נובמבר 28th, 2009אקדמיה וקוד פתוח

האקדמיה במצבה הנוכחית עובדת במתכונת לא הכי יעילה. הסטודנטים לומדים במשך כמה שנים חומר קיים במסגרת תואר ראשון, ומעטים מהם ממשיכים להמשך.

במקום זאת ניתן ללמד את אותם תכנים בצורה פרודוקטיבית יותר שתתרום קצת יותר לחברה. אני אציג מגמות שקורות היום, הרעיון שלי ואיך הוא יכול לעזור רבות לקוד הפתוח ולתרבות החופשית.

מגמות כיום

  • שימור עבודות – כאלו שייעלמו אחרי שסטודנט קיבל עליהם ציון. ליאור קפלן שהיה באקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009, כתב בין היתר על כתיבה לויקיפדיה בתור מטלה אקדמאית שהוצג בהרצאה של עופר איתן.
  • עבודה שיתופית – אפשרות של סטודנטים לעבוד על פרויקטים משלהם ולערוך את של אחרים (כמו ויקי)
    1. wikiversity – פרויקט של ארגון ויקימדיה שמוקדש למשאבי למידה, פרויקטים לימודיים ומחקר לכל הרמות מגן עד חוקרים מקצועיים באקדמיה על בסיס ויקי כמובן שכל אחד יוכל להצטרף.
    2. במספר אוניברסיטאות נעשה שימוש בויקי ללמידה שיתופית לדוגמה באוניברסיטת חיפה
  • פרויקטים תוכנה פתוחה באקדמיה – לא מעט אוניברסיטאות יוצרות, מתחזקות ונעזרות למחקריהם בפרויקטי תוכנה פתוחה שהציבור יכול להשתתף בהם, לדוגמה התוכנה Sphinx לזיהוי דיבור

אז איך אפשר לשפר את ה"בזבוז" באקדמיה?

במקום שיעורים פורמליים של חומר קבוע, הם יעבדו על פרויקטים ומחקרים כאשר המרצה דואג שהמטלות שקשורות לחומר של התואר וכך בסופו של דבר הסטודנטים ידעו את החומר שהיה מועבר בצורה פורמלית. הסטודנטים עקב כך יעבדו על מחקרים אמיתיים ואולי אף יגלו דברים חדשים, ופרויקטים על דברים קיימים.

למרצה יש רשימת תכנים שהוא צריך להעביר והוא צריך לשלב בצורה עקיפה בעבודתם. הציונים על סמך איכות עבודתם, הגשת מטלות וכו'.

ברוב האוניברסיטאות יש כמות רבה של סטודנטים לכל מרצה, אז אפשר לפתור את הבעיה שכולם יעבדו על משהו דומה, זה אומנם בזבוז מקומי, אבל עדין עדיף ברמה כללית. לחלופין, המתרגלים יעבדו ישירות עם קבוצת סטודנטים שהמרצה רק ינחה וידריך את המתרגלים וכו'

גם במחקרים הכי חדשים נדרש ידע "ישן" שנלמד כיום בתואר ראשון, ו"שחיה" באותו מחקר ניתן לשלב לימוד זה. המטרה כאן היא לא בהכרח שקבוצת סטודנטים לתואר ראשון יגיעו לתוצאות מחקר מדעי מתקדם וחדשני ואף הם לא חייבים להגיע לתוצאות שמישות בכלל, אולם עדיין יש להם פוטנציאל להגיע לכך ואף לעזור במעט

דוגמאות:

פרויקטי תוכנה וכך תרומה לקוד פתוח

כמו בכל התעשייה, גם בקוד פתוח יש תמיד עבודה על אותם דברים, אם זה מימוש בסביבות אחרות וכו', לכן ניתן ליישם את כל מדעי המחשב בעבודה על פרויקטי תוכנה, אם זה ניתוח ולמידת האלגוריתמים שם, מימוש חלקים בתוכנות אחרות שנדרשת חשיבה אלגוריתמית לממש אותם והרשימה ממשיכה.

כמו כן, אין כאן הגבלה למדעי המחשב, גם שאר חוגי המדעים יכולים להיכנס בקטגוריה זו, אפילו אם הם לא נדרשים ליכולות תכנות, למשל תיעוד צמחים ורשימת תנאים למצבים מסוימים שקשורים לצמח בתוכנה יעודית לכך וכו'…

ואם זה יהפוך לנפוץ באוניברסיטאות, אז בהחלט יהיה קידום משמעותי לאיכות והיקף השימוש בקוד הפתוח.

מקצועות דורשי מעבדות כמו מדעי החיים, כימיה וכו'

נעשה רדוקציה למדעי המחשב, במקום עבודה על פרויקטי מחשב, יהיו מעבדות, ולימוד שלא דורש מעבדה יוכל להתבצע בדומה למדעי הרוח והחברה דרך מחקרי משותפים של ויקי וכו'

אם כבר משתמשים בויקי לצורכי לימוד לקורסים הומנים, למה לו לעשות משהו דומה למדעים?

מחקרים פתוחים בדומה לקוד פתוח

המחקר יתועד באינטרנט, כלל הציבור שחושב שהוא יכול לתרום משהו, יכול לשלוח פאטץ. אם פרויקטי תוכנה גדולים יכולים להתמודד עם אפשרות של הצפה של פאטצים לא טובים מציבור לא מיומן, גם מחקרים פתוחים יכולים. זה יכול להועיל גם למחקרי פיזיקה לדוגמה שדורשים מתקנים מיוחדים שמספרם ספור בעולם ע"י כך שאנשים יכולים לעקוב על הממצאים, להציע ניסוים, לעבד את התוצאות וכו'

אם מישהו יודע על קיומם של מחקרים מדעיים מסוג זה, מוזמן לציין בתגובות (יכולת החיפוש שלי בגוגל לא עזרה כאן, וייתכן שיש בויקברסיטי, רק אני צריך לחפור יותר לעומק…)


נובמבר 4th, 2009צריך כינוי חדש

הכינוי שאני משתמש בו nadavvin, לא ממש בחרתי במיוחד. ספק האנטרנט הראשון של ההורים שלי בזמנו כשהייתי בחטיבה הגביל את היוזרים רק ל8 תווים וזו היתה ההצעה של המוקדנית.

הבעיה העיקרית בכינוי הוא שיש בו שתי אותיות v אחת ליד השניה שנראות כמו w שיוצר המון בלבול אצל אנשים, מה גם שצריך להסביר כל פעם שיש עוד v ולא חזרתי על אותה אות רק כדי מעקב.

לא מזמן בגלל מערכת טפשית באתר של יד 2, שנוצרו לי שתי חשבונות על אותו אימייל ושחזור ססמה נשלח רק לחשבון אחד מהם, התקשרתי כדי לשחזר ססמה ומוקדנית התעקשה שצריך להיות w ולא שתי v למרות שבאמת היה שני v.

כמו כן יש אתר כלשהוא בשם nadavin dot com שבכלל מוביל לכתובת אחרת.

לכן, הגיע הזמן לשנות כינוי, יש לכם הצעות?


בעבר היו ביקורות רבים על אובונטו: שהיא לא מחדשת שום דבר, ומתבססת על עבודותיהם של הפצות אחרות ובעיקר דביאן, וההפצות כמו סוזה ומנדריבה מלוטשות הרבה יותר. לפני כמה ימים שוחררה אובונטו 9.10, ציפיתי בעיקר להרבה בעיות בשביל משהו שיראה בערך אותו דבר, אז מסתבר שטעיתי…

אחרי ששדרגתי לקח שלוש שניות בלבד עד שהגעתי למסך הלוגין שממנו לוקח עוד שלוש שניות עד שהמערכת סיימה לטעון את הכל ולהיות מוכנה לשימוש. מסתבר שאת הפלא הזה אחראי פרוייקט בשם upstart שתפקידו לטעון שירותים במידת הצורך בלבד, ולכן אין צורך בהמתנה ארוכה שהמערכת תטען את כל מה שהיא מעריכה שצריך.

הפיתוח הגאוני הזה נעשה בידי לא אחרת מאשר קנוניקל, ואף הכניסה אותו לשימוש עוד ב2006 אולם לקח עד עכשיו זמן להסב את כל השירותים שיעבדו בשיטה החדשה. הפרוייקט התחיל ע"י Scott James Remnant, שהתחיל כמפתח בדביאן ונלקח ע"י  מרק שאטלוורת' והפך להיות אחד מחמשת האנשים בוועד הטכני של אובונטו.

מי אמר שאי אפשר להתקדם טוב רק מלעשות פרוייקט קוד פתוח בהתנדבות? והוא רק בן 29… (ולפי הבלוג שלו הוא "מוכרח" להצהיר בכל מקום שהוא גיי, אז נזכיר את העובדה גם כאן)

החלק היפה בקוד פתוח ותוכנה חופשית שפרוייקט שמישהו אחד עושה מחלחל למקומות אחרים, Upstart נלקח גם להפצת פדורה, ההפצה Maemo 5 של נוקיה לפלאפונים שלה ואפילו webOS של הפלאפון החכם של Palm Pre.

Upstart הוא לא החידוש היחיד, אם כי לדעתי הכי משמעותי. Karmic Koala בשמה גם כוללת מרכז תוכנות חדש ומהיר, עיצוב שבאמת עושה טוב לעיניים. כמו כן היא כוללת שירות אכסון על שרתיה לגיבויים בשם Ubuntu One, שהגישה אליו נעשית בקלות ע"י תיקיה מיוחדת שמקושרת אליו ומציגה ומנהלת את תוכנו.

נראה שבאמת יש מה לצפות מלינוקס ותוכנה חופשית, ומחזק את החשק להמשיך הלאה.


ספטמבר 23rd, 2009להוריד את המחקר לעם

תקציר

בעולמנו המתקדם, ידע ניתן להשגה בקלות רבה, ועקב כך גם יכולת הלמידה של האנשים כיום השתפרה בהתאם. האקדמיה עדיין פועלת במתכונת של לימודים מאלף עד תו ופחות מחשיבה את יכולתו של הפרט להשיג בעצמו מידע. אני מעוניין לשנות תפיסה זו ולאפשר מסלול נוסף לאנשים שרוצים לעזור למחקר ולאפשר להם להתקדם אחרי שהראו יכולות ולא כי למדו מספר מסוים של קורסים ובכך להפריד את תואר ראשון מתארים מתקדמים. כמו כן המבנה הנוכחי של האקדמיה מפסיד את יכולת החשיבה של התלמידים שכן המחקר מגיע בתארים מתקדמים ולכן המדע מפסיד הרבה "חוקרים קטנים" שילכו "סוף סוף" לעבודה בתחומם בחוץ.

מבוא

פעם כשאדם רצה ללמוד תכנים אקדמיים, דרכו הייתה בעיקר דרך אנשים או מוסדות ספציפיים, במיוחד שהפצת המידע הייתה הרבה יותר בעייתית ונשענה על ספרים ובמיוחד לפני המצאת הדפוס שאז הם הועתקו ידנית.

כיום עם המצאת האינטרנט והתקדמות התקשורת, המידע הפך קל מאוד להפצה, וכיום לכל אחד יש פוטנציאל להגיע בעצמו לכמות כמעט אינסופית אשר אלפי מונים מיכולתו לספוג, אולם עדיין האקדמיה עדיין אינה מנצלת את יכולתו של הפרט לקלוט בעצמו את המידע ומכירה ביכולתו לפתח את כישורי המחקר והלמידה שלו.

כבר כיום יש קהילות ענק של אנשים שהגיעו להישגים רבים לצורך עיסוקם ועניינים, דוגמאות בולטים מכך הם למשל קהילת הקוד הפתוח שאומנם חלקה המסוים עבר השכלה אקדמאית עדיין רבים אחרים הצליחו להשתלב בה, כמו כן רבים אחרים הגיעו בכוחות עצמם לניסיון וידע רב והשתלבו היטב בחוץ בלי שום למידה פורמלית, אולם אין זה אומר שבגלל זה הם יודעים פחות. אני יכול לקחת את עצמי כדוגמה שבהרבה מקומות היה לי יתרונות רבים על כאלה עם תארים מבחינת תנאים או עצם הקבלה לעבודה והעובדה שהם למדו באקדמיה לא אומרת שיש להם ידע באותו תחום ספציפי יותר ממני.

המבנה של האקדמיה כיום הוא "בזבזני" מבחינת פוטנציאל המחקר אשר מבוצע בעיקר בתארים מתקדמים ובעל חלק קטן מהתואר הראשון. במקום לתת לסטודנטים להיכנס למחקר משלב קטן, ללמוד אותם לחקור וכך לעלות את התקדמות המדע, הם גורמים להם ללמוד בצורה פסיבית בעיקר דברים קיימים במשך כמה שנים ובעלות לא פשוטה שתגרום לרובם לרצות לסיים ולעבוד בחוץ ובכך להפסיד יכולת מחשבתם לקידום מחקרים.

תואר ראשון לא צריך לשמש מסנן לזכות לעסוק במחקר ואף לא צריך לאסור זאת בכלל. תואר ראשון טוב למי שיכולת הלימוד העצמית שלו פחות טובה, והוא עדיין צריך מסגרת פורמלית, אבל למה למנוע ממי שכן מסוגל?

קורסים

קורסים הם דרך מלאכותית מידי לתחום מידע, מידע לא נעול לקורסים ולא בהכרח יש צורך לדעת בשביל להתעסק במשהו מסוים את כל החלק שהוחלט להגדיר בקורס, וייתכן שאותו דבר ידרוש חלקים מסוימים מתוך קורסים שונים ואף בכלל מעבר למה שאותה אוניברסיטה מציעה. ידע הוא לא תלוי בקורסים, זה רק דרך נוחה לחלק אותו, ואין סיבה לתלות יכולת לימודית במספר מסוים של קורסים.

לא באמת צריך את כל הקורסים בשביל תארים מתקדמים, הרי כבר כיום סטודנטים יכולים להמשיך לתחומים אחרים גם אם הם שונים לחלוטין לגמרי. לדוגמה ידידה שלי בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדמ"ח רצתה להמשיך לתואר שני בספרות, ולפחות בבר אילן היא נדרשה להשלים רק חצי תואר, באוניברסיטה הפתוחה הרבה פחות. אז מדוע לא לאפשר מראש ללמוד רק את החלק הזה? וכמו כן יש את התארים הדו חוגיים שמראש לומדים בכל חוג פחות תארים מאשר תואר בנושא אחד.

כמו כן איך אפשר להגדיר ידע שאותו אחד למד בעצמו? אין הרי איזה מדד שאומר שמה שבן אדם יודע שווה ערך לX קורסים. ולכן השיטה של לימוד פסיבי של קורסים כהוכחה יחידה אינה מוצדקת לימינו (ואולי גם בעבר)

ציונים

כמו כן המדד העיקרי של קורסים הוא ציוני מבחנים, מבחנים הם דרך נוחה לכמת ידע, אולם הם רחוקים מחסינות לבעיות כמו מצב הנבחן, לחץ וכדומה או העתקות, ומהצד השני אף לימוד לטווח קצר שיספיק לאותו מבחן ויעלם אחר כך.

לעומת זאת בעבודות וראיונות/הרצאות אישיות יותר קשה להיפגע מבעיות כאילו, למרות שזה עדיין לא מושלם כמו בעיות לחץ ועייפות, עדיין זה יותר מוגן, כמו לחץ שנובע ממספר תרגילים שיש לפתור בזמן נתון.

כמובן שאי אפשר לעשות ראיון אישי לכל אחד, ובדיקת עבודות ייחודיות של כל אחד לוקחת משמעותית יותר זמן, לא ניתן לעשות זאת לכולם, אבל אין זו סיבה למנוע מאפשרות זאת. ולתת אפשרות מיוחדת, למי שהצליח לעמוד באתגר משימתי מסוים, או הצליח להפגין ידע אישי מסוים.

לפני הרבה שנים קראתי על בית ספר בארה"ב שלא מחלק ציונים בכלל, ומקסימום המורה יכול לתת מכתב לא רשמי על הערכתו, וזה אפילו לא מנע מתלמידים שרצו להתקבל לאוניברסיטאות (אם כי זה דוגמה בעייתית כי בטח הם נדרשו לעבור את המקביל של הפסיכומטרי שלנו)

פתרונות אפשריים

מכיוון שלדעתי תואר ראשון אינו מסנן טוב למחקר, הנה כמה הצעות שיכולות להיות בנוסף:

  • תואר ראשון מחקרי שהוא מראש בנוי רק על סדנאות ולא על קורסים ומחקר, בדומה קצת למה שקורה בישיבות (אם כי לא הייתי בעצמי וזה בערך ממה שהבנתי)
  • לאפשר לסטודנטים מצטיינים בסדנאות של תואר ראשון לעבוד לסדנאות מחקר בהיקפים גדולים יותר שעל פיהם לאפשר להם להתקדם הלאה.
  • תחרויות, או מטלות שונות שדורשות עבודה עצמית והצגת יכולות לימוד שישמשו קרש קפיצה לאותם סדנאות בלי צורך להיות כפופים לאותם קורסים.
  • הצגה של הישג אישי, פרויקט שעשיתם לוועדה מיוחדת שתבחן אותו ותיתן אישורה לסטודנט חוקר

מה הלאה?

נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה כדי להגיע לאותם סדנאות, ובהמשך גם אשלח מכתבים לכל מיני מוסדות אקדמיים ואם יהיו הישגים מיוחדים אז יהיה יותר קל להשיג אולי אישורים מיוחדים להתקדמות.

מכיוון שאני כנראה לא גאון, אני לא צריך להוות דוגמה אישית שתלויה בהצלחתי. אתם גם מוזמנים להצטרף ולעזור.
לנסות להקים מן קבוצות למידה/מחקר ולנסות להגיע להישגים בדומה לישיבות (בהנחה שהם דוגמה מתאימה).

והכי חשוב צריך את תמיכתכם על מנת להשפיע. תכתבו על כך בבלוגים שלכם, תעזרו להקים קהילה ועוד

סיכום

תואר ראשון או פסיכומטרי אינם צריכים להיות מדדים יחידים להוכחת יכולת למידה, התקשורת התפתחה רבות, והעולם הפך לנאור יותר כאשר המידע נמצא במרחק לחיצה אחת. מתואר ראשון אפשר לעשות מסלול ישיר לתואר שלישי, באותה מידה צריך לעשות מסלול למחקר ישיר, לכאלה שיודעים ללמוד לבד ולא זקוקים ללמידה קלסית, ואף יכולים לדעת יותר. מידע הוא לא תחום בקורסים, אלא חופשי, ולכן כימותו לקורסים אינה צריכה להיות הדרך היחידה למדוד ידע ויכולת אישית. בשביל המחקר היכולת החשובה היא הלימוד העצמי ויכולת היצירה והשימוש באותו מידע, אין משמעות לכמה ידע צריך ללמוד לצורך השגת יכולות אילו, וזה אישי לכל אחד ואחת.

והכי חשוב, המדע יוכל להתקדם הרבה יותר מהר, אם אנשים יעשו מחקרים כדרך לימוד ולא רק לימוד פסיבי.


לעיתים נדירות אני נכנס לאתר של דיסטרווטץ, בעיקר בגלל שכבר מזמן אין לי כח להתעסק עם הפצות, ולרוץ אחר עדכונים. במקרה נכנסתי היום לשם וראיתי סקירה על מערכת הפעלה בגודל 5 מגה בלבד שכוללת ממשק גראפי! אומנם יש גרסאות רזות של לינוקס עם ממשק גרפי קטנות, אולם 5 מגה זה באמת שיא (DSL מגיעה אומנם עם 50 מגה, אולם מכילה הרבה יותר תוכנות, ושמישה הרבה יותר).

הסיבה ש Kolibrios קטנה כל כך ומהירה היא בגלל שהיא כתובה באסמבלר(תחת רשיון הGPL).ובאופן לא מפתיע היא פרוייקט רוסי, שידועים ביכולות האסמבליות שלהם (אם זה האקים לתוכנות, או כתיבת מערכות כאילו) ובאמת צריך להעריך אותם על כך. ישנה נטיה בקרב מתכנתים להשתמש בשפות כמה שיותר גבוהות כדי שיהיו להם חיים כמה שיותר קלים, כאשר מי שמשלם על כך הוא הלקוח. כמובן שלאסמבר החסרונות שלה שהיא תלויה בחומרה ספציפית, אבל עדיין יפה לראות פרוייקטים כאילו.

הורדתי את הISO שלה, והעלתי אותה בוירטואל בוקס, היא באמת עלתה תוך שניה:
kolibrios on virtualbox kolibrios on virtualbox full screen

הממשק מגיב מהר מאוד, ואפילו העכבר זז טיפה מהר יותר. תוכניות הופיע מיד ברגע שלחצתי עליהם, אונם הן פשוטות יחסית, אבל עדיין אותן תוכנות פשוטות שכתובות בשיטות וספריות מתקדמות, עולות יותר לאט. אין שום אפשרות להגדיל את גדלי החלונות וכנראה יש עוד הרבה דברים שלא ממשו שנמצאים בממשקים נורמלים.

חבל שאני לא יכול לשים אותה במוקו שלי 😛

נ.ב

התקנתי את וירטואל בוקס דרך כתיבת קישור לאפט בדפדפן רק שapt://virtualbox נותן את השגיאה:
The package virtualbox is virtual :S

כאשר ההקישור שעבד הוא apt://virtualbox-ose. מה הבעיה לאפשר התקנה של חבילות וירטואליות?


ארגון האינטרנט הישראלי מציע מידי שנה מימון לפרויקטים מבוססי קוד פתוח. תאריך אחרון להגשת הצעות יהיה בקרוב, ב15 לספטמבר. מי שעדיין לא החליט יש לי כמה רעיונות שאולי יהיה מישהו שיהיה מוכן לקחת אותם:

תחליף חופשי לרוזטה סטון

התוכנה משמשת גם כבודקת תחביר נכון של מסמכים שאתם כותבים, וגם מכילה מערכי שיעור ללמוד את אותה השפה. בתור אחד שכמות השגיאות התחביריות שלו באנגלית גבוהה מידי, ובתור אוהב חופש, אני אפילו מוכן לשלם על מאמרים שאני כותב כדי שישמשו מבחני בדיקה בשביל התכנה ובשביל האישור על תקינות השפה שלהם. בסה"כ עדיף (לי ולטובת האנושות לדעתי) לשלם על משהו חופשי מאשר קנייני.

ערכות עיצוב לוורדפרס מבוססות SVG

SVG הוא אחד הסטנדרטים החדשים בווב שמהווה מענה למוגבלויות בדפדפן שתוספים קנייניים מכסים אותו. כדי לעודד דפדפן מסוים לתמוך בו, ולעזור לפופולאריות, בלוגים הם דרך טובה להתחיל זאת. כמו כן התוסף שהצגתי מיקודם SVGWEB יאפשר חווית משתמש טובה גם בדפדפנים מנוונים.


תקני האנטרנט התפתחו רבות לאחרונה והציעו תחליף לכל מיני תוספים קניניים שבאו להשלים את חווית המשתמש בדפדפן.
החלקים החשובים מהם כוללים את SVG לגרפיקה וקטורית ואת תג הוידאו להצגת סרטונים בדפדפן. כל הדפדפנים העיקריים תומכים בהם למעט דפדפן אחד… כצפוי אקספלורר.

הבעיה העיקרית עם אקספלורר זה שהוא נפוץ מידי, ונדחף בצורה אגרסיבית למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר. לכן במקום להתחיל להספיד את הטכנולוגיה עד שיום אחד מאזן הדפדפנים ישתנה, או שמיקרוסופט יואילו בטובם לשדרג את הדפדפן, נשתמש בfallback שייתן תמיכה לדפדפנים בעיתיים

גוגל הוציאו פיתרון לSVG באמצעות ספריית ג'אווה סקריפט בשם svgweb שמשתמשת בפלש כדי לצייר ולהנפיש את הSVG. היא נראית מרשימה מאוד, ומתמודדת עם מגוון דוגמאות, ואפילו תומכת בוידאו, אולם שבדקתי את קוד הSVG של דוגמת הוידאו, הסרטונים היו סרטוני פלש, ולא סרטוני OGG כמו שתג הוידאו אמור להכיר.

בנוגע לתג הוידאו, יש fallback מבוסס אפלט ג'אווה שמנגן קבצי OGG אם הדפדפן לא תומך בשם cortado, מדריך מקיף בהקשר לשימוש בOGG ניתן למצוא בworking-with-theora

נ.ב

הייתי מכניס לכאן דוגמאות אם לא הייתי עייף…


התקשורת אוהבת להציג את הדברים הרעים, אולם זה לא אומר שהחברה רעה, כל אחד שבוחר לא לעשות מעשים רעים גורם לכך שיהיו יותר מעשים טובים. תקשורת טובה, צריכה להדגיש את החלקים הטובים ולעודד למעשים והציג דווקא את החלקים החיוביים. הבעיה כמובן, שאנשים מצביעים ברגליים לכיוון הצדדים המזעזעים, ובכך גם עוזרים לחיזוקם.

אף על פי כן, אין ממש תקשורת "חיובית" טובה, כך שאי אפשר לבחון עד כמה אנשים לא היו מעדיפים אותה. במקום להפעיל את הרגשות הקיצוניים בבני אדם, כמו לחץ וחרדה, יהיה קריאה לעשות, מה ניתן לעשות ומה הפעילים כבר עשו, ותוך כדי כך להציג את הבעיה.

זה נכון שיש המון אסונות בעולם, ניצול, רצח, תאונות דרכים שחיטות ועוד. בכל אילו התקשורת מתמקדת, כאילו זה הדבר היחידי וזה הרי לא מובן מאליו הצדדים החיובים שקורים. מבקרים את המשטרה שהיא לא מצליחה להתמודד עם הפשיעה, אבל לא מצליחים להסתכל על כל הפשיעה שהיא כן הצליחה למנוע. גם שמעתי פעם ממישהו שגוף האדם חלש למחלות, רק שאותו אחד שוכח שאנחנו מוקפים בכמויות עצומות של חיידקים, והגוף מתמודד איתם בהצלחה כל שניה.

אנשים משקיעים מלא זמן בהדעזעות מאירועים, מקריאת אסונות. לא חבל על הבריאות? לא רק שהאויבים מסביב מלחיצים אותנו, אז גם התקשורת מגבירה ומכניסה אותנו לחרדה? ואחרי זה מתפלאים שהחברה התדרדרה?

במקום להתלונן שמפלים את ילדי העובדים הזרים, למה שלא תעזרו להם, תתנדבו בגנים שלהם ואם אין לכם זמן תשלחו בגדים וצעצועים או תרומות לעמותות שפועלות למענן? במקום להזדעזע מתאונות דרכים, תשקיעו בחינוך, תכינו הדרכות, תתנדבו או תתרמו בעמותות בנושא.

בעיתונות הבריאה קודם צריך להציג את אלא שעושים למען הבעיה ואז להציג את הבעיה, בלי פניקה!!!

כל אחד מאיתנו יכול וצריך לשנות את העולם, אם זה על ידי הבחירות הקטנות ואם זה מעשים. כל אחד משפיע על העולם, מעצם זה שהוא קיים. בין אם הוא מודע או לא מודע, כל אחד תורם להמשך קיומה של חברה, מעצם זה שהוא בוחר לקנות או לא את מוצריה. כל אחד יש רעיונות ומעגל החלטות שהוא עושה שישפיעו על סביבתו, ולכל נושא תמיד יהיו קולות צפים שיקבלו אותו, ותמיד יש סיכוי למצוא אנשים שיתמכו באותו רעיון.

במקום לצרוך עיתונות שתפגע בבראותכם הנפשית, למה לא לחסוך את הכסף ולתרום אותו למען עמותות שפועלות למען עולם טוב יותר? לכל מי שרוצה סיבה נוספת להפסיק לעשן, למה שבמקום לתרום למען זיהום העולם, דירדור לסמים והבריאות. לחסוך את הכסף ולהשתמש בו לתרומות למען מטרות שאתם מאמינים בו? במקום להתלונן שבני נוער נגררים לאלימות כי אין להם מספיק פעילויות חברתיות, למה לא להתנדב לארגן אליהם? אצלי במושבה שגדלתי, היה מישהו שהתנדב לעשות מפגש בשבוע, לעשות אימרוביזציה ופעילויות שונות באנגלית.

דברים טובים קורים כל יום, זה לא להיות מנותק מהמציאות להתמקד בהם.


אני מניח שרובכם הייתם מזדעזעים אם מישהו חוצפן היה מפרסם הצעת עבודה ללא תשלום, אולם תמורת אחוזים. גם אני בעבר הייתי מבנכם, הרי מה זה לעבוד בחינם? למה נחקק שכר מינימום? עבדות מודרנית… אולם היום ששמעתי על מקרה כזה, הגישה שלי השתנתה.

לחברה יש פוטנציאל שתימכר. אומנם, רוב הסטארטאפים לא מצליחים, או לוקח להם המון זמן עד שהם נמכרים, עדיין זה לא שונה מהשקעה של משקיעים. במקום להשקיע בכסף, משקיעים בזמן, וזמן = כסף, אז למה אף אחד לא מזדעזע אם משקיע איבד את השקעתו?

הסיכוי מסטארטאפ אחד להצליח הוא דיי קטן, לכן למה לא לעבוד בחצי משרה, לכיסוי הוצאות מחיה ובמקביל גם לעבוד לכל מיני סטארטאפים אחרים תמורת אחוזים. אתם תיהיו באותו מעמד של משקיע שלוקח את הסיכונים שלו, בעלי פוטנציאל גדול לקבל תמורה, ולהפוך למשקיע רגיל שרק משקיע כסף, והרי סיכמנו שזה אותו דבר, ואז בעתיד תוכלו אפילו לשלב ואז תעלו עוד יותר את הסיכויים להצלחה גדולה יותר.

מצד שני, חברות שמחפשות מתכנתים תמורת אחוזים כנראה לא מצליחות למצוא משקיעים, ולכן יש להם יותר סיכוי להצלחה, כי לפחות המשקיעים לא מאמינים בהם.

הייתי פעם בראיון עבודה עם מודל כלכלי טוב, שהציע לי שתי אפרויות משכורת: 10K + 20% מהחברה, או 20K + 10% מהחברה, אומנם בסופו של דבר לא התקבלתי, אולם גישה זו באמת גורמת לחשוב מחדש אם יוצע לי משהו כזה נוסף. מה אתם הייתם בוחרים?

סטארטאפים רבים, נותנים בד"כ תכנית אופציות לעובדים, אולם בד"כ הם מותנים בתנאים בעייתיים, כמו וותק לשנים, וגם כמותם יחסית קטנה, ולפי מה ששמעתי גם מכריחים להחזיק אותם תקופה מסוימת.

ומה בדבר בחברות רגילות עם משקיעים? מכיוון שיש להם, הם לא יציעו עסקה בלעבוד בחינם תמורת אחוזים מטעמי מצפון, אולם מה יקרה אם תציעו בעצמכם בראיונות עבודה.

אם אתם רואים פוטנציאל בחברה, אז למה שלא תיהיו משקיעים בה?


אוגוסט 23rd, 2009חזרה לכתוב

קצת עצוב שאני צריך לזכור שאני יכול וצריך לעשות דברים, כמו לכתוב פוסטים…
זה לא מסובך לכתוב, זה רק לתת זמן, וזו הבעיה, אם אני לא מארגן זמן קבוע לכתוב, אז האדישות משתלטת ורעיונות טובים יכולים להיעלם בדרך..

אני צריך לזכור, שאני צריך לכתוב, אוהב לקרוא… ומי אני
קל מאוד לתת לשגרה ולדברים אחרים לקחת את הזמן הפנוי וככה לתת לחיים להימרח.
פייסבוק הוא כנראה מבחן בשבילנו לראות אם אנחנו נאמנים גם לעצמינו

מעכשיו, אני אקדיש לפחות פעם ביומיים על כתיבה

כרגע יש כ10 פוסטים בתכנון
ובעיקר יהיה מעניין

פוסט ראשון כמובן יכתב היום…

בהצלחה לכולם



© 2007 הבלוג של נדב ויניק משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F השכרת מכשירי קשר בלוגטוב