוח.

מקווה שלא יהיה עתיד עצוב כזה גם לנובל.


דצמבר 15th, 2010מבוא לקהילה

לקהילה ישנם הרבה יתרונות. היא מאפשרת לחזק את הקשרים, לתת הערכה בקהילה, תעזור לכם למצוא עבודה וכו'. תארו לכם שאתם עונים על שאלה של הבוס לעתיד שלכם?

יתרונות להשתתף בפורמים ובIRC:

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה ששאלתם שאלה:

  • לימוד מפתרון בעיות של אחרים בצורה מענינת יותר
  • ריבוי שאלות מאפשר בחירה בשאלה המענינת ביותר לאותו עוזר.
  • אנשים מקדישים חלק מזמנם לתמיכה בפורמים, כך שם תופיע להם שאלה מענינת הם ישמחו לענות עליה כי ירגישו שניצלו את הזמן טוב יותר.
  • מאפשר לחזק אנשים בתוך הקהילה, אם בזכות זה שענו על השאלה שלך אז הם ניהיים מוכרים יותר.
  • מקדם את עצמיכם בתוך הקהילה, מראה שהתמודדתם עם בעיות ואת מורכבותם ומראה את יכולתכם.
  • מאפשר לשתף ידע יותר טוב, אם עוד אנשים יתקלו בבעיה, וגם תיעוד לעצמיכם שתתקלו בבעיה בעתיד וכך תחסכו זמן לכולנו.

עזרה לאנשים אחרים מעצם זה שעניתם על שאלה:

  • הכרה בתוך הקהילה
  • לימוד דברים מבעיות של אחרים גם שהסביבה שלכם מוגבלת או שונה ביחס אליהם.
  • מענה של תשובות טובות או על שאלות מורכבות נותן הערכה בקהילה וכך מאפשר להשיג קשרים טובים יותר.

יתרונות להעביר הרצאה

  • חשיפה אישית מול אנשים.
  • חשיפה אישית מול שאלות של אנשים מה שמעלה את הערכתכם שעניתם טוב.

לסיכום:

לקהילה יש יתרונות רבים לכל אורך דרככם לכן, אין מה לפחד ממנה ויש יתרונות רבים בהשתתפות בה.


המקור מצליחה בעיקר בארגון אוגוסט פינגווין ופעילויות מול הממשלה, אולם כשהדבר מגיע לדברים אחרים העמותה די מדשדשת ואולי זה אומר שזה גם מגבלות יכולתה.

אז מה דעתכם על פתיחת עמותה חדשה שתתמקד בקידום מודעות אצל אנשים, ע"י אירועים קטנים והקמת דוכנים לציבור הרחב וככה לעשות קידום משמעותי  להפצת תוכנה חופשית להמונים.

כל חבר שיצטרף יקבל גם חומרי פרסום שיוכל לפרסם ולשווק, וגם תעזור לאנשים בעלי יוזמות קטנות לקדם דברים.

אוגוסט פינגווין מיועד יותר לפנים הקהילה, ובזירה העסקית  תוכנה חופשית מפותחת למדי, החלק  העיקרי שנשאר לקדם  זה תוכנה חופשית לשולחן העבודה ובאמת מודעות לחופש לקהל הרחב.

מניסיון גם במסיבת התקנה בירושלים וגם בדוכן בכנס אייקון, גם אנשים חדשים שלא שמעו על לינוקס לפני הצטרפו למקור , ואז אפשר להשתמש בכסף לעשות עוד אירועים ודוכנים וחומרי שיווק.

והמטרה שהיא תפעל כך בשיטתיות כמושכן כך המקור מצליחה להתמיד באוגוסט פינגווין למרות שהוועד שלה מתחלף תדיר.

ולכן העמותה תתן מענה לתחומים אחרים שהמקור לא  יכולה לספק שכן הן הם לא בתחום העיקרי של פעילותה.


softpedia, פרסמו צילומי מסך מההתקנה של אובונטו 10.10 ונראה שקנוניקל עשו עבודה ממש טובה ויפה.

במזל טוב, קנוניקל השכילו ועכשיו ברירת המחדל היא להתקין את לינוקס לצד וינדוס ולא למחוק את כל הארדיסק. עכשיו בחורות תמימות במסיבות התקנה  לא ימחקו את כל הארדיסק שלהם כי לא היה להם סבלנות למתקין שיסמן את האפשרות נכונה.

במזל טוב ברירת המחדל עכשיו היא להתקין את לינוקס לצד וינדוס

ההתקנה עכשיו חכמה יותר ובזמן שהוא עושה את הפעולות הארוכות כמו לחלק את המחיצות ולהעתיק את הקבצים, הוא מאפשר למשתמש להתקדם ולהמשיך לענות על שאלות ההתקנה.

והחיסרון והיתרון לאנשים לא אידואולוגים הוא שניתן לסמן בהתקנה שרוצים לקבל תוכנות קניניות

לסיכום, עכשיו באמת יהיה ניתן לחלק אובונטו לאנשים ולדעת שהם יעברו אותו בשלום.


היום בעבודה הבוס שלי בא אליי ואמר שהוא לא מכיר הרבה שמשתמשים בשולחן עבודה לינוקס, הוא לא ידע שיש ממשק עברי בלינוקס ועוד יותר שמשתמשים בממשק עברי, ואם אני לא סובל מיזה. עניתי שאין לי בעיה אנגלית ובטח שאני לא סבל מיזה, ולהפך בגלל שיחות כאילו אני עושה את זה.

אז לעשות דווקא זה לא המטרה שלי ולכן הסיבות המלאות הן:

– עברית יכולה להיות שמישה (והיא שמישה) לעבודה שוטפת, ואם יש בעייות צריך לדאוג לפתור כדי לשמור אותה שמישה. השפה אינה צריכה להשפיע על הפרודקטיביות.
– גיוון, יש נטייה לריכוזיות, ולא צריך לנטוש הכל לטובת דבר אחד ובמקרה זה לעבור לאנגלית, מחשבים זה לא עולם רק של אנגלית וטוב שכך.
– אנשים השקיעו שעות, ימים ושנים על איכות התרגומים ויש להוקיר אותם על כך.
– עברית היא שפה יפה, יש נטיה לאנשים לזנוח אותה לטובת שפות בין לאומיות (עקרון הריכוזיות). ישראל היא עדיין לא, וגם לא תיהיה עוד מדינה בארה"ב.
-שמירה על ראש פתוח, להתרגל בקלות לשינוים, פעם הממשק הוא מימין לשמאל וההפך.
-גיוון בעיניים, אני מחליף מידי פעם שפה, ממשק, תוכנות מעודפות וכו'
-אני דיי בטוח שברוסיה, צרפת ועוד מדינות, משתמשים בממשק של שפת המדינה. או במילים אחרות, שמאלנים נמאסתם 😛

כדאי לקרוא גם את הפוסט של אילן שביט בנושא

לי אין בעיות מיוחדות שמציקות לי בממשק עברי.


עד לא מזמן ג'אווה סקריפט היתה שפה שולית שמיועדת לאתרי אנטרנט. לאחרונה התחילו להתאים את JavaScript לכתיבת אפליקציות למחשב בשילוב HTML. בגנום 3, אחד הממשקים הגרפים בלינוקס, לקחו אותה צעד אחד קדימה ועשו קישור בין כל הספריות של גנום וGTK לJava Script ובעצם פיתחו טכנולוגיה שתאפשר לעשות בינדינג דינמי וכך ליצור אפילו בינדיג לעוד שפות בקלות. אולם הם לא הפסיקו בכך וכתבו את כל הממשק המשתמש של Gnome 3 בjavascript בשם Gnome-Shell מה שמאפשר גם למשתמשים לראות את הקוד בקלות, וכך גם להאיץ את קצב הפיתוח, כמו גם לתקן באגים ביתר קלות שכן שגיאות כוללות את קטעי הקוד בעצמם. גנום 3 ישוחרר רק בספטמר אולם כבר עכשיו, הוא מאוד יציב ושימושי (עובד עליו בעיקר בבית ובעבודה), מושקע היטב בעזרת אופן GL, והAPI לפיתוח נוח מאוד.

Uploaded with ImageShack.us

לשם כך נוצר seed שהוא מפרש לג'אווה סקריפט ובאתר שלו ישנם מלא דוגמאות להשתמש בJS עם GTK.
יצרתי גם מחשבון קטן וטפשי לשם התנסות, בהמשך אעשה דברים מורכבים יותר.

יתרונות של שפה דינמית על סטטית

התחביר של שפה דינמית כדוגמת ג'אווה סקריפט גמיש מאוד ולא דורש קימפול אלא רק הרצה, ולכאורה פחות בטוח מקימפול סטטי שבודק בקמפול סוגי משתנים וכדומה. אולם מכיוון שכל משתמש בעולם יראה את הקוד, אם זה מפלט השגיאות ואם זה מתוך סקרנות, הפערים יצטמצמו מהר, וכך ניתן להשיג פיתוח מהיר מאוד ואיכותי.

לכן, בניגוד לאלעד, אני בהחלט אוהב אותו.


בתחילת השבוע הוצג בלינמגזין פוסט על שפת processing שניתן לתכנת איתה דברים גרפים בקלות. היום התקנתי אותה ויצרתי בה שעון אנלוגי פשוט:

void setup(){
  size(640, 360, P3D);
  noStroke();
}

void draw(){
  int s = second();
  int m = minute();
  int h = hour();
  int r = 150;
  int x0 =150;
  int y0 =150;
  background(0);
  lights();
  arc(x0,y0,r, r,0, 2*PI);
  stroke(100);
  line(x0, y0, (r-100)*cos(s*2*PI/60-PI/2)+x0, (r-100)*sin(s*2*PI/60-PI/2)+y0);
  line(x0, y0, (r-115)*cos((m*60+s)*2*PI/3600-PI/2)+x0, (r-115)*sin((m*60+s)*2*PI/3600-PI/2)+y0);
  line(x0, y0, (r-120)*cos((h*3600+m*60+s)*2*PI/(3600*12)-PI/2)+x0, (r-120)*sin((h*3600+m*60+s)*2*PI/(3600*12)-PI/2)+y0);
}

Uploaded with ImageShack.us


לאחרונה תחומי העניין שלי בקידומם התרחבו מתחום התוכנה החופשית לאקדמיה חופשית שעל שניהם אציג מחשבות שלי לעשות בכיוון כאן.

בתור אחד שחשוב לו החופש שלו לגבי מוצריו, אני גם חושב איך לעזור כדי שלי ולכן גם לאחרים יהיה יותר טוב, אומנם תרמתי קצת בדיווחי באגים שבזכותי חלקם תוקנו, ואף תיקני והוספתי פיצרים במספר תוכנות בKDEEDU שהסתכמו בחופשת מחלה אחת… ולאחרונה אני רוצה להיכנס קצת יותר לעומק, ומידי פעם אלמד ואעשה דברים אחרים.

יש לי מספר רעיונות לפרוייקטים שיהיו נחמדים שיהיו ויוכלו לשפר רבות לדוגמה: ככל שיקלו את קלות הפיתוח, כך יהיו יותר תוכנות, ולכן כדאי שיהיה תכנות ויזואלי…  qt designer מתקדם רבות (כמו כל QT וKDE) על פני גלייד ומאפשר לחבר אירועים/אותות של פקדים לסלוטים של אחרים, ובקלות יכולתי לעשות כפתור שמדליק ומכבה לחילופין לד. אפשר להרחיב את זה למשהו יותר פרקטי, אם היו פקדי מודולים שיהיה אפשר לשלוח להפ פרמטרים וכו'. ככה שבלי תכנות מסובף ורק עם עיצוב אפשר לעשות תוכנות ממש טובות. ואף יהיה יותר יעיל אם יהיה איזה אתר אנטרנט שהעורך יהיה מסונכרן איתו שיהיה אפשר לעלות אליו דברים ולקבל תוספות כמו פקדים נוספים וכו'…

העתיד נמצא בווב, אז אולי דווקא כדאי להשקיע שם, יש הרבה טכנולוגיות שצריך להשקיע מבחינת פיתוח בשביל לקדם כמו SVG, פרוייקטים פנימיים בפיירפוקס כמו jetpack שזו דוגמה מצוינת למה חשובה פשטות, עצם העובדה שהחלטתי לא ללמוד עד שאוכל ליצור פלאגין בשל בפיירפוקס בגלל מורכבות של XUL, לא אומרת שאני מתכנת גרוע… (לכל אילו שחושבים שהדרך צריכה להיות קשה כדי שלא יהיו מתכנתים עצלנים…)

גם יש לי רצון להיכנס לvala ולהרחיב אותה, בסה"כ היא פיתרון ממש טוב לכתוב קוד שירוץ טוב לעומת קלות פיתוח, וזה יכול לתת מענה מעניין לדוט נט.

התחלתי ללמוד (שוב) C יש כמעל אלף דפים בPDF של המדריך של libc ועוד כ70 דפים במדריך של gnuc אבל לא נורא, הכל עניין של זמן, ואם גישה כזו אין לי בעיה לפתוח פרוייקט הזוי שלא אציין אותו כאן עד שיהיה בו טיפה משהו.

ומתישהו, אולי…,

אוכל לישון.

ונמשיך לאקדמיה:

בפוסטים הקודמים כנראה לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב, אחרת הם לא היו מקבלים התנגדויות. אם נראה קהילה אקדמית מתפתחת כמו קהילה של תוכנה חופשית אפשר להתאים בקלות את המודל. וכדי להקל את יכולת ההסבר הלא יעילה שלי אציג דוגמה למשהו שיכול לקרוא בפועל.

נוסיף לויקיורסיטי, אפשרות להציע על אמינות של גרסה, וגם מדרג של אנשים בזכות האמינות וממדים אחרים כמו ניסיון בתחום ועוד וככה לאפשר לתת הערכות לאנשים על פי יכולתם ותרומתיהם… ואז ניתן לראות אילו אנשים עמודים בסטנדרטים מסוימים, כמו איכות ודיוק, והם כבר יכולים לבוא עם ידע נרחב בנושא מסוים, ומשם הם יכולים להגיע למקומות מוסדיים יותר כמו אוניברסיטאות ומכוני מחקר וכו'.

לחילופין, ואניברסיטאות יכולות לעשות מבחני הסמכה וכו' (אם כי אני יותר בעד הפסקה הקודמת, לא שיש לי בעיה להשיג ציונים)


הרעיון של תוכנה חופשית וקוד פתוח אמור להיות טוב יותר למשתמש. המשתמש לא תלוי בספק יחיד, ויכול לפנות לגורמים אחרים כדי שישפרו את המוצר. אולם מכיוון שאנחנו לא חיים באידאל שכל אחד עושה את מה שהוא אוהב ונאלץ לעבוד למחיתו, קוד פתוח נאלץ להיות כלכלי. לצערי חלק מהסיבות העיקריות להרוויח מקוד פתוח, הן דווקא אילו שהופכות אותו לסוג ב'.

  1. גרסה קניינית עם יותר פיצרים – סיבה זאת גורמת באופן ישיר לקוד הפתוח להיות נחות, שכן מראש הוא יהיה פחות טוב מהגרסה הסגורה. דוגמאות: Virtualbox, Wine/Crossover, QT, מספר הפצות לינוקס מסחריות שיוצרות גרסאות סגורות ובדוקות יותר.
  2. רישוי כפול למוצרים קנייניים – מכירת רישיונות להפצה סגורה – מה שמאפשר לחברות אחרות לפתח מוצרים ולא להחזיר לקהילה את התוספות שיצרו.
  3. תמיכה – מודל שלכאורה נראה ממש טוב לתוכנה, שכן אפשר לשחרר את הכל, אולם מצד שני מעודד חוסר נחות למשתמש. הרי ככל שמשתמש תלוי יותר בשירותי התמיכה, כך המוצר פחות רווחי.

פיתוח תוכנה הוא תהליך ארוך שגורם למתכנתים שהרי לא מרוויחים ישירות על הקוד לחשוב בצורה פרקטית יותר:

  1. ספריות בלבד – יש שלל ספריות כל פעולה אפשרית כולל של יישומים גרפיים ובד"כ הם גם ברישיון קוד פתוח שלא תוכנה חופשית מה שמקל על אחרים לעשות תוכנות קנייניות טובות לאותן ספריות.
  2. פקודות בלבד – הפרקטיקה המינימלית, הפתרון הכי מהיר לכתיבת תוכנה, ויותר קל לבדוק פרמטרים מאשר להכין ממשק גראפי מתאים כמו imagemagic, אומנם זה טוב שהם קיימים לצורך כתיבת תסריטים, אבל זה לא פתרון לגרום למשתמשים ללמוד מליון פקודות לכל תוכנה  על מנת לעבוד איתה…
  3. קבצי קונפיגורציה – בלי פקודות להגדרה, הדומה המוזרה שלי בעניין היא באפצ'י, יש פקודות להוריד או לעלות אתר, שזה בסה"כ יצירה ומחיקה של קישור סימבולי, אבל אין פקודה ליצירת אתר וירטואלי חדש…
  4. קיצורי מקשים, הממשק לא מושקע עד הסוף, צריך לדעת מלא קיצורים כדי להשתמש בתוכנה או לחילופן לחטט קשות בתפריטים כדי למצוא את אותה פעולה וגם זה לא בהכרח יהיה, דוגמה לכך היא בלנדר.

לעומת זאת, אם תעשו חיפוש לתוכנות קנייניות שיש ללינוקס, תמצאו תוכנה מעולה כמעט בכל תחום, ניהול אפצ'י, מיה לעומת בלנדר, vericad ועוד רבים וטובים.

איך לדעתכם קוד פתוח יפסיק להיות סוג ב'?

בהתחשב שבזמנים אילו מתרחשת סדרת ברוכים הבאים ללינוקס, אני מזמין את כולים לכתוב פוסטים על דעתכם לגבי תוכנה חופשית וקוד פתוח ואיך אתם רואים אותה…



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F השכרת מכשירי קשר בלוגטוב